ביסוס העקרונות של רמת האישוש
ממה בנויה רמת האישוש (Corroboration level)?
אישוש אמיתי
על פי הלוגיקה הנקייה, יהיה עלינו להגיד שהיכולת שלי לסמוך על חוקיות שאני חושב שקיימת בתופעות, היא סה"כ התצפיות שאוששו את החוק (בהנחה שאין אפילו סתירה אחת לחוקיות) חלקי סה"כ התצפיות האפשריות שאני יכול לערוך על החוקיות הזאת. כלומר מספר סופי של תצפיות חלקי מספר אין סופי, שנותן תוצאה השואפת לאפס.
כלומר, האישוש המלא למעשה הוא אפס, ובלתי אפשרי. זאת תמצית בעיית האינדוקציה. לכן, עלינו להשתמש בהנחת הפשטות.
אישוש באמצעות הנחת הפשטות (reductionist corroboration)
כיוון שאיננו יכולים לצפות בכל התופעות האפשריות בעבר ובעתיד, וכיוון שאנו מניחים שאנו כלואים בבכלוב הפנומנולוגי, אזי יהיה עלינו להניח הנחת פשטות שכל התצפיות שהינו עדים להן הם חתך מייצג של המציאות וכי החוקים שזיהנו הם חוקים אוניברסלים. איננו מניחים זת כי זאת אמת, אלא כי כך נוח לנו להתחיל לחשב חישובים הפשוטים ביותר האפשרים. ומתוך התוצאות הללו, נתחיל לבחון על ידי הגדלת סך התצפיות שלנו, האם החוקים נשארים תקפים או מופרכים.
כדי לעשות זאת, אנו נניח גם עולם אקראי, בהעדר חוקיות. חוקיות בהתנהגות התופעות או סטיות מהאקראיות של התופעות (propensities), יעידו על חוקיות אמיתית.
את רמת האישוש הפשטנית (reductionist), נתאר כסך כל התצפיות שבהן הבחנו בחוקיות בתופעות, אל מול כל התצפיות שבהן בחנו את החוקיות בתופעות.
אישוש מבודד (Laboratory corroboration)
בגלל הנחת הפשטות אנחנו מניחים כי העולם הוא אחיד, ונשלט על ידי מערכת חוקים אטומיסטית (ראו את Joan S. Mill, a system of logic, לבנייה של חקירה על עולם חוקי-אטומיסטי). אנו מניחים כי המערכת החוקים האטומיסטית הזאת משפיעה על התופעות שאנו חווים.
במציאות חיינו, אנו מניחים לכן, כי התופעות מורכבות מאוסף נרחב של חוקים אטומיסטיים. וההשפעה הנרחבת מקשה עלינו לבודד את החוקים הפועלים על התופעות. לכן, פיתחו המדענים את רעיון המעבדה. במעבדה מנסים החוקרים לבודד רק את החוקים הנחקרים, ולהשאיר את שאר החוקים קבועים. כך אנו מניחים שנצליח לבצע מניפולציה על החוקים הנחקרים.
למעשה אנו משתדלים לעשות את כל התופעות דומות, למעט התופעות שאנו חושבים שהן מושפעות מהחוקים המוצעים.
