Neurocognitive correlates of liberalism and conservatism 2007
מקור המאמר[1]
תוכן עניינים |
תקציר
מדענים-פוליטיים ופסיכולוגים שמו לב כי שמרנים מראים יותר נטיה למבנים קוגניטיבים יותר קוהרנטיים ומובנים, בעוד ליברלים למורכבות, חוסר בהירות וחדשנות.אנו בחנו את האפשרות שההבדלים הללו בתפקוד-קוגניטיבי שונה, ומצאנו שליברליזם קשור עם פעילת קושרת-קונפליקט ב- anterior cingulate. תוצאה המעידה על רגישות גבוה יותר לשינוי דפוסי התנהגות.
מבוא
פסיכולוגים וחוקרים-פוליטיים, הבחינו כי שמרנים וליברליים חושבים שונה. לאורך תריסרים של מבחנים התנהגותיים, נמצא ששמרנים הראו התנהגות יותר מיבנית ועיקבית בתהליכי קבלת ההחלטות שלהם, כפי שנקבע על ידי מבחנים לצורך ב- personal needs for order, structure and closure[2]. ליברלים לעומת זאת, מציגים סבילות גבוה יותר לחוסר בהירות ומורכבות, ופתיחות להתנסות חדשה. בהנתן שהתכונות הללו הן תורשיות, כפי שנבחן בילדות, ודי יציבות לאורך החיים (2, 3), הם הניחו כי ההבדלים הללו הם ניורו-קוגניטיביים, ומתבססים על תהליכים של וויסות-עצמי (self regualtion).
מחקרים בהיויוריסטים הראו כי ההבדל בין ליברלים לשמרנים נמצא בוויסות-עצמי של ניתור-קונפליקטים (4).
הערות
הליברלים והשמרנים במקרה הזה, הם ליברלים ושמרנים במבנה המוח. הם מסבירים מדוע אנשים שנניח לא סבלו מביקורתיות גבוה, הם שמרנים. רואים את זה בעיקר במדעי הטבע, ובמיוחד במדעים מדוייקים. שם יש נטיה לאנשים שאוהבים להגדיר היטב את העולם, ולא חוזים אל מעבר ליכולת שלהם לנבא בדיוק. לעומתם, במדעי הרוח, יש אנשים הנוטים לחשיבה אבסטרקטית, ולא אחידה.
הם שונים מאנשים שאולצו להיות שמרנים וליברלים, בגלל התוויה חברתית. כלומר ביקורתיות (שמרנות) והצמחה (ליברליות).
