Political Attitudes Vary with Physiological Traits, science 2008
מקור המאמר[1]
תוכן עניינים |
תקציר
למרות שנהוג לחשוב כי תפיסת עולם פולטית נבנת לאור הניסיון המצטבר של הפרט, מחקרים שנערכו לאחרונה מראים כי יש גם התאמה לבסיס הביולוגי של האדם. בקבוצת מחקר של 46 נבדקים, הנבדקים שהראו אדישות לרעשים פתאומיים, ותמונות מאיימות, תמכו יותר בעזרה למדינות חוץ, מדיניות הגירה ליברלית פציפיזם והפחתת-הרשיונות-לנשקים. בעוד נבדקים שהראו תגובתיות גבוהה יותר לקולות מבהלים ומראות מאיימים, נטו לתמוך בהגדלת תקציב הבטחון, הגדלת הענישה, פטריוטיזם והמלחמה בעירק. הרמה של התגובה ללארועים מאיימים, מנבאת גם את התגובות ברמה האישית, וגם ברמה המדינית.
מבוא
ספרי יסוד בפוליטיקה של ההמונים[2] [3] [4]. נהוג לחשוב באופן מסורתי, שההחלטות הללו הן תוצר של חשיבה רציונלית ושקולה[5]. אך לאחרונה התפתחו מחקרים שמראים כי הדרך בה אנו חושבים מאופיינת על פעילות שונה של המוח[6] [7] [8] [9].
למרות ברור כי ארועי 9/11 גרמו לשינויים פתפיסה הפולטית, עדיין לא ברור מה הגורמים לשינוי בתפיסה השל הפרטים. תגובתיות שונה לפחד וגועל, הוצעו כמשפיעים על הראיה הפוליטית[10] [11]. נמצא קשר בין דיווח עצמי על (יחוסים 14-19). הגבה לאיום, היא מדד חשוב וניתן לבדיקה ברמה הפוליטית, כיוון שהוא נחקר הרבה, וחשוב להשרדות.
אם האיום הוא מהיר, מתרחשת שרשרת ארועי-הגנה מהירים בתוך 30-50 מילישניות. כנראה כדי למנוע פגיעה באברים חיונים (כמו מיצמוץ עיניים, והכנסת הראש). אם האיום הוא פחות מוחשי ומהיר, סיגנלים מהקורטקס הסנסורי מועברים לתלמוס ולאחר מכן לגזע המוח. פעילו הגורמת לעוררות גבוה ב-locus ceruleus[12]. הגירוי גורם לשחרור אפיניפרין שמעורר את מערכת העצבים הסימפטית. למרות שהתגובות הללו הן אוניברסליות, מידת התגובתיות ללחץ משתנה מאד מאדם לאדם (24).
הסבר המחקר
לא רלוונטי, לסקירת הספרות הדרושה.
מסקנה
הממצאים מראים שיש קשר בין גישות פוליטיות לתגובה לפחד, אך לא מספקות הסבר נסיבתי. מגיבים יותר לפחד, יהיו שמרנים, ואדישים יהיו ליברלים.
יחוסים
- ↑ Political Attitudes Vary with Physiological Traits, 2008, Hibbing et al. Science
- ↑ A. Campbell, P. E. Converse, W. E. Miller, D. E. Stokes, The American Voter (John Wiley, New York, 1960).
- ↑ P. E. Converse, in Ideology and Discontent, D.E. Apter, Ed. (Free Press, New York, 1964).
- ↑ J. R. Zaller, The Nature and Origins of Mass Opinion (Cambridge Univ. Press, New York, 1992).
- ↑ B. I. Page, R. Y. Shapiro, The Rational Public (Univ. of Chicago Press, Chicago, 1992).
- ↑ M. Lodge, C. Taber, Pol. Psychol. 26, 455 (2005).
- ↑ G. E. Marcus, W. R. Neuman, M. Mackuen, Affective Intelligence and Political Judgment (Univ. of Chicago Press, Chicago, 2000).
- ↑ R. McDermott, Perspect. Polit. 2, 691 (2004).
- ↑ D. Westen, The Political Brain (Public Affairs, New York, 2007)
- ↑ M.J.Landauetal.,Pers.Soc.Psychol.Bull.30,1136(2004).
- ↑ S. Fahmy, S. Cho, W. Wanta, Y. Song, Vis. Commun. Q. 13, 3 (2006).
- ↑ M. E. Thase, R. H. Howland, in Handbook of Depression, E. E. Beckham and W. R. Leber, Eds. (Guilford, New York, 1995).
