נתונים על העולם, כפי ששכנראה, מעולם לא ראיתם.
אני חושב שהנתונים הללו, בניגוד לטענות של מתנגדי הגלובליזציה, מראים שהקפיטליזם והסחר העולמי, כן מצליחים לשחרר את האדם מאימת המוות והמחלות. יש בהם חיזוק לטענה שהסחר העולמי פותח שווקים חדשים, ובכך מאפשר לאוכלוסיות אגרריות, להפוך למתועשות. דבר שבסופו של דבר מביא לעליה בתוחלת החיים, ובשרידות תינוקות.
עד כמה זה תורם לסביבה, זאת כבר שאלה אחרת… (תודה לדרור על ההפניה לסרטון)
תודה, מעניין ביותר.
מעורר מחשבה לגבי האקדמיה ואנשי הרוח הישראלים – מה מעניין אותם באמת, המידע האמיתי או הפצת הדעות הפוליטיות שלהם?
באוניברסטאות וארגונים "חברתיים" משתמשים ב"אדווה" כמקור מידע מהימן, כשרוב הכותבים שם הם קומניסטים מושבעים.. מעניין אם הפצה של מידע כזה תעזור במשהו.
לגי הירוקות – לא צריך כ"כ סטסטיסטיקה, מספיק להביט באיך מדינות עולם שלישי נראות, ואיפה היו יותר אסונות אקולוגיים, זה ברור שכמה שהמדינה יותר ענייה יש טכנולוגיות להפקת אנרגיה יותר מזהמות ויותר מסוכנות.
הי איתמר,
כן, גם אני חש שיש באקדמיה הישראלית עניין של שיווק דעות מסוימות, והתעלמות מאחרות. אני מאמין שאנו ככאנשים שחיים בחברה דמוקרטית, צריכים לשאוף לקבל מידע מכיוונים רבים, כדי שנוכל לקבל החלטות נכונות ונבונות.
חשוב לזכור, שהמידע שמציגים אנשי שמאל, אינו בהכרח שגוי, אבל הוא מספר חלק בלבד מהסיפור. לדוגמא, אין לי ספק בקיומם של סדנאות-יזע, שבהן מועסקים ילדים בני 7, ובקיומם של תנאים מחפירים. אבל כך היה הדבר גם במהפכה התעשיתית בלונדון לפני 200 שנה. כנראה שתיעוש, מביא איתו גם תנאים כאלו, אבל מהצד השני, התיעוש מביא איתו גם התפתחות. למשפחות הללו, שעובדות בסדנות היזע, יש יותר משאבים מאשר לאבותיהם. לממשלה שגובה מיסים מהמפעלים יש יותר הכנסות, ואם יש ממשל תקין, אזי המשאבים הללו יחזרו לציבור על ידי מערכות בריאות וחינוך טובות יותר, וזה יאפשר לדור הבא לגדול קצת יותר משכיל. כך בתהליך שלוקח בין כמה עשרות שנים למאה שנה ויותר, המדינות הללו יחלצו את עצמן ממצב העוני, כפי שמראים הנתונים של האו"ם, שמציג הנס רוסלינג.
לגבי תיעוש ופגיעה בטבע. זה מדהים אותי שאירופה שהיה אחת היבשות המתועשות ביותר, נראת כל כך ירוקה ויפה. עכשיו כשאתה אומר את זה, נראה לי שהסיבה לזה שהם ירוקים , קשורה למנהל תקין, ודמוקרטיה, יותר מאשר לתעשיה. בסרט "שיטת השקשוקה" יש השוואה בין מפעל כימקלי (נדמה לי) של האחים עופר שנמצא בהולנד, לבין מפעל דומה של האחים עופר ברמת-חובב. יש בינהם הבדל של שמיים וארץ. ההבדל הוא ברמת התקינה, וכן ברמת האכיפה. כאן בארץ, על פי הסרט ומידע אחר בעיתונות, האחים עופר עושים מה שהם רוצים. בהולנד, הם כנראה בוחשים קצת פחות….
הוא לא דיבר ספציפית על גלובליזציה או קפיטליזם. דיבר על מגמות בנושאי כלכלה ובריאות בעולם, והציג את המידע באופן חזותי מצוין, אבל לא ניתח את הסיבות.
ברוב המדינות המפותחות, המדיניות הכלכלית-חברתית היא איפשהו בין קפיטליזם לסוציאליזם. 20% מהתושבים משלמים 80% מהמיסים, מנגנוני סעד, מעורבות ממשלתית במשק – אין קפיטליזם טהור ( וטוב שכך ).
הי חוד,
היה שלב שהוא הזכיר את השינוי שקרה בויאטנם, כאשר היא עברה לכלכת שוק חופשי, ואת ההאצה המתלווה בעליה בתוחלת החיים. כך גם הוא ציין לגבי סין. הוא גם דיבר, למיטב זכרוני על שוקים פתוחים במקרים שונים כקשורים לעלית באורך החיים, ובבריאות.
אני חושב שכיום די ברור שאין באמת שוק חופשי מוחלט או סוציאליזם מוחלט. תמיד התנועה היא על הציר בין שליטה ממשלתית על המשק, למיעוט שליטה על המשק. אני מבין שגם בארצות הברית, יש מנגנוני בקרה על השוק (שלא כל כך הצליחו ב-2008), וגם שם המשק משלם מיסים לממשלה. לעומת זאת, שמעתי כי גם בתקופת סטאלין, התקיים שוק שחור, שהוא בעצם סוג של שוק חופשי….
תודה על הסרטון. היה בהחלט מרתק (גם שימח אותי לראות שהצלחתי להבין את כל ההרצאה הזאת באנגלית).
אני גם חושב שאם אנחנו רוצים שהכלכלה תתפתח אנו צריכים ללכת בדרך היותר קפיטליסטית (כפי שכבר קורה היום). דרך זו, לטווח הארוך, תועיל לכל השכבות באוכלוסיה.
אך צריך לזכור שלטווח הקצר, ישנם שכבות שמפסידות מדרך זו. אנשים שלא בהכרח יוכלו "לשרוד" כדי לראות את התוצאות החיוביות. לכן אני חושב שהטון המרכזי צריך להיות קפיטליסטי אך עם שילוב קל של סוציאליזם.
לדעתי, בכל נושא (צורת שלטון, כלכלה ועוד) אין צורה מסוימת של התנהלות שנכונה תמיד. ראינו במשבר הנוכחי שישנם שלבים בהם כולם הבינו שיש נחיצות להתערבות ממשלתית גדולה מהרגיל. תמיד צריך להיות עם יד על הדופק ולבחור מה היא הדרך הנכונה לפעול במצב הקיים.
שלום גלעד,
מסכים.
הייתי רוצה לנסות (אולי בפוסט המשך) מה זאת בדיוק אותו "שילוב קל של סוציאליזם".
הייתי לי על כך התכתבות מרתקת עם יואב רובין. והוא הצליח לשכנע אותי, כי בתורה יש אמירה די ברורה לגבי הדרך בה צריך להעניק את אותו "קצת סוציאליזם". יואב טען כי "לקט פאה ושכחה", וכן לא למשכן רייחים, מראים לנו כי יש גבול שמתחת לו אסור לנו לרדת. בין אם אנו קפיטליסטים ובין אם לא, עלינו לשמור על כלל תושבי המדינה. עלינו לדאוג שגם החלשים-כלכלית, יוכלו לקיים חיים סבירים. בין אם זה על ידי מתן לקט, ובין אם זה שמירה על מקור לחמם.
איכשוה לי נדמה שגם צריך לאזן בין הסיוע שנותנת המדינה (קרי, מערכת חינוך חינם, מערכת בריאות), ובין העזרה ההדדית שבין אדם לחברו… כלומר אירגוני חסד, מתן בסתר, סיוע לקהילה וכיוב'. אסור לדעתי להפיל הכל על הממשלה. יש באירגונים אלו להעצים את הנותנים וגם את המקבלים (במיוחד כשזה חסד המלמד אדם להיות עצמאי).
ההצגה מאוד מעניינת – אבל בעיקר בנושא עיבוד מידע ונתונים.
טל – לא מצאתי שום תימוכין בהרצאה לגבי הפרשנות שלך (בתור התחלה – לא מסתכלים על מקרים בודדים שנבדלים במספר פרמטרים, ובטח שלא על סקאלות לוגריתמיות ולפעמים לוגריתמיות הפוכות).
אם תשים לב, רוסלין הציג בכמה פעמים את הטענה שלשוק החופשי יש השפעה על תוחלת החיים. היו מספר פעמים שהוא ציין שהמעבר לשוק חופשי או להסרת מחסומי סכר, העלו גם את אורך החיים ורמת הבריאות. אני זוכר במיחוד את הדוגמאות לגבי ויאטנם וסין.
אבל באופן כללי, הנתונים הללו מתיישבים עם התיאוריה שאומרת שהמפכה התעשיתית והמסחר העולמי, משפרים את מצב האדם (לפחות מבחין אריכות החיים והבריאות), ונוגדת את התיאוריה המקובלת שאומרת שחייו של האדם היו טובים יותר (לפחות במדד איכות חיים ובריאות) לפני בוא המהפכה התעשיתית והמסחר העולמי. תשים לב, איך מקומות בהם יש חדירה של מסחר עולמי, גם יש עליה במדדים הללו.
ברור שהמדדים הללו אינם מודדים את רמת הנזק הסביבתי, ואת רמת האושר של האדם. נדמה לי שמבחינת רמת האושר דווקא למדינות סוציאל-דמוקרטיות יש רמת אושר גבוה יותר ממדינות בהם יש יותר נטיה לקפיטליזם. (http://www.nrg.co.il/online/43/ART1/456/467.html)
בלי שום קשר לנזק סביבתי:
להתייחס להצגה של השוואות סלקטיביות בין מדינות בודדות מתוך מאות, כאשר המדינות המושוות נבדלות זו מזו במספר פרמטרים פלוס ההשוואה נעשית על גבי סקאלות לוגריתמיות (בחלקן הפוכות) פלוס מוצגת במהירות הבזק (ובמקרה של השוואות כלכליות בין לאומיות על פני זמן, מתעלמת לחלוטין מאינפלציה) – זה בערך לעשות ההפך ממה שהמציג מטיף לו, להבנתי. גם במסגרת הקטגוריות המעורערות שלי ל"מהו מדע" זה לא נכנס.
כפי שידידנו המשותף (גרידג') יודע, תמיד אפשר למצוא את הסיפור שיוכיח את מה שאתה רוצה – בשביל להיות רציני צריך לבדוק את כל הסיפורים.
ודרך אגב, שים לב לתצוגה של מדינות ה-OECD כאשר הן מושוות זו מול זו במישור תוצר לנפש-תמותת ילדים (11:24).
הקשר הקוי היפה לא תקף לגבי מדינות ה-OECD ואם כבר אז יש קשר הפוך (!) בעיקר בגלל המשקל של ארה"ב.
בהצגה הזו זה נראה לא מאוד משמעותי – אבל זה היופי של סקאלה לוגריתמית. ההבדלים בתוצר לנפש בין המדינות הנמצאות בצד ימין ומרוחקות ס"מ אחד זו מזו גדול פי כמעט מאה (!) מההבדל בין המדינות הנמצאות בצד שמאל ומרוחקות ס"מ זו מזו מזו. זאת, בעוד ההבדלים בתמותת התינוקות בין מדינות במרחקים זהים על הגרף שנמצאות בתחתית גדולים פי אלף (!!) מההבדלים בין מדינות באותם המרחקים בחלק העליון של הגרף.
מכאן אפשר להסיק שהקורלציה הגבוהה בין תוצר לנפש לתמותת תינוקות חזקה במדינות עניות וחלשה אם לא הפוכה/בלתי קיימת במדינות עשירות.
מבלבל משהו.. ככה זה עם דרך ההצגה הזו.
מצד שני היא מאוד שימושית להשוואה של קצבים, כפי שניתן לראות בהמשך (12:54) – השוואת הדרך שמדינות עשו על פני זמן היא מלמדת מאוד כי השינוי במישור לוגריתמי שכזה נראה וגם אכן קבוע בכל נקודה (במקרה הספציפי הזה התצוגה מניחה שהקטנת התמותה נעשית קשה יותר ככל שהיא קטנה יותר וזה מאוד הגיוני). אבל שלושת המדינות הנבחרות שונות זו מזו ביותר מפרמט אחד ולכן ההשוואה בינן לא מלמד הרבה: המדינה הירוקה (ברזיל נדמה לי, אני מריץ עכשיו בלי סאונד) והצהובה (מזרח אסיה?) נבדלות משמעותית בגודל האוכלוסיה ובשטח (וכנראה גם בפיזור האוכלוסיה) המדינה האדומה (אפריקה?) מאוד רחוקה מהן ברמה הכלכלית. בנוסף, במקרה של שירותי בריאות צפיפות האוכלוסיה היא משתנה משפיעה משמעותי (להציל תינוק מלידה שהסתבכה במדינה מרובת עיירות מרוחקות זה לא כמו במדינה קטנה וצפופה), ואין בהצגה הזו שום התייחסות לכך.
בקיצור – לא לקפוץ למסקנות.
קודם כל, הנתונים חשובים ובאמת אפשר להגיד 2 קריאות הידד לשוק על הנתונים של הערכת תוחלת חיים. 2 קריאות הידד, ולא 3.
(בכל זאת גם היום ימותו 5000 ילדים משלשול ומחסור במים , במוות שהיה ניתן למנוע אותו עם קצת יותר שוויון בינלואמי)
1. לאיתמר, כדאי לשים לב מה שזה אומר – נכון שהפערים בין המדינות בעשורים האחרונים קטנו (? נגיע לזה מאוחר יותר) , אבל הפערים בתוך מדינות , הרבה בגלל גלובליזציה , גדלו. מרכז אדווה בודק את הפערים בתוך המדינה, והם, לפי כל הדעות מימין ומשמאל , גדלו.
2. לפי מחקרים של כלכלת אושר, וגם לפי היגיון כלכלי (לא נאו קלאסי אלא פשוט היגיון בריא) הפערים בתוך מדינה הם חשובים למדי. לדוגמה אם הפערים גדלים מחירי הדיור עולים, והיכולת של השכבות הנמוכות להיות בעלים של דירות הולכת וקטנה.
3. יש רגישות לדוגמה לדרך שבה מחשבים את האינפלציה. סל התצורכת של צרכן עני רחוק מלהיות סל התצרוכת של צרכן עשיר.
4. ההשערה שמדינות עשירות יותר טובות יותר לסביבה נקראת עקומת קוזנץ הסביבתית. (מצטער שהאקו ויקי לא באוויר) אין להשערה הזאת רגליים. לא בכל הנוגע לסביבה ולא לקיימות. מה שהתרחש הוא שהתעשיות המזהמות עברו מאירופה לעולם השלישי. זה שאתה נוסע לאירופה ורואה הכל ירוק, זה לא אומר שלאירופאים יש טביעת רגל אקולוגית נמוכה בהכרח (היא נמוכה יותר מארה"ב אבל גבוהה בהרבה ממדינות אחרות).
5. עוד ערך שווה מהאקו ויקי הוא דוח הערכת המילניום הסביבתית של האום – שאומר שמצד אחד הפיתוח הכלכלי באמת מעניק איכות חיים, ומצד שני הוא לא מקיים.
6 וזו נקודה חשובה – המגמה הקיימת היום היא לא מקיימת. לדוגמה בין 85% ל97% מהאנרגיה היא לא מקיימת (תלוי איך סופרים סכרים) – אנרגיה מתכלה שהכלכלה אין לה תחליף – מה שאומר שאנחנו בכל יום מתקרבים לקריסה כלכלית.
7. כמו שיונתן אומר – יש מה שנקרא מעברי פאזה – יכול להיות שלמנגנון חברתי אחד יש השפעה מסויימת בתחום מסויים והשפעה הפוכה בתחום אחר של פרמטרים. לדוגמה קל לי להאמין שמעבר מסוציאליזם לקפיטליזם יכול להרע את תוחלת החיים בטווח הקצר (רוסיה) או לשפר אותו , אבל בכל מקרה לשפר אותו בטווח הבינוני והארוך. מצד שני אני מאמין שדווקא המדינות היותר סוציאל דמוקרטיות נהנות משירותי בריאות ותוחלת חיים טובים יותר מאשר ארה"ב (דבר שקשור להבדלים בשירותי הבריאות, להרגלי התזונה והפעילות היומיומית, וכן לעבודה הרבה יותר שיש בארהב – כולם קשורים לצורה הכלכלית המוסדית של ארה"ב).
8. בזמנו היתה השוואה בין ארה"ב קובה וצפון קוריאה, בעוד שהיה פער גדול בין 2 הראשונות לשלישית, הסתבר שבחלק מהפרמטרים כמו ידיעת קרוא וכתוב , תוחלת חיים או תמות תינוקות , קובה (העניה, בעל השלטון הדיקטטורי וסוציאליסטית) היתה דומה לארה"ב ואף אולי עלתה עליה, מעניין להסתכל שוב בנתונים.
9 נכון שנתונים גולמיים זה דבר טוב.?
10. אגב, לכל הקפיטליסטים – תסתכלו על שיעורי גידול בתמ"ג לעומת שיעורי מיסוי – אין שום מגמה ווט סו אבר. הדבר היחדי שאפשר לראות שם הוא שמדינות גדולות יותר באוכלוסיה לא קופצות בצורה חזקה כל כך כמו המדינות הקטנות יותר.
11 כדאי להזהר מסקאלות לוגריתמיות.
12. אגב, לגבי הכנסה – בלי לדעת את ההוצאות זה אל אומר לנו הרבה (הנתון החשוב הוא תוחלת חיים שבו קשה בהרבה לרמות) – הכנסה לא אומרת לנו לדגומה כמה ממנה הולכת על מזון לדוגמה.
13. אנחנו היום בנעילה טכנולוגית שבה אנחנו תלויים בכלכלת נפט ופחם לייצור המזון.
לכן 2 קריאות הידד לשוק, ופזילה לעברו של תומאס מלתוס.
לצורך הדיון אני מעלה סיכום נקודות לאורך הסרטון:
– ברמת היבשות יש קשר ברור בין רמת GDP לשרידת ילדים.
9:50 – מאוריציוס הראשונה להוריד הגבלות מסחר – ויש לה שרידות ילדים גבוהה (שוב קשר) שים לב שגם ה-GDP שלה
גבוה בהרבה משל האחרות.
10:35 – גם במדינות הערביות שי קשר ברור מאד בין GDP לשרידת ילדים
11:00 – גם בדרום אסיה וגם במזרח אירופה – שוב קשרים ברורים בין GDP לשרידת ילדים.
11:16 – קובה היא אנומליה (יכול להיות סוציאליזם טוב)
11:20 – OECD- ארה"ב תמותה גבוה. בשוודיה הסוציאל דמוקרטית תמותה נמוכה (יתרון לסוציאל-דמוקרטיה, המבוססת
על שוק חופשי)
13:20 – כנראה ממשל טוב, הוא הבסיס להתפתחות בריאות. ברזיל נחשבת מושחתת יחסית לדרום קוראיה. וביחס
לאמרויות. (ברזיל 3.5, ד. קוראיה 5.1 האמריות 5.7) אגב, ארצות הברית מושחתת יותר משוודיה (9.3 לשוודיה, 7.2
לארה"ב)
סליחה תיקון:
TED
04:00 – סין עוברת מלידות רבות למיעוט לידות, וארך החיים עולה. רוב המדינות עוברות לבקרת ילודה, חוץ מהמדינות הערביות והאפריקאיות (לא בטוח). אבל בסה"כ רוב המדינות עוברות שינוי גדול.
05:30 – בשנות ה-80 תוכנית הגבלת משפחה. במעבר לשוק חופשי יש ירידה מהירה בכמות הילדים (יתרונות המשק הקפיטליסטי).
06:20 – אין פער בין עניים לעשירים – יש פיזור על פני העולם. עדיין יש מדינות שמרוויחות הרבה יותר.
7:20 – אפריקה היא הכי ענייה. OECD – הכי עשירים (אבל יש חפיפה).
07:30 – אמריקה הלטינית, מזרח אירופה, מזרח אסיה ודרום אסיה (קצת יותר עניות) – פיזור של הכנסות.
07:50 – בשנות ה-70 היה הבדל יותר גדול בין עניין לעשירים (מאז הסחר העולמי התרחב). רוב החיים בעוני היו האסייתים. אבל מאז הם עברו מודרניזציה ומיסחר גלובלי.
09:13 – ברמת היבשות יש קשר ברור בין רמת GDP לשרידת ילדים.
9:50 – מאוריציוס הראשונה להוריד הגבלות מסחר – ויש לה שרידות ילדים גבוהה (שוב קשר) שים לב שגם ה-GDP שלה גבוה בהרבה משל האחרות.
10:35 – גם במדינות הערביות שי קשר ברור מאד בין GDP לשרידת ילדים
11:00 – גם בדרום אסיה וגם במזרח אירופה – שוב קשרים ברורים בין GDP לשרידת ילדים.
11:16 – קובה היא אנומליה (יכול להיות סוציאליזם טוב)
11:20 – OECD- ארה"ב תמותה גבוה. בשוודיה הסוציאל דמוקרטית תמותה נמוכה (יתרון לסוציאל-דמוקרטיה, המבוססת על שוק חופשי)
13:20 – כנראה ממשל טוב, הוא הבסיס להתפתחות בריאות. ברזיל נחשבת מושחתת יחסית לדרום קוראיה. וביחס לאמרויות. (ברזיל 3.5, ד. קוראיה 5.1 האמריות 5.7) אגב, ארצות הברית מושחתת יותר משוודיה (9.3 לשוודיה, 7.2 לארה"ב)
יונתן,
משנות ה-70 עד היום יש צימצום בפערים בין עניים לעשירים (ראה 07:50). במקביל להתפשטות הסחר העולמי והתיעוש של ארצות.
לאורך כל הנתונים מה 9:13 ועד 15 דקות יש נתונים המראים שוב ושוב על קשר ברור בין GDP לשרידת ילדים.
המקום היחיד שיש היפוך ברור הוא ב-OECD. שם יש קשר הפוך, שנראה שנצור מטיב השלטון (נדמה לי שב- 13:30 הנס מזכיר שיש צורך בממשל טוב כדי לתרגם את הכסף לבריאות). ארצות הברית נחשבת מושחתת ביחס לשאר מדינות ה-OECD (שבדיה 9.3; ארה"ב 7.2) אותו דבר גם בדוגמא של ברזיל (שחיתות 3.5) לד. קוריאה (שחיתות 5.1). (1 – הכי מושחת; 10 – הכי פחות מושחת).
על פי הנתונים הראשוניים הללו, הייתי מציין כי הגורם המשפיע ביותר על הבריאות הוא ה-GDP. לאחר מכן תקינות הממשל והיכולת שלו להשקיע בחינוך, ומע' בריאות.
בקיצור, על פי המבט הראשוני הזה, אם הייתי מחפש מערכת שלטונית טובה, הייתי מחפש מערכת של שלטון תקין, המבוססת על שוק חופשי וגלובלי. כדי להבטיח שהשלטון יהיה תקין, הייתי דואג למקסם את הדמוקרטיה שבו. את זה הייתי משיג על ידי אירוגני עובדים דמוקרטיים כמו בסקנדינביות.
וכמו כן, נראה שהטענה שסחר עולמי מגדיל את הפערים בין עשירים לעניים, על פי הנתונים מהדקות 6:20 עד 08:00, היא כנראה טעות הנובעת מ- Theory dependent observation.
אין ספק שצריך להמשיך לפשפש בנתונים כדי להגיע למסקנות יותר ברורות, אבל העדויות שמופעיות בסרטון הן מספיק חזקות בתור התחלה. אם אתה חושב שיש בעיה בתצוגה, אנא ציין.
מה דעתך?
טל,
לא טענתי שאין קשר בין תוצר לתמותת ילדים – טענתי שקשה לגזור מכך על קפיטליזם – שהוא איננו (ואני חוזר על זה כל פעם) שוק חופשי או מסחר בין לאומי.
גם על פי תיאוריות קיינסניות סחר בין לאומי אמור למשוך טכנולוגיות בריאות למשקים מתפתחים, כי עלויות הפיתוח שלהן גבוהות מאוד ולכן זה שוק במצב הקלאסי של יתרון יחסי.
תמ"ג לנפש הוא לא מדד כ"כ טוב לשום דבר. אם רוצים לבדוק את ההשפעה של קפיטליזם על תמותת תינוקות (שוב, מדד אחד בלבד לבריאות) שווה לבדוק את הקשרים של כל מדינה עם ארה"ב/ברה"מ (וסין) בין 1945 ל-1990.
לגבי צמצום העוני – אני צריך להסתכל שוב בגרפים. אבל גם כאן כל התיאוריות טוענות שפתיחה למסחר בינלאומי (בתנאי שהיא הדרגתית) מאפשרת עלייה ברמת החיים ובהכנסות בגלל ניצול יתרונות יחסיים.
יונתן,
הדיון שלנו על קפיטליזם לא הושלם, אבל אין ספק שקפיטליזם, כמו שאנו מכירים אותו, רחוק באמת מלהיות שוק חופשי.
עדיין אינני מבין מדבריך, האם תיאוריות קיינסיניות תואמות פחות או יותר מתאוריות ניאו-ליברליות לנתונים שהוצגו.
על פי ההתרשמות הראשונה שלי מהנתונים שהוצגו, נראה שככל שמדינה יותר קרובה לארה"ב, כך תמותת התינוקות יורדת. וככל שסין עברה למשק יותר ביזורי, כך ירדה גם תמותת התינוקות.
בכל מקרה, אני מתקשה למצוא את הטענות שלך. אנא, אם יש לך תיאוריה כלכלית/חברתית שאתה מאמין בה, העמד אותה אל מול מעט הנתונים שיש לנו, והצג אותה לאור הנתונים. כך אוכל ללמוד ממך.
כמה תיקונים.
זה דבר די ידוע שעליה ראשונית בתמ"ג גורמת להקטנת תמותת תינוקות , וכתוצאה מזה, וגם כתהליך בלתי תלוי לעליה בתוחלת החיים.
עוד עובדה די מקובלת היא שהדבר הזה מתרחש עד שלב מסויים (כלומר יש מעבר פאזה) שבו עליה נוספת בתמ"ג לא גורמת בהכרח לעליה בתוחלת החיים. הדבר הזה נון גם ברמות שונות של הכנסה – במדינות העשירות – אנשים עשירים יותר הם לא בהכרח אנשים בריאים יותר (למרות שהעניים הם בדרך כלל עם תמותת תינוקות גבוהה יותר ותוחלת חיים נמוכה יותר).
הייתי אומר שככל שמדינה קרובה יותר לשוודיה תוחלת החיים שלה יותר גבוהה – זה נכון בהקשר כללי יותר – לדומגה ישראל היא בעלת תוחלת חיים גבוהה מארה"ב.
– כלומר עד שלב מסויים תל"ג הוא אמצעי חשוב בהעלת תוחלת החיים (הגיוני כי מטפלים בבעיות כמו מלריה, שלשול, תמותה מתאונות, כולרה, בעיות נוספות של מים לא נקיים , היגיינה וכו'), מתי שהוא עוברים מאסטרטיגה R לאסטרטגיה K (הרבה ילדים שמעט שורדים עם מעט השקעה בכל ילד למעט ילדים שהרבה מהם שורדים בהשקעה גבוהה לכל ילד)
– משלב מסויים תל"ג הוא לא רלבנטי ומשתנים אחרים כנראה חשובים הרבה יותר – תזונה, מנוחה, המנעות ממתחים, גירוי גופני ושכלי, אורך חיים פעיל, הרגשת חופש, – דברים שאומרים דברים כמו סולידריות, תחושת שייכות, קהילתיות, יכולת השפעה גבוהה על החיים בכל ההיבטים וכו'.
כל זה מתאים לרעיון של מערכות מורכבות שבו משתנה אחד יכול להשפיע מאוד בתחום פרמטרים מסויים ולהיות בלתי רלבנטי או אפילו מזיק בתחום אחר. לדוגמה אתם מסובבים את הפדלים מהר וככה צוברים מהירות, אבל אם לא מחליפים מהלך מעל מהירות מסויימת הגדלת סיבוב הפדלים כמעט ולא מוסיפה מהירות – חוויתם מעבר פאזה של המשתנה הזה.
חלק גדול מהחוויה שלנו בכלכלה ובפוליטיקה נובע מפערים בתוך המדינות. אם ההכנסות עוברות שינוי משמעותי – זה אומר לדוגמה התייקרות של מחירי הדיור ואולי גם של חלק מהמזון – כי העשירים יותר יכולים לקנות 4 בתים ומחיר הקרקע עולה, אבל העניים מאבדים את היכולת לקנות בית. כל עוד הנתנונים מתוקננים למדד מחירים לצרכן ול-PPP זה קצת קשה להתייחס לזה.
אני חושב שדרור הסביר יפה..
אני פשוט קראתי עכשיו ומצחיק אותי עד כמה הסתמכתם על חתיכה אחת של סרט ותו לא…
אני מציע לכם לצפות בהרצאה שרוסלינג נתן גם שנה אחרי זה על מיגור העוני:
http://www.ted.com/index.php/talks/hans_rosling_reveals_new_insights_on_poverty.html
אני מציע לכם לשים לב שמה שהוא אומר זה שההצלחה הכלכלית באה מאוד על חשבון הסביבה – חברת השפע היא גם זו עם הכי הרבה פגיעה סביבתית פר קפיטה: http://www.gapminder.org/videos/gapcasts/gapcast-10-energy/
מלבד זאת, את כל הנרטיבים שהוא בחר, אתם מוזמנים לבנות מחדש לבד ולבדוק באתר שלו, http://www.gapminder.org/
ואם רוצים עוד מידע, יש הרבה ברשת:
http://puck.sourceoecd.org/ (לצערי אתר הOECD עם הנתונים המלאים עולה כסף, חוצפנים…)
http://unstats.un.org/unsd/default.htm
http://googlesystem.blogspot.com/2009/04/google-public-data.html
השורה התחתונה היא, שקפיטליזם זה נחמד עד לנקודה שנגמר כדור הארץ. תרבות צמיחה וצריכה לא יכולה להמשיך בקצב הזה בלי לאכול את יושביה, חברת השפע יכולה לחיות בשפע הזה רק בגלל שיש ידיים עניות וזולות שיעבדו בעולם השלישי.
כתבתי תשובה ארוכה ומפורטת אבל עם לא מעט לינקים אז אולי בלע אותה מסנן הספאם. טל, תוכל להציל אותה?
רשמתי לעצמי להסתכל על כל המידע הזה…. נראה מעניין מאד
כתיבת תגובה