FFF
FFF או FFFF הוא מושג שנתבע בשנת 1929, על ידי Walter Cannon, ומתאר תגובה למצבי איום מידיים[1]. בהתחלה זוהו רק שתי תגובת אפשריות Flight או Fight, כיום, אנו מודעים לכך שיש ארבע תגובות אפשריות, המתרחשות על פי הטבע בצורה הבאה: Freeze (קפיאה במקום, כדי לזהות סכנה), Flight (בריחה, אם אפשר לברוח מפני הסכנה), Fight (אם אין, בררה ונלכדים) או Fright (התקפלות במקום, והעמדת פני נכנע או מת, כדי לגרום לאובד עניין של התוקף, בהמשך פגיעה בנתקף)[2].
המערכת נמצאת באמיגדלה ובאזורים אחרים של המערכת הלימבית[3], וניתנת ללימוד ושליטה. אנשים שמורגלים לתקוף בזמן איום, יטו לשמרנות, יגיבו בקלות רבה יותר במצב סכנה (תוקפנים, אגרסיביים). אנשים שמתרגלים להכנע, יכנעו (בד"כ יתבטא בדכאון). אנשים שמתרגלים לברוח, ימנעו ויברחו (פחדנים, חרדתיים).
בגלל סיבות שונות, כמו ילדות במשפחה ביקורתית, או תוקפנית, או בגלל ניסיון חיים אלים, אנשים יטו להגיב יותר דרך ה-FFF, ולא דרך ה-PFC.
המערכת הלימבית קשורה לתהליכי קבלת החלטות עם תגמול לטווח הקצר[4]..
ישנם כמה אזורים האחראים על המעבר מ-FFFF ל- PFC.
תגובת לחץ אצל נשים
ישנו מאמר מצוטט מאד של טיילור ואחרים מ-2000 שמראה שתגובת הלחץ הנשית שונה מתגובת הלחץ הגברית והיא מתבטאת כ"טיפול והתחברות" שנועדה להגן על הצאצאים ולחזק את הרשת החברתית כדי לחזק את ההגנה הקבוצתית[5]. יתכן שתגובה זאת קיימת גם אצל גברים במידה מסויימת והיא אחראית על מה שכינתי Solidarity. בקהילות מצוקה אכן ראיתי את אותן "אמהות מרוקאיות" שדואגות לכולם, ופעולת על פי הדגם של Tend-Befriend.
יחוסים
- ↑ Cannon WB, 1932, The wisdom of the body, New York, Norton
- ↑ S. Bracha at al, 2004, Does "Fight or Flight" Need Updating?, Psychosomatics 45:448-449, October
- ↑ Graeff FG, 1994, Neuroanatomy and neurotransmitter regulation of defensive behaviors and related emotions in mammals, Brazilian Journal of Medical and Biological Research, 27(4):811-29
- ↑ Samuel M. McClure, David I. Laibson, George Loewenstein and Jonathan D. Cohen, 2004, Separate Neural Systems Value Immediate and Delayed Monetary Rewards, Science 15 October 2004: Vol. 306 no. 5695 pp. 503-507
- ↑ Behavioral responses to stress in females: Tend-and-Befriend not Fight or Flight, 2000, Taylor et al. psycological review 107(3), 411-29