הקצנה חברתית

מאהב הוא שיטת פעולה חברתית, המבוססת על כבוד, דיון, הקשבה, ויצירת תנועה באמצעות שאיפה לקונצנזוס. מחאת J14, היא דוגמה קלאסית למאהב.

הגדרה

בארבע דרכים חותר המַאֲהָב לתיקון עולם: אהבה, ערבות הדדית, ידיעה ושיתוף פעולה. יש המכנים את המאהב גם "אהבת חינם".

יסודות פילוסופיים

יסודותיה הפילוסופים של המאהב, נמצאים ב"דבקות באמת", תורת השינוי הבלתי אלימה של מהטמה גנדי. המאהב בנוי גם על תורת תיקון העולם של אברהם יצחק הכהן קוק, המבוססת על אהבת העולם והבריות, וחיבור הנפש השיכלית לנפש הטבעית.

יתרונות המאהב

פעולה בדרך של מכנה משותף, ולא באמצעות אלימות או כפיה, מעוררת מטבעה פחות התנגדות בציבור הרחב. לאור הצורך הדחוף להרבות שלום, יש יתרון טבעי להגברת שיתוף הפעולה. שיתוף הפעולה נוצר על בסיס לימוד משותף ויצרת ידע משותף נרחב של המציאות. הערבות ההדדית היא מפתח ליציבות בשינוי, ואפילו לצמיחה. להצמיח עדיף במאהב, ולא במאבק. פשיטא.

שנית, קיימת הטענה שדרכי עימות מקובלות יותר על גברים, וההיפך אצל נשים. מהפכה דמוקרטית ראויה חייבת להביא לאיזון בין שני המינים. לכן על אחת כמה וכמה שיש להרבות במאהבים ולא במאבקים.

מאהב בזירה הפוליטית

בעקרון, כדאי לתקוף כל בעיא מנקודת מבט של נכונות לפעולה. הפעולה רצוי שתפעל לתיקון המעוות, ולא (רק) למחאה נגדו. כל עניין אפשר לתקוף מכמה וכמה כיוונים, ויש תמיד להעדיף את אלה המכוונים לפעולה חיובית.

בכלל כך, צריך תמיד לשקול שיתוף פעולה לחיוב עם השלטונות (המקומי והמדיני). את השלטון אפשר לתפושׂ גם בדרכי נעם.

דוגמאות למאהב

• דוגמא מוצלחת מאד למאהב, במרכז קניות בבריטניה (תודה לשי כהן על הקישור). דוגמה נוספת למאהב היא מאבק התושבים למען פארק בקריית ספר במרכז תל אביב. אחד היוזמים והפעילים המרכזיים במאבק זה הוא להב זוהר, אולי הראשון בהיסטוריה שהשתמש במילה הזו, מאהב, כדי לתאר פעולה ישירה.