דיכאון

דיכאון (Depression) היא מועקה נפשית נפוצה ביותר, המתאפיינת במצב מתמשך של חוסר אושר, שקיעה לתוך עצבות וייאוש עמוקים, ואובדן עניין והנאה ברוב תחומי החיים עלולה להביא לידי אובדן עניין בחיים ואף אובדנות. בנוסף לביטוי הנפשי, לדיכאון ביטויים גם בתפקוד הפיזיולוגי, בתפקוד מערכת החיסון, הופעת מחלות פסיכוסומטיות, יתר לחץ דם, וכן שינויים נוירו-פיזיולוגיים במוח.

אנשים מדוכאים חווים רגשות שליליים לרוב, בין אם בתחושתם כלפי עצמם (מרגישים שאינם בני אדם בעלי ערך) ובין אם כלפי אחרים (סבורים שהזולת לא אוהב אותם ולא חפץ בקרבתם). מתוך אי הבנת מצוקת הסובלים מדיכאון עלול הצופה מהצד לחשוב כי הם "עצלנים" ופשוט "צריכים לקחת עצמם בידיים". עבור האדם המדוכא ביקורת זו היא עוד מקור לאכזבה ולמחשבות ביקורתיות כלפי עצמו. דיכאון קליני, שאיננו דיכאון חולף או דיכאון קל, הוא הפרעה נפשית שההתמודדות עמה קשה ביותר. על פי המקובל, דרושים לפחות שבועיים של ירידה קשה במצב הרוח לצורך הגדרת דיכאון.

לעיתים, דכאון מופיע גם עם לחץ נפשי.

מתוך העבודה שלי עם אנשים בדיכאון, מצאתי כי על פי רוב, הסיבה העיקרית לדיכאון הוא התפתחות עומס על אזור קבלת ההחלטות. אנשים בדכאון צברו דילמות רבות שלא באו על פיתרונם, מערכת קבלת ההחלטות שלהם עמוסה, והם מתקשים לקבל החלטות.

במהלך הטיפול