יסודות הדיון
מתוך The Phnomenologic Cage
עם מספר רכיבים יש להתמודד בתהליך הדיון:
תהליך חברתי (תרבות הדיון)[1]
- שיוויון (בביטוי והבנה)
- האם יש צורך בביטוי שווה? אולי הכוונה באפשרות ביטוי שווה.
- כי יש כאלו שמעדיפים להקשיב, ויש כאלו שרק רוצים תוצאה סופית.
- מחקר מראה (למצוא אותו) שהמגוון חשוב, ולא שכולם ישתתפו.
- מבנה החברה מראה שאנו לא משתתפים שווים, אלא סומכים על ברי-סמכא מקומיים[2]
- פיתוח כלים לשיפור ההבנה
- - augmented deliberation.
- שיוויון בביטוי
- שימוש באופציות
- שימוש בפלטפורמות עצמאיות
- גיבוש קבוצות ומסרים
- אפשרות לגבש קבוצה סביב הרעיונות שלך, ולבנות מסר חזק (שעבר ביקורת).
- פייסבוק, חברים ודפי מעריצים.
- בניית כלים והדרכה כיצד לייצר תוכן משפיע.
- האם יש צורך בביטוי שווה? אולי הכוונה באפשרות ביטוי שווה.
- הכללה (כולם משתתפים) - participation
- הקשבה הדדית
- כבוד הדדי
תהליך אנליטי[3]
- בסיס הידע
- ידע אמין
- ויקיפדה + תיקונים.
- ידע ביקורתי כמו באקלי או בויקידיון.
- שימור כלים לביקורת, כמו קישור למאמרים מדעיים.
- שילוב תוצרים של ידע מדעי מאושש
- ידע אמין
- ערכים
- שלב של הכרת האינטרסים המנוגדים[4]
- זיהוי פתרונות
- שקילת פתרונות
- קבלת החלטה
תהליך מבנה הדיון[5]
- היווצרות פקק (Congestion) (פרדוקס התיאום)
- השתתפות
- איסוף המידע
- איסוף העדפות
- דה-צנטרליזציה
כדי להגיע לגיון יעיל נדרשים כמה שלבים
שלב של כבוד
יחוסים
- ↑ Gastil J.,2008, POLITICAL COMMUNICATION AND DELIBERATION
- ↑ The two-step flow of communication: An up-to-date report on an hypothesis, Katz E., 1957, Public opinion quarterly
- ↑ Gastil J.,2008, POLITICAL COMMUNICATION AND DELIBERATION
- ↑ Democracy & Disagreement Amy Gutmann & Dennis Thompson (Harvard, 1996)
- ↑ Ronny Razin, 2011, Israeli group for reaserch on large groups deliberation and decision making