יסודות הדיון

הגדרות היסוד

חקר הדיון עוסק בשאלה כיצד ניתן לייצר דיון שוויוני, ואו בפיתוח כל פורמט דיון אחר שיוביל לקבלת החלטות מושכלות אופטימליות עבור חברי הקבוצה.

דיון שיוויוני והחלטות שיוויוניות

דיון שוויוני(נקרא גם Decentrlized deliberation) הוא דיון שבו:

1. כל משתתף יכול להעלות סוגיה לדיון, ולזכות לתשומת לב שווה.
2. כל משתתף יכול להביע דעה, ולהיות מובן בצורה שווה.
3. כל משתתף מבין את הסוגיה ואת ההשלכות של הפתרונות לבעיה בצורה שווה.
4. כל משתתף יכול להצביע על כל שאלה בצורה שווה.

מבנה הידע הדרוש לפתרון הדיון השוויוני

השאלה היא כיצד ניתן ליצור מבנה ידע ודיון שיאפשר את הדיון השיוויוני, אשר יתגבר על בעיית ה- congestion (או בעיית התיאום)?

הידע שנוצר בדיון צריך ככל הנראה לשקף את המידע הבא:

1. המערכת הנחקרת
   1. אמינות: כיצד מוודאים כי המידע הוא אמין ולא ניתן למניפולציות והטיות?
   2. אוביקטים במערכת: כיצד מתארים את המערכת שבה מתקיים הקונפליקט?
   3. אינטראקציות בין האובייקטים: כיצד צוברים את הגורמים שיוצרים את הקונפליקט או הבעיה?
2. התפיסה הסובייקטיבית של המערכת:
   1. בשקפות עולם: האם יש צורך לבנות מספר השקפות עולם על מבנה המערכת? אם כן, כיצד מאפשרים עליהן חשיפה שיוויונית?
   2. אינטרסים של חברי הקבוצה: כיצד צוברים את האינטרסים השונים של הגורמים הנוגעים לבעיה?
   3. ערכים של משתתפי הדיון: כיצד צוברים את הערכים השונים של המשתתפים בדיון, וכיצד הם משפיעים על הדיון?
3. מבנים חברתיים הדרושים לדיון שוויוני
   1. קהילות ידע
   2. איך מזהים מומחים והאם הצריך מומחים
   3. איך מדרגים מומחים
4. כיצד יוצרים תנאים חברתיים לדיון שיוויוני?
   1. UX:איזה UX מתאים למיקסום השיוויוניות והשתתפות מקסימלית?
   2. תרבות דיון: איך יוצרים תרבות דיון המאפשרת דיון שיוויוני?
   3. כיצד יוצרים הבנה שווה (לדוגמא agumented deliberation או שימוש בסימולציות
5. פתרונות ובחירות
   1. פתרונות: כיצד צוברים את אוסף הפתרונות השונים לבעיה.
   2. שקילת פתרונות: כיצד נעשית שקילת הפתרונות השונים.
   3. העדפות: כיצד צוברים את אוסף העדפות השונות של המתדיינים.
   4. הצבעות: שיקלול הההצבעות של המתדיינים.

)

שאלות נוספות

האם יש מבני ידע/דיון שונים לצרכי דיון שונים?

1. לפעולה?
2. ליצירת הסכמות?

תצוגות שונות של הבעיה

עם מספר רכיבים יש להתמודד בתהליך הדיון:

תהליך חברתי (תרבות הדיון)

1. שיוויון בהשתתפות, בביטוי ובהבנה.
   1. סוגי השיוויון
      1. הזדמנות שווה להעלות שאלה על האג'נדה
      2. הזדמנות שווה להביע את דעתה על הנושאים השונים
      3. הזדמנות שווה להצביע על הפתרונות השונים
   2. האם יש צורך בביטוי שווה? אולי הכוונה באפשרות ביטוי שווה.
      1. כי יש כאלו שמעדיפים להקשיב, ויש כאלו שרק רוצים תוצאה סופית.
      2. מחקר מראה (למצוא אותו) שהמגוון חשוב, ולא שכולם ישתתפו.
      3. מבנה החברה מראה שאנו לא משתתפים שווים, אלא סומכים על ברי-סמכא מקומיים
   3. פיתוח כלים לשיפור ההבנה
      1. - augmented deliberation.
   4. שיוויון בביטוי
      1. שימוש באופציות
      2. שימוש בפלטפורמות עצמאיות
      3. גיבוש קבוצות ומסרים
         1. אפשרות לגבש קבוצה סביב הרעיונות שלך, ולבנות מסר חזק (שעבר ביקורת).
         2. פייסבוק, חברים ודפי מעריצים.
         3. בניית כלים והדרכה כיצד לייצר תוכן משפיע.
2. הכללה (כולם משתתפים) - participation
3. הקשבה הדדית
4. כבוד הדדי

תהליך אנליטי

1. בסיס הידע
   1. ידע אמין
      1. ויקיפדה + תיקונים.
      2. ידע ביקורתי כמו באקלי או בויקידיון.
         1. שימור כלים לביקורת, כמו קישור למאמרים מדעיים.
      3. שילוב תוצרים של ידע מדעי מאושש
2. ערכים
3. שלב של הכרת האינטרסים המנוגדים
4. זיהוי פתרונות
5. שקילת פתרונות
6. קבלת החלטה

תהליך מבנה הדיון

1. היווצרות פקק (Congestion) (פרדוקס התיאום)
2. השתתפות
   1. האם צריך לבנות UX מאד אינטואיטיבי כדי להגביר את ההשתתפות?
      1. להערכתי, הממשק הלא אינטואיטיבי של ויקיפדיה, שם חסם בפני רוב האוכלוסיה, ולכן מאפשר ניתור קל יותר. בגוגל-דוקס, יתר האינטואיטיביות גורמת להרס מהיר של מסמכים.
3. איסוף המידע
4. איסוף העדפות
5. דה-צנטרליזציה

כדי להגיע לגיון יעיל נדרשים כמה שלבים

שלב של כבוד