חכמת ההמון

חוכמת ההמון, היא תוצאה מחקרית שהראה פרנסיס גלטון ב1907, לגבי היכולת של ההמון להעריך בנפרד בצורה מדוייקת מאד מדדים. לעיתים מעמידים אותה כטובה יותר מחכמת מומחים

ג'ימס סורוויקי כתב על התופעה הזאת ספר שנקרא חוכמת ההמונים.

גורמים המשפיעים על אינטלגנציה קבוצתית

ב 30 לספטמבר 2010 מהתפרסם מאמר בסיינס שמראה שגם בקבוצות קטנות ניתן להגיע לאינטלגנציה הגבוהה מהאינטלגנציה הממוצעת או המקסימלית של חברי הקבוצה. לפוסט, בבלוג "מבט פילוסופי" המסכם את המאמר.

סיכומים במדיה פופלארית

• מאמר בהארץ המתאר את המחקר בסיינס ומאמר על הצגות מצליחות, כתוצאה מערבוב בקבוצה.
• סיכום של המאמר באקו-ויקי

[

אי-תיאום כמגברים חוכמת ההמון

בבאמר שהתפרסם ב-PNAS ב-15 במאי 2011, הוצג מחקר שהראה כי חוכמת ההמון מתבטאת כאשר אין תהליכי העברת מידע בין המשתתפים בקבלת ההחלטה. המחקר הראה שכאשר נבדקים נשאלו על גודלה האוכלוסיה בשוויץ, רוחב גבולותיה וכיוב', הם הצליחו יותר, כאשר לא התייעצו עם חברים. בכך הם כנראה מנעו את תופעת ההקצנה הקבוצתית, תופעה הגורמת לקבוצות שאין בהן דיון ביקורתי ואין בהן חיפוש ביקורת מבחוץ, להתכנס לפתרונות מוקצנים ופעמים רבות, לא מתאימים למציאות. סיכום של המאמר ניתן לקרוא ב-wired science. בהקדמה למאמר, טוענים הכותבים כי אליטות ומומחים יותר נוטים לטעויות, כי הם מתאמים בינהם.

הטיות חברתיות יכולות להיגרם בגלל כמה גורמים, בינהם: אנשים חושבים שלאחרים יש אינפורמציה טובה יותר (11, 12). הם ינסו לעקוב אחר חוכמת ההמון (13). או שיהיה לחץ להגיע לקונצנזוס (14-17). למרות שמחקרים מפסיכולוגיה אירגונית מראים כי לקבוצה יש נטיה להגיע לקונצנזוס, מחקרים אלו נערכו על נושאים שבהם אין תשובה הניתנת לבדיקה (כמו אנרגיה גרעינית, הפלות וכיוב') (4, 18). מחקר הראה שכמעט כל שיר בינוני, יכול להפוך ללהיט אם מראים את מספר את מספר ההורדות (19). אנשים נוהים אחר המוסכם, וכך נוצר אפקט העדר. בעיה נוספת של מחקרים מפסיכולוגיה אירגונית, היא שתוצאות מדויקות לא זכו לתגמול, ולכן המשתתפים זכו לתגמול בפועל רק משיתוף הפעולה עם אחרים.

תהליך לימוד קבוצתי, לאור התנסויות יותר ויותר טובות, על פי ההצעה של המחקר

לתיאום חברתי יש שלוש סיבות להפחתת אפקט חוכמת ההמון. הראשון הוא אפקט ההשפעה החברתית, שמפחית את השונות בדעות, ולכן פוגע בפיזור, המאפשר את הערכת הממוצע. אפקט שני הוא אפקט הפחתת התווך, שגורם לכך שהאמת תעבור לשוליים של ההערכות. האפקט השלישי הוא אפקט בטחון היתר, שגורם להקצנה בתחזיות. אפקט שידוע גם כאפקט הבטחון (20-22) או הקצנה קבוצתית.

הערכת חוכמת ההמון בד"כ מבוצעת על ידי הערך הממוצע של התשובות. אבל במקרה הנוכחי, לנבדקים היתה בעיה להעריך את סדר הגודל של התשובה ולכן נוצרה בעיה לוגרתמית, ולכן ערך גיאומטיר ממוצע שייצג טוב יותר את הבעיה הלוגריטמית, נתן מדד טוב יותר לחוכמת ההמון. זה יצר פיזור נורמלי.

רכילות שמגיעה ממעט מקורות גורמת להטית אמת גדולה, מרכילות המגיעה ממספר רב של מקורות (34). ככל שאדם נחשף לתיאום חברתי, כך הבטחון שלו עולה, וכך גם הטעות.

בדיון, טוענים הכותבים כי קבוצת מומחים, יכולה להסיט את את הקבוצה הגדולה, ולמנוע ממנה להגיע לפתרון האמיתי. אפקט הבטחון, אינו פוגע בשאלות קלות, אך פוגע ככל שהשאלות יותר קשות. יש לבסס זאת במחקרי המשך.

לכן, בתוכנות שהמפלגה הישירה, בונה, יש צורך לכן, לדאוג לכך שלא יהיה תיאום, אלא כל אחד יוכל לאסוף מידע בעצמו. צריך לראות כי המידע המתקבל הוא אמין, ולא מוטה (כמו מידע בויקיפדיה).

שונות ככלי לשיפור ההחלטות

מאמר בעל Impact Factor גבוה, הטוען כי ארגונים שבהם יש שונות רבה בין העובדים תקבל, יקבלו החלטות טוב יותר מאשר אירגונים בהם יש קבוצה של עובדים מומחים בתחום. (למאמר)

קבלת החלטות

תיאוריות החשיבה התת-מודעת

תיאוריה הטוענת כי החלטות מורכבות מתקבלות באמצעות התת-מודע, ולא באמצעות תהליכים מודעים. מחקרים מראים כי תהליכי חשיבה תת-מודעים נותנים תוצאות טובות יותר מתהליכי חשיבה מורכבים. מאמר ביקרותי הראה כי התיאוריה הזאת היא יותר תוצר של ניסויים לא מתאימים, וכי האפקט המשפיע יותר הוא האם החשיבה נעשתה on-line (כלומר כל עוד המידע היה בזכרון העבודה, בזמן העיבוד), או שהמידע נשלף מהזכרון ארוך הטווח. אנשים בעליNeed for Cognition גבוהה, מצליחים טוב יותר מאנשים בעלי צורך קוגניטיבי חלש יותר, כאשר ניתנת להם שהות ללמוד את הנושא, והם גם מצליחים כאשר הם מתבקשים לקבוע רושם ראשוני. הם לא מצליחים כאשר מפריעים להם בחשיבה, או כאשר לא ידעו שהם צריכים ללמוד את המשימה.

לסיכומו של דבר, כאשר ניתן זמן ללמוד, אנשים בעלי צורך קוגנטיבי גבוה מצליחים לפתור את הבעיה בהצלחה יתרה. אנשים בעלי צורך חשיבה נמוך, מסתמכים יותר על רושם ראשוני, ואינם מוסחים מתהליכי הסחה.

מקורות תומכים

(1) פרנסיס גאלטון במאמרו Vox Populi

(2) תיאורמת המושבעים של קונדורסה

(3) James Surowiecki, The Wisdom of Crowds: Why the Many Are Smarter Than the Few and How Collective Wisdom Shapes Business, Economies, Societies and Nations

(4) Cass R. Sunstein, Infotopia: How Many Minds Produce Knowledge