בתקופה האחרונה מעסיקה אותי השאלה, מדוע פרצו מלחמות העולם הראשונה והשנייה, ומדוע נוצר הנאציזם? הניסיון לתת פתרון לתשובות אלו, הוא חלק מהניסיון להבין כיצד האדם פועל? מה מניע אותו? כיצד חברה פועלת וכיוב'.
כדי להבין זאת קראתי את הספרים "The Proud tower" של ברברה טוכמן, את הסדרה של צ'רצ'יל "The second world war" (כרגע אני לקראת סופו של הספר השני), "חיילי הרשע" של תום שגב (ספר המנסה להסביר מדוע מפקדי מחנות הריכוז התגייסו לאס אס, והשתתפו במעשי ההשמדה), וכן קטעים רלוונטים מוויקיפדיה האנגלית. אני נעזר בתיאוריות המתארות את האדם כיצור המונע על ידי פרמידת הצרכים של מאסלו, כדי לבנות מכניזם המסביר את התהליכים החברתיים.
את התשובה לחלק הראשון של השאלה "מדוע פרצה מלחמת העולם הראשונה" עוד לא מצאתי. נראה כי ההסבר כרוך בתחושת העוצמה שהייתה לגרמנים בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, ובהתדרדרות העוצמה של האימפריה העותומנית והאמפריות המערביות (צרפת ואנגליה). אבל נראה שמצאתי פתרון המניח את הדעת לגבי התפתחות הנאציזים ופרוץ מלחמת העולם השנייה.
נראה כי היסוד למלחמת העולם השנייה נובע ממלחמת העולם הראשונה, ומתהליכים חברתיים שהתרחשו לאחר המלחמה.
צ'רצ'יל נותן שתי סיבות לפרוץ מלחמת העולם השניה. האחת היא שארה"ב חייבה את בעלות בריתה (צרפת ואנגליה) להחזיר לה את ההלוואות שהיא נתנה להן בזמן המלחמה, והמדינות הללו, נאלצו לדרוש מגרמניה שתפצה אותן על ההוצאות של המלחמה. תהליך זה יצר לחץ כבד על הכלכלה הגרמנית, והיה בין הגורמים שהביאו לקריסת הכלכלה הגרמנית בין שתי מלחמות העולם. הסביה השניה, על פי צ'רצ'יל, היא שכאשר הנאצים עלו לשלטון, הציבור בברטיניה שרוח הפצפיזם שלטה בו בבריטניה טען כי יש להשוות את הצבאות של גרמניה, צרפת ואנגליה. הפצפיסטים טענו, כי איזון בין הצבאות יגרום לכך שאף מדינה לא תתקוף אף מדינה, ולכן יש להתיר לגרמניה להגדיל את צבאה מ-100 אלף חיילים (כפי שהתיר הסכם וורסאי), לצבא בגודל מלא. ולכן, כאשר הנאצים התחילו להגדיל את הצבא שלהם, הפצפיסטים שרוחם שלטה אז בבריטניה, ראו את ההתפתחות בעיין יפה ובריטניה וצרפת לא הענישו את גרמניה על שבירת הסכם וורסאי. גם כאשר גרמניה כבשה ריינלנד (שטח מפורז בין גרמניה לצרפת), את אוסטריה ואת חבל הסודטים של צכוסלובקיה, הציבור הפצפיסטי לא ממש התנגד, כיוון שגרמניה כבשה רק איזורים בהם היה מיעוט גרמני או שהיו חלק מגרמניה. רק לקראת כיבוש חבל הסודטים, נוויל צ'מברלין הפצפיסט, הבין שפניה של גרמניה אינן פונות לשלום, והוא ניסה למנוע את כיבוש חבל הסודטים, על ידי הסכם עם היטלר. כאשר גרמניה פנתה לכיבוש החלקים הגרמניים של פולין, בריטניה וצרפת התאחדו ואיימו שאם גרמניה תכנס לפולין, הן תכרזנה מלחמה על גרמניה. כאשר גרמניה אכן התחילה לכבוש את פולין, אנגליה וצרפת הכריזו מלחמה על גרמניה ב-1 לספטמבר 1939, אך הן לא עשו דבר עד שגרמניה תקפה אותן באפריל 1940. בכל התקופה הזאת, שבין תחילת ההתחזקות של הצבא הגרמני ועד כיבוש פולין, יכלו צרפת ובריטניה לעצור בקלות יחסית את גרמניה. צבאה של גרמניה לא היה כשיר עדיין למלחמה כוללת, והיה ניתן להביסו בקלות, רק לאחר שהצבא הגרמני התאמן באש חייה על אוסטריה וחבל הסודטים, ובעיקר לאחר כיבוש פולין, היה הצבא הגרמני מוכן למלחמה כוללת נגד צרפת ובריטניה. בכל אותה העת, על פי הסכמי וורסאי, יכלו צרפת ובריטניה לכבוש מחדש את גרמניה ולהכריח אותה להתפרק מנשקה, וזאת במחיר נמוך מאד של חיי אדם (בריטניה שילמה במלחמת העולם בחייהם של 400 אלף חיילים ו- 60 אלף אזרחים; ארצות הברית שילמה בחייהם של 300 אלף חיילים; הרוסים שילמו בחייהם של 25 מיליון חיילים ואזרחים; היהודים שילמו בחייהם של 6 מיליון אזרחים, ועוד עמים איבדו מאות אלפי אזרחים וחיילים).
אך טענותיו של צ'רצ'יל, אינן מסבירות מדוע עלה דווקא הנאציזם ופרח בגרמניה. אני מוצא שהסיבה לכך נובעת כנראה מהדרך שבה הסתיימה מלחמת העולם הראשונה. לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה, באביב 1918 פרצו הגרמנים את ביצורי הצרפתים והבריטים. גרמניה הייתה בטוחה כי היא על סף הכרעה, אך באותו שלב נכנסה ארצות הברית למלחמה, ובשיתוף פעולה צרפתי-בריטי-אמריקאי, הצליחו בעלות הברית להדוף את הגרמנים. בינתיים, בגרמניה עצמה התחילו ההפגנות האנטי-מלחמתיות להתפשט. הרעב והקיצוב ואחוזי התמותה העצומים בקרב החיילים, נתנו רוח גבית לתנועות הסוציאל-דמוקרטיות ולקמוניסטיות לצבור כח ציבורי. כאשר התחילה מתקפת מאת הימים של בעלות הברית, ההפגנות מבית התחילו להשפיע על הצבא ועל ההנהגה. בעלות הברית במשך מאה ימים, מאוגוסט ועד נובמבר, הצליחו לשבור את קו החזית הגרמנית ולהתקדם בצורה עיקבית אל עבר גרמניה. הגרמנים לא הצליחו לגייס מתנדבים חדשים והצבא התחיל להישבר מורלית. התומטטות הסופית של גרמניה לא באה מידי בעלות הברית, אלא מתוך הצבא שלה. כאשר כאקט של ניסיון אחרון לעצור את בעלות הברית, הפיקוד הגרמני העליון פקד על הצי לתקוף את הצי הבריטי, מלחים גרמנים התמרדו. הם ראו בהתקפה זאת פעולת התאבדות. מרד המלחים הלך ותפס תאוצה, ובגרמניה פרצה המהפכה הגרמנית שהביאה להתמוטטות הצבא, ולהקמת רפובליקת ויימאר. מי שניצח בסוף המהפכה היתה המפלגה הסוציאל דמוקרטית, אך יחד עם זאת המפלגה הקומוניסטית, ניסתה להשתלט על גרמניה. המאבק בין שתיהן, והתפתחות הנאציזים גרמו לאי יציבות שלטונית בזמן רפובליקת וייאמר.
תום שגב מתאר בספרו "חיילי הרשע" את ההיסטוריה האישית של מפקדי מחנות הריכוז של האס אס. אצל חלקם מופיע תסכול גדול ממלחמת העולם הראשונה. תום שגב, אינו מפרט מי הם אלו שבעייני הנאצים היוו גייס חמישי שהפיל את גרמניה. אך נראה שלאור ההיסטוריה שמראה כי המפלגות שהיו פעילות במהפכה היו סוציאליסטיות-דמוקרטיות וקומוניסטיות, לא פלא הוא שהראשונים שנכנסו למחנות הריכוז לא היו היהודים, אלא דווקא הקומוניסטים.
בנוסף, כפי שצ'רצ'יל תיאר, היווה המשבר הכלכלי הקטסטרופלי שפקד את גרמניה בזמן רפובליקת וייאמר, בסיס אישי של חלק מפקדי המחנות להצטרפות למפלגה הנאצית. המפלגה הבטיחה לעשות סדר ולטפל ביסוד האנטי-גרמניים שפועלים בגרמניה. היא הבטיחה ליצור שוב אומה, שערכים של עבודה, משפחה ונאמנות עומדים בראשה. בתוך הכאוס שאחז ברפובליקה, המפלגה הנאצית כבשה עוד ועוד לבבות, בהבטיחה סדר ופוריות כלכלית.
כחלק ממצע המלחמה ביסודות האנטי-גרמניים, בחרו הנאצים להלחם בקומוניסטים וביהודים וגם בפילוסופים שנחשבו בעלי פילוסופיה "יהודית", כמו אנשי המעגל הווינאי. המלחמה בקומוניסטים יצרה פרדוקס כאשר היטלר וסטאלין חתמו על הסכם מוטלוטוב-ריבנטרופ, שקבע אי-לחימה בין הדיקטטורות ואיפשר לגרמניה לרכז מאמץ במלחמה במערב. לבסוף, כפי שאנו יודעים, היטלר אכן תקף את רוסיה, כאשר השעה הייתה נוחה לו.
היהודים עצמם, נחשבו בעייני האנטי-שמיים, כגורם נוסף לכישלונה של גרמניה. במחצית הראשונה של המאה ה-20, הייתה ליהודיי גרמניה השפעה גדולה. היו יהודיים שהיו מעשירי העולם והיוו חלק ממעגלי ההשפעה האירופאיים. הפילוסופיות שהם יצרו ויכולתם האינטלקטואלית שבאה לידי ביטוי באקדמיה, יצרו "פילוסופיות יהודיות" שפגעו באומה הגרמנית. החלק של היהדות שלא היה מעשירי העולם, ולא הצטרף להשכלה הגרמנית (קרי, היהודים המסורתיים) היה "לא יפה", "תת-אדם" שביקש לזהם את הדם הארי הטהור. כל אלו ועוד, יצרו אצל הנאצים תמונה של אויב שיש להשמידו בכל מחיר. והם עשו זאת, כפי שרק גרמנים יכולים לעשות.
נראה שהתיאור הזה נותן הסבר, ואולי אף לגיטמציה לפעולת הנאצים, אך אין זאת כוונת המאמר. היא באה לצאת מהדיון ה"מחנך" והמסרס שבא לראות בגרמניה איזה רוע שנפל עלינו מעולם אחר, איזו התגלמות השטן. הנאצים היו בני אדם, שהגיעו מאחת מהארצות המתקדמות ביותר, ויחד עם זאת קרה להם משהו שהביא לחורבן גדול ולרציחתם של מיליונים רבים של בני-אדם. עלינו לנסות ולתת לעצמנו תשובה, מדוע זה קרה? מה הייתה הבעיה עם הטיעון הנאצי? וכיצד ניתן למנוע תהליכים כאלו מלשוב? לכן, עלינו להסתכל על המציאות בצורה בהירה, ללא אמוציות.
ולמה זה קשור לתאוריית הצרכים של מאסלו?
כי הנאציזים ענה בדיוק על הצרכים שמאסלו תיאר. (הצרכים מצויינים מהחשוב אל הפחות חשוב)
- צרכים פיזיולוגים (לנשום, לישון, צרכים,לשמור על טמפרטורת גוף) – העוני ברפובליקת וייאמר היה קשה, במצב זה, אתה נזרק מביתך, אינך יכול לאכול או לישון כמו שצריך (קשה לישון בפחון ברחוב). הטרור והאלימות, כאשר הם פוגעים בך, או מאיימים על חייך עלולים לגרום להפסקת היכולת שלך לנשום (פשוט כי אתה מת). – הנאצים הבטיחו לעשות סדר, ולשפר את המצב הכלכלי.
- צרכים בטחוניים (בטחון המשפחה, תעסוקה, בריאות) – העוני והאבטלה בגרמניה, לא איפשרו את כל אלו. משפחות מהמעמד הבינוני, איבדו את כל ניכסיהם בגלל האינפלציה המשתוללת. רוב בני האדם איבדו בשנים ההן את הביטחון – שוב, הנאצים הבטיחו לתקן את המצב, אילו רק ניתן יהיה להיפתר מהגורמים הפריעים, כמו יהודים וקומוניסטים.
- שייכות זהות ואהבה – את זה הנאצים הבטיחו בכמויות. אתה שייך לגזע הארי הנבחר, אתה נבחר האלים, בלונדיני חטוב וגבוהה, ובטח שכולם אוהבים אותך. לא כמו ה"יהודים הניבזים" שהם עלוקות שאף אחד לא אוהב.
- כבוד והערכה – אם אתה שייך לפלגה, ואתה ארי, הרי שכולם מסתכלים עליך בכבוד והערכה. המדים היפים, יוצר אצל הציבור כבוד והערכה. במיוחד הצטיינו בכך החולצות השחורות (ה-אס אס), שכל מי שהתקבל אליהן נחשב לחלק מאליטה נבחרת. כמעט כמו בן-אלים.
- מימוש עצמי – לא מעט חדלי אישים, שבכל מערכת אחרת היו נזרקים, מצאו את מקומם לדרגות בכירות. ל-SS לא היה אכפת אם באת ממעמד אצולה או מבור אשפתות, אם הייתה נאמן ובלונדיני, מיקומך היה איתם, והדרך להצלחה נפתחה לפניך.
המצב הכלכלי, וחוסר היצבות של רפובליקת וייאמר, יצרו קרקע פוריה להתפתחות הנאציזם. פיתוח של משטר יציב וסיוע כלכלי, היו יכולים בזמנם, למנוע כנראה את צמיחת הנאציזם ופרוץ מלחמת העולם הראשונה. יחד עם זאת, כיום אנו עומדים בפני בעיות דומות, שמציב בפנינו האיסלאם הרדיקלי, אך אין זה אומר שהפתרונות שלאחר מלחמת העולם השניה יכולים לסייע גם במקרה זה.
האיסלאם המילטנטי, נבנה גם הוא על סבל ומצוקה, והאשמת ה"מערב" בכל הפגמים. גם הוא משתמש בטרור, כדי ליצור חוסר יציבות שלטונית. יחד עם זאת ישנו קושי בסיסי ביצירת מערכות שלטוניות יציבות ודמוקרטיות. כפי שרוסו רשם ב"האמנה החברתית", יסוד הדמוקרטיה היא בסבלנות. ללא סבלנות, כל שינוי יגרום לסכסוכים ולמלחמת אחים. האיסלאם, אפילו המתון, אינו סובלני, ולכן יהיה קשה מאד לקיים בו דמוקרטיה. כנראה נצטרך לחפש פתרון אחר, או לבדוק עם האיסלאם המתון, כיצד מייצרים שיח סבלני עם האיסלאם.
ולמה פרצה מלחמת העולם השניה? – די פשוט. כמו כל מדינה שרוצה להתקיים ברווחה, בתקופה הטרום קפיטליסטית, עליה לכבוש עמים אחרים, שישרתו אותה, שיהיו וואסלים שלה. מישהו צריך לשלם? לא?! (אגב, היום הכיבוש הוא מרצון וללא כוח)
כתיבת תגובה