ליברלים ושמרנים
(←הגורמים והשפעתם על התופעה הליברלית שמרנית) |
(←אבסטרקטיות) |
||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
חשיבה אבסטרקטית היא ככל הנראה היא חלק אינהרנטי ממבנה מוחם של בני אדם. חלק מבני האדם ניחן בחשיבה יותר אבסטרקטית וחלק ניחן בחשיבה יותר מדוייקת. לכל אחת ממני החשיבה יש יתרונות וחסרונות. | חשיבה אבסטרקטית היא ככל הנראה היא חלק אינהרנטי ממבנה מוחם של בני אדם. חלק מבני האדם ניחן בחשיבה יותר אבסטרקטית וחלק ניחן בחשיבה יותר מדוייקת. לכל אחת ממני החשיבה יש יתרונות וחסרונות. | ||
=====אבסטרקטיות===== | =====אבסטרקטיות===== | ||
| − | חשיבה אבסטרקטית מאופיינת על ידי השלכה של רעיונות למרחקים גדולים, מבלי שההשלכות הללו בוססו והדרך למימוש השאיפה נבדקה. חשיבה אבסטרקטית על פי רוב תאפיין רעיונות יותר ליברליים כמו שאיפה לשיוויון, לחרות ולאחווה. אך היא לאו דווקא תתמקד בהם. גם בעלי מחשבות שמרניות יכולים להציע רעיונות מרחקי לכת שלא בוססו, רעיונות שמרנים כאלו יכולים להיות גדולתה של מדינה מסויימת או עם מסויים או גזע מסויים. | + | חשיבה אבסטרקטית מאופיינת על ידי השלכה של רעיונות למרחקים גדולים, מבלי שההשלכות הללו בוססו והדרך למימוש השאיפה נבדקה. חשיבה אבסטרקטית על פי רוב תאפיין רעיונות יותר ליברליים כמו שאיפה לשיוויון, לחרות ולאחווה. אך היא לאו דווקא תתמקד בהם. גם בעלי מחשבות שמרניות יכולים להציע רעיונות מרחקי לכת שלא בוססו, רעיונות שמרנים כאלו יכולים להיות גדולתה של מדינה מסויימת או עם מסויים או גזע מסויים. |
| + | |||
| + | אבסטרקטיות יוצרת בהתחלה תחושה של ליברליות כיוון שהיא לכאורה מכילה הרבה רעיונות והרבה אנשים, אלא שבפועל בגלל חוסר ביסוסה כאשר מגיעים לממש רעיונות אבסטרקטיים, לרוב אנשים לא פועלים על פיהם, ולכן צריך להכניס יותר אלמנטי שליטה ולכן שמרנות גבוהה יותר. אלמנטים אלו יכולים להיות יותר רטוריקה, יותר כוחנות כנגד מתנגדים ויצירת תחושת איום כדי לקיים את האידאה האבסטרקטית. | ||
| + | |||
=====מדוייקת/ריאלית===== | =====מדוייקת/ריאלית===== | ||
חשיבה ריאלית היא חשיבה יותר מדוייקת שבודקת כי כל [[אוביקטים מנטלים|אוביקט מנטלי]] הוא מדוייק, וכי ניתן לבנות ממנו תופעה נשלטת ובדוקה. לאנשים בעלי חשיבה כזאת יש נטיה לא לחושב בגדולות, אלא להיות יותר מדוייקים יותר עקבי. הם בד"כ יהיו יותר שמרנים בתפיסת העולם שלהם. כיוון שהם יתקשו להבין תופעות "נרחבות" כמו הומניזם, חרות וכיוב', הם ידבקו יותר למוכר, מעגל ההכרה שלהם והבטחון שלהם יהיה צר יותר ולכן הם יחשבו שמרניים יותר. | חשיבה ריאלית היא חשיבה יותר מדוייקת שבודקת כי כל [[אוביקטים מנטלים|אוביקט מנטלי]] הוא מדוייק, וכי ניתן לבנות ממנו תופעה נשלטת ובדוקה. לאנשים בעלי חשיבה כזאת יש נטיה לא לחושב בגדולות, אלא להיות יותר מדוייקים יותר עקבי. הם בד"כ יהיו יותר שמרנים בתפיסת העולם שלהם. כיוון שהם יתקשו להבין תופעות "נרחבות" כמו הומניזם, חרות וכיוב', הם ידבקו יותר למוכר, מעגל ההכרה שלהם והבטחון שלהם יהיה צר יותר ולכן הם יחשבו שמרניים יותר. | ||
גרסה מתאריך 03:21, 15 באפריל 2012
ליברלים ושמרנים היא תופעה אוניברסלית. במאמר זה ננסה להסביר את הסיבות לתופעה.
תופעת הליברלים ושמרנים מבוססת על מספר רכיבים קוגניטיביים-פסיכולוגים-חברתיים המבנים אתת התופעה.
גורמי ההשפעה:
- התגובה לתחום המוכר והצורך בשליטה
- מאפייני הקוגניציה
- אבסטרקטיות או ריאליות
- אבסטרקטיות (מעודד ליברליות בטווח הקצר אך מעודד פעמים רבות שמרנות בטווח הארוך)
- ריאליות (מעודד שמרנות בטווח הקצר אך בטווח הרחוק מביא יותר ליברליות)
- צורך נמוך וצורך גבוה בקוגניציה
- צורך נמוך (מעודד שמרנות)
- צורך גבוה (מעודד פתיחות וליברליות)
- ביסוס על רגשות או התבססות על רציונליזציה
- רגשנות (מעודד ליברליות כלפי המוכר ומעודד שמרנות כלפי הבלתי מוכר)
- רציונליות (מועדד ליברליות כלפי הכלל (אוניברסליזם) ויוצר שמרנות כלפי הקרובים)
- אבסטרקטיות או ריאליות
- איחוד חברתי
- איחוד בחקירה משותפת (מעודד ליברליות)
- איחוד על ידי יצירת איום וסכנה (מועדד שמרנות)
תוכן עניינים |
הגורמים והשפעתם על התופעה הליברלית שמרנית
מאפייני הקוגניציה
אבסטרקטיות וריאליות
חשיבה אבסטרקטית היא ככל הנראה היא חלק אינהרנטי ממבנה מוחם של בני אדם. חלק מבני האדם ניחן בחשיבה יותר אבסטרקטית וחלק ניחן בחשיבה יותר מדוייקת. לכל אחת ממני החשיבה יש יתרונות וחסרונות.
אבסטרקטיות
חשיבה אבסטרקטית מאופיינת על ידי השלכה של רעיונות למרחקים גדולים, מבלי שההשלכות הללו בוססו והדרך למימוש השאיפה נבדקה. חשיבה אבסטרקטית על פי רוב תאפיין רעיונות יותר ליברליים כמו שאיפה לשיוויון, לחרות ולאחווה. אך היא לאו דווקא תתמקד בהם. גם בעלי מחשבות שמרניות יכולים להציע רעיונות מרחקי לכת שלא בוססו, רעיונות שמרנים כאלו יכולים להיות גדולתה של מדינה מסויימת או עם מסויים או גזע מסויים.
אבסטרקטיות יוצרת בהתחלה תחושה של ליברליות כיוון שהיא לכאורה מכילה הרבה רעיונות והרבה אנשים, אלא שבפועל בגלל חוסר ביסוסה כאשר מגיעים לממש רעיונות אבסטרקטיים, לרוב אנשים לא פועלים על פיהם, ולכן צריך להכניס יותר אלמנטי שליטה ולכן שמרנות גבוהה יותר. אלמנטים אלו יכולים להיות יותר רטוריקה, יותר כוחנות כנגד מתנגדים ויצירת תחושת איום כדי לקיים את האידאה האבסטרקטית.
מדוייקת/ריאלית
חשיבה ריאלית היא חשיבה יותר מדוייקת שבודקת כי כל אוביקט מנטלי הוא מדוייק, וכי ניתן לבנות ממנו תופעה נשלטת ובדוקה. לאנשים בעלי חשיבה כזאת יש נטיה לא לחושב בגדולות, אלא להיות יותר מדוייקים יותר עקבי. הם בד"כ יהיו יותר שמרנים בתפיסת העולם שלהם. כיוון שהם יתקשו להבין תופעות "נרחבות" כמו הומניזם, חרות וכיוב', הם ידבקו יותר למוכר, מעגל ההכרה שלהם והבטחון שלהם יהיה צר יותר ולכן הם יחשבו שמרניים יותר.
צורך נמוך וגובה בחשיבה
צורך נמוך או גבוה בקוגניציה ([1]Hi or Low need for cognition), יקבע האם האדם יהיה ליברלי או שמרן בתחום. במקרים בהם יש תחושת צורך גבוה בקוגניציה האדם יטה יותר להיות ליברל, בעוד במקומום בהם יש צורך נמוך בקוגניציה האדם יטה להיות שמרן.
רגשות ורציונליזציה
אחד המאפיינים הוא האם האדם משתמש בעיקר באומציות לקבל החלטות או ברציונליזציה. נראה כי ל- rACC יש השפעה על רכיב זה (ראה נירולוגיה של קבלת החלטות)
צורך בשליטה או תגובה לתחום הלא מוכר
לבני אדם יש צורך בבטחון או צורך בשליטה במציאות של חייהם (צורך הבטחון בפרמידת הצרכים של מאסלו). כאשר בני אדם נמצאים מחוץ לתחום המוכר שלהם או מחוץ לתחום הנוחות, כפי שהדבר מכונה בקואצ'ינג, הם מגיבים בשתי דרכים אופיינות. הדרך האחת היא הדרך הסקררנית הלומדת (PFC) והדרך השניה היא הדרך החרדתית (FFF). שמרנים יגיבו אני בדרך כלל בחרדתיות וליברלים יגיבו אני בדרך כלל בסקרנות ובעניין.
איחוד חברתי
איחוד בחקירה משותפת
על ידי חקירה משותפת ניתן להגיע בבוא הזמן, לאחר הבנת המרכיבים השונים להסכמה משותפת על הבנת המציאות ודרכי הפתרונות האופטימליות עובר כולם. תהליך זה דורש שלווה ושימוש מסיבי ב-PFC ומעודד ליברליות.
איחוד על ידי יצירת סכנה משותפת
כאשר יש קושי להגיע להסכמה גבוה, עירור של תחושת סכנה מוריד את כמות הצורך בקוגניציה ומגדיל את הצורך ללכת אחר מנהיג יחיד ללא ביקורת. לכן גורמים רבים משתמשים בהקצנה של המציאות והעלאת תחושת החרדה כדי "ללכד את השורות". דבר זה יוצר חברה שמרנית.
דוגמאות לאינטראקציות בין הגורמים
קומוניזם
קומוניזם היא אידאה ליברלית בבסיסה. היא מבקשת ליצור חברה שיוויונית, הפתוחה לכל בה כל אדם יכול לצמוח ולהשיג אתת רצונו ללא קשר למצבם של הוריו. זאת אידאה השמה דגשה על יכולתו של האדם להתפתח ללא צורך בהשקעה בפיתוח משאבים כלכלים שיפרנסו אותו, והיא טוענת כי על החברה לייצר את המשאבים לכלל. אלא שמהר מאד התיאוריה הזאת נתקלת במכשולים למימושה. על פי התיאוריה המרקסיסטית כדי להגיע לאותה חברה יש לשבור את כוחם של בעלי ההון ולאפשר לפרולטריון לשלוט. הדבר יוצר כבר בשלב זה צורך בהאחדה חברתית ולכן מכניס רכיב שמרני-כוחני לתהליך מימוש האידאה. כיוון שהמערכת דורשת מכולם לעבוד וגם דורשת שאף אחד לא יחלוק על האידאה, נדרש כוח רב כדי "לטפל" במי שושרר. כתוצאה מכך נוצר קיבעון על האידאה המרקסיסטית וכל סטיה מהדוקטורינה השלטת נחשבת איום על כל התהליך. כתוצאה מכך חלה שמרנות מוחלטת של המערכת החברתית-קומוניסטית. בנוסף, מגלים כי העם לא תמיד מיישר קו עם רעיונות המפלגה ואז חל תהליך של דיכוי רצון העם על ידי פוליטיקה. כתוצאה מכך מתחזקת עוד יותר השמרנות. התוצר הוא מערכת שליטה חזקה (ולכן שמרנית) ברמה החברתית שאמורה ליצור איחוד שורות ומניעת ביקורת יעלה על הדוֹגמה השלטת.
הקומוניזם, כל אידאה המבססת כוחה על שמרנות גם מאמינה בקונספירציה. הקונספירציה בה מאמינים הקומוניסטים היא שלטון בעלי ההון בחברה באמצעות קשרים הסמויים מן העין.
תיאוריות קונספירציה (שמרנים)
שמרנים נמצאים באופן כללי במצב FFFF ולכן אין בהם הרבה אמפטיה. כתוצאה מכך הם מאמינים כי מי שמשנה את המציאות הם בני-אדם בעלי יכולת. זהו האידאל השמרני של המציאות. כתוצאה כמך, כאשר דבר מה אינו פועל על פי רצונם, הם אינם רואים בכך מקרה טבעי, אלא קונספירציה של כוחות הנגד הזוממים להפריך את רצונם. לכן בתיאוריות שמרניות רבות נראה התייחסות לקונספירטורים. כך למשל בקומוניזם בעלי ההון הם הקונספירטורים. אצל לאומנים היהודים הם הקונספירטורים (או במקרה של ישראל, השמאל הוא הקונספירטור).
תיאוריות ליברליות פחות שמות דגש על קונספירציות ויותר שמות דגש על היכולת של האדם הפרטי לשנות את המציאות על ידי שינוי הרגליו. תיאוריות ליברליות ישימו דגש על חינוך ומחשבה עצמאית. אם הן תכרנה בכך שיש אירגונים הפועלים נגד האינטרסים הליברלים הם ישתדלו להכיל את הגורמים הללו לכדי מערכת דליברטיבית שבה יחסי הכוחות מושפעים מהתבונה ומהמוסרה הציבוריים ולא ממשחקי כוחות הנמצאים מחוץ לביקורת הציבורית.
