מודל קוגניטיבי
מדוע אנו מתקשים לממש את החזון שלנו?
(קושי, כאב בא בפרמידה לפני אושר).
לכולנו יש צרכים, שאיפות חזון ומשמעות (over-maslo) שאנו רוצים להגשים בחיינו. יחד עם זאת, אנו נתקלים בקשיים רבים לממש את החלום שלנו. מדוע זה קורה? לפעמים יש קשיים אוביקטיבים, אך פעמים רבות ניתן היה לעקוף את הקשיים האוביקטיבים, אילו הינו מספיק מכווני מטרה ויצרתיים. אך לפעמים קשיים פסיכולוגיים, הם אלו שמעכבים אותנו בדרך הלגשמת המטרות. במודל זה, אנסה להציג את המנגנונים הפועלים מאחורי קבלת ההחלטות. המודל יכתב בצורת ויקי, כדי שיוכל להתפתח לאור מידע חדש, וביקורות שיעולו לגבי המודל.
המנוע העיקר למוטיבציה של האדם
לאדם יש מוטיבציה הנובעת ממערכות הצרכים והתגמול במוח. למשל רעב. המוח, על יכולות החישוב שלו, לומד כיצד לטווך בין סיפוק הצרכים ומערכת התגמול, לקלט המתקבל מערכת החושים, שאמורה לסמלל את ההתנהגות שלו את העולם החיצוני.
המוח בנוי על מערכות עצבים, הפועלות על בסיס יצירת קשרים בין קלטים שונים, ובעצם יוצרת קישור בין קלטים שונים המופיעים בתדירות זה אחר זה[1][2]. המנגנון נקרא Long Term Potentiation, קיצור:LTP, והוא הבסיס ליצירת הקשרים ארוכי הטווח.
מבנה הקישורים שאנו עושים בין קלטים שונים מהסביבה ומהמוח, הם שמרכיבים את דפוסי החשיבה שלנו. דפוסי חשיבה אלו, הם שמעצבים את ראיית העולם שלנו, ואת הדרך בה נגיב לסיטואציות שונות. הם מעוצבים לאורך כל חיינו, לפעמים בצורה מודעת ולפעמים בצורה תת-מודעת. כיוון שבזמן הילדות שלנו, נוצרים הרבה מאד קישורים, בשלב שאיננו מודעים לתהליך הלמידה, קשרים תת-מודעים רבים אמורים להיווצר בשלב הילדות.
הקישורים בין תאי-העצב שנוצרים באמצעות ה-LTP, אינם קבועים. הם יכולים להימשך לכל החיים, ולהשאיר לנו דפוסי מחשבה קבועים לאורך החיים, ולחילופין הם יכולים להיחלש, ולהיות מוחלפים על ידי קישורים חדשים. התופעה כולה נקראת פלסטיסיות סינפטית, ותהליך ההחלשות ככל הנראה מבוסס על Long Term Depression (LTD). החלשות נוצרת כאשר אנו איננו עושים שימוש ברשת הניורונלית לאורך זמן, ההתחזקות ונצרת כאשר אנו חוזרים על הרשת הניורונלית.
שינוי הרגלים
הרגלים או דפוסי מחשבה, כפי שהם מוטמעים ברשתות העצביות שלנו, הם המנהלים את חיינו, ודרכם אנו בוחנים את המציאות. לעיתים קרובות, הרגלים או דפוסי מחשבה שרכשנו בגיל צעיר, שוב אינם משרתים אותנו בבגרותינו. הרגלים שרכשנו בשרות הצבאי, אינם מתאימים למקומות עבודה. קביעות שספגנו במהלך חיינו, כאשר אחרים ניהלו אותנו, אינם מתאימים שוב לשלב בו אנו רוצים להגשים את היעדים שקבענו לעצמנו.
ולכן דפוסי המחשבה הללו, מפריעים לנו להשיג את מטרתנו, שדורשת התאמה מחדש של דפוסי המחשבה. את הדפוסים הללו, ניתן לשנות לדפוסים יותר חיבויים מבחינת הצרכים המיידים שלנו, כאשר מבינים מדוע הקשרים הראשוניים נוצרו, ולאילו קשרים ודפוסי מחשבה אנו נדרשים עכשיו.
העקרון בשינוי דפוסי מחשבה הוא שילוב של הבנת הפער, ותהליך של יצירה
אחד התהליכים היעילים שמביאים לתהליכי למידה חזקים, הוא ההבנה העצמית וההסבר העצמי. מחקרים רבים הראו כי כאשר תלמידים מסבירים לעצמם את החומר הנלמד או מסבירים את תהליכי פתרון הבעיה, הם לומדים טוב יותר[3] [4] [5] [6] [7] [8] [9] [10] [11] [12] [13].
יחוסים
- ↑ Long-lasting potentiation of synaptic transmission in the dentate area of the anaesthetized rabbit following stimulation of the perforant path, TVP Bliss, The Journal of physiology, 1973, Physiological Soc.
- ↑ Frequency potentiation of excitatory synaptic activity in the dentate area of the hippocampal formation. T Lømo - Acta physiol scand, 1966 Cited by 112
- ↑ Bielaczyc, K., Pirolli, P. L., & Brown, A. L. (1995). Training in self-explanation and self-regulation strategies: investigating the effects of knowledge acquisition activities on problem solving. Cognition and Instruction, 13, 221–252.
- ↑ Chi, M. T. H., Bassok, M., Lewis, M. W., Reimann, P., & Glaser, R. (1989). Self-explanations: how students study and use examples in learning to solve problems. Cognitive Science, 13, 145–182.
- ↑ Ferguson-Hessler, M. G. M., & de Jong, T. (1990). Studying physics texts: differences in study processes between good and poor performers. Cognition and Instruction, 7, 41–54.
- ↑ Renkl, A. (1997). Learning from worked-out examples: a study on individual differences. Cognitive Science, 21,1–29.
- ↑ Ahlum-Heath, M. E., & DiVesta, F. J. (1986). The effect of conscious controlled verbalization of a cognitive strategy on transfer in problem solving. Memory and Cognition, 14, 281–285.
- ↑ Berardi-Coletta, B., Buyer, L. S., Dominowsky, R. L., & Rellinger, E. R. (1995). Metacognition and problemsolving: a process-oriented approach. Journal of Experimental Psychology: Learning Memory, and Cognition, 21 (1), 205–223.
- ↑ Berry, D. C. (1983). Metacognitive experience and transfer of logical reasoning. Quarterly Journal of Experimental Psychology, 35A, 39–49.
- ↑ Gagne´, R. M., & Smith, E. C. (1962). A study of the effects of verbalization on problem solving. Journal of Experimental Psychology, 63 (1), 12–18.
- ↑ Brown, A. L., & Kane, M. J. (1988). Preschool children can learn to transfer: learning to learn and learning from example. Cognitive Psychology, 20, 493–523.
- ↑ Webb, N. M. (1989). Peer interaction and learning in small groups. International Journal of Education Research, 13, 21–39.
- ↑ Lovett, M. C. (1992). Learning by problem solving versus by examples: the benefits of generating and receiving information. In Proceedings of the Fourteenth Annual Meeting of the Cognitive Science Society (pp. 956–961). Hillsdale, NJ: Erlbaum.
