(כל התמונות היפות, הן מהפליקר של עירא אברמוב. התמונות הפחות יפות הן שלי).
יום שישי האחרון, ה-1 במאי, הגענו כ-20 אנשים לפגישת האי-כנס בגן מאיר. ישבנו במעגל. הפגישה התחילה בהצגת כל המשתתפים. כל אחד הציג את עצמו, וסיפר איזו דמוקרטיה הוא היה רוצה לראות. התיכנון המקורי היה שיגיעו כ-30 אנשים ולכן תיכננו להתפצל לשתי קבוצות. הינו צריכים לקבל החלטה האם להתפצל או לא. לאחר דיון קצר והצבעה דמוקרטית, הוחלט להישאר בקבוצה אחת. הכיף היה שאת ההחלטה קיבלה כל הקבוצה ולא רק אדם אחד דומיננטי, ושכל הדיון נעשה ברוח טובה.
אז התחיל סבב שיחות. כל אחד שביקש, הציג כ-10 דקות נושא שהיה קרוב לליבו, בתחום הדמוקרטיה. היה פשוט תענוג להקשיב לגישות השונות, ולדיון שהתפתח בין הקהל לדובר. היה זה שיח כמעט אינטמי בין אנשים המעוניינים בדמוקרטיה. זה הזכיר לי במעט את הייד-פארק הלונדוני, אלא שכאן היה יותר מקום לדיון.
לאט לאט הצטרפו עוד אנשים, עד שבשיא הגיעה הקבוצה ל-25 אנשים. בסה"כ היו באותו יום כ-30 אנשים.
ההרצאות שתפסו את ליבי היו ההרצאות של עודד גלעד, ועופרי רביב. את ההרצאות של דרור רשף ואוריאל בורר, על דמוקרטיה דינמית ו"מפלגה ישירה", אני מכיר ומוקיר. עודד הציע כי יש לשאוף אף מעבר לדמוקרטיה ברמת המדינה ולהגיע לדמוקרטיה ברמה העולמית. כלומר להגיע לפרלמנט עולמי, שמייצג בצורה דמוקרטית את כל אזרחי העולם. עודד טוען ובצדק, שהאו"ם אינו גוף דמוקרטי, והוא בפועל נשלט על ידי מעצמות הכוח. לדעתי יש לנו דרך ארוכה עד שנגיע לגוף כזה. לארה"ב אין אינטרס לוותר על האחיזה באו"ם. מדינות רבות יחששו מהשתלטות הארצות הפחות מפותחות, כמו סין, הודו והעולם המוסלמי. אבל כרעיון, זה נשמע רעיון נחמד להגג בו בשלב זה.
עפרי רביב, ציין כי הוא כרגע מפתח תוכנה שתאסוף מידע מאתרי האינטרנט של הממשלה והכנסת ותציע לציבור הנגשה של המידע על תהליכי החקיקה ותמונה ברורה של האיכות הפרלמנטרית של חברי הכנסת. אני יודע שמהלך כזה מתארגן בימים אלו דרך עירא, בני דאון ושי מכנס. אני מקווה כי עפרי יצטרף אליהם וביחד, נוכל לקבל בעוד לא הרבה זמן מידע ברור יותר מה חברי הכנסת שלנו עושים.
אני הרצאתי שתי הרצאות: "דמוקרטיה ישירה מתחילים בשכונה האישית שלך", ו"שינוי עושים באהבה". אני מקווה לפרסם את ההרצאה השניה, בעוד כמה ימים כאן בבלוג.
האי-כנס הוא אירוע עממי, כל כך נחמד, וכל כך קל לארגן אותו. הוא מאפשר לציבור להחליף 
דעות באופן נהדר, וללמוד אחד מהשני. זהו אחד האקטים הכי דמוקרטיים שבהם ניתקלתי בימי חיי.
לאחר האי-כנס, חשבתי לעצמי שאולי כדאי להקים קבוצה שתאפשר לאי-כנסים להתארגן יותר בקלות. הקבוצה תיצור ידע על אירגון אי-כנסים וכיצד לנהל אותם. תציע אתר חברתי שמציע אי-כנסים חדשים במקום המגורים. ותעודד אי-כנסים חדשים. האי-כנסים יכולים להיות על כל דבר שבעולם: מגידול ילדים ועד פיזיקה קוואנטית (כשהראשון יותר מסובך מהאחרון). בצורה הזאת מידע מעניין יזרום לציבור לא רק מהעיתונות הממסדית, אלא מהציבור עצמו. כך יצמחו רעיונות חדשים, וכך יוכל הציבור ליצור בעצמו יותר אחווה ואהבה. זה יכול להיות בסיס לצמיחת קהילות בעלות עניין משותף, ועוד. זה יגדיל את ערך הערבות בינינו.
נדמה לי שכל מה שצריך כדי שזה יקרה, זה אתר חברתי טוב בדרופל, וקבוצה של משוגעים לעניין. יש מתנדבים?
למצגת התמונות של עירא אברמוב בפליקר (התמונות של מצעד ה-1 במאי לא קשורות לאי-כנס)
כתיבת תגובה