ביסוס העקרונות של רמת האישוש
ממה בנויה רמת האישוש (Corroboration level)?
אישוש אמיתי
על פי הלוגיקה הנקייה, יהיה עלינו להגיד שהיכולת שלי לסמוך על חוקיות שאני חושב שקיימת בתופעות, היא סה"כ התצפיות שאוששו את החוק (בהנחה שאין אפילו סתירה אחת לחוקיות) חלקי סה"כ התצפיות האפשריות שאני יכול לערוך על החוקיות הזאת. כלומר מספר סופי של תצפיות חלקי מספר אין סופי, שנותן תוצאה השואפת לאפס.
כלומר, האישוש המלא למעשה הוא אפס, ובלתי אפשרי. זאת תמצית בעיית האינדוקציה. לכן, עלינו להשתמש בהנחת הפשטות.
אישוש באמצעות הנחת הפשטות (reductionist corroboration)
כיוון שאיננו יכולים לצפות בכל התופעות האפשריות בעבר ובעתיד, וכיוון שאנו מניחים שאנו כלואים בבכלוב הפנומנולוגי, אזי יהיה עלינו להניח הנחת פשטות שכל התצפיות שהינו עדים להן הם חתך מייצג של המציאות וכי החוקים שזיהנו הם חוקים אוניברסלים. איננו מניחים זת כי זאת אמת, אלא כי כך נוח לנו להתחיל לחשב חישובים הפשוטים ביותר האפשרים. ומתוך התוצאות הללו, נתחיל לבחון על ידי הגדלת סך התצפיות שלנו, האם החוקים נשארים תקפים או מופרכים.
כדי לעשות זאת, אנו נניח גם עולם אקראי, בהעדר חוקיות. חוקיות בהתנהגות התופעות או סטיות מהאקראיות של התופעות (propensities), יעידו על חוקיות אמיתית.
את רמת האישוש הפשטנית (reductionist), נתאר כסך כל התצפיות שבהן הבחנו בחוקיות בתופעות, אל מול כל התצפיות שבהן בחנו את החוקיות בתופעות.
