בפוסט הקודם, כתבתי על הדרך שבה יש לנהל מאבק שתפקידו לקבל את השונה לחברה שמרנית. והבטחתי בסוף הפוסט לעסוק בסוגיית משכב הזכר עצמה, כפי שאני מסיק אותה מהתורה.
אני יודע שהפרוש שאציג כאן חריג, אבל כבר מזמן אינני מרגיש בנוח עם פרשנות המסורה. ככל שאני לומד יותר את התורה, כך נראה לי שפרשנות חז"ל לתורה, החטיאה את כוונת הכותבים המקוריים. והפרשנות של פרשני דורינו, הולכת ומתרחקת עוד יותר מהכוונה המקורית של התורה. אציג כאן את הדרך בה אני מבין את הסיבה לאיסור משכב זכר שמופיע בויקרא, פרק כ'. אשמח כמובן לכל ביקורת, חריפה ככל שתהיה. הביקורת היא חיונית, אם מחפשי אמת אנחנו.
בפרק המדובר כתוב כך על משכב זכר:
"ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אישה, תועבה עשו, שניהם. מות יומתו, דמיהם בם" (פסוק י"ג שם).
הפסוק מטיל עונש מוות על משכב זכר. וחברי הטוב, ד"ר אורי אמיתי, כבר מחה על כך. אלא שכבר ידוע כי נביאנו היו ממהרים להרוג ולהחריב כל דבר. נבואות ירמיה וגם ישעיהו היו מלאות נבואות חורבן וכעס. גם חלק גדול משאר הנביאים לא נפל הרחק מאחוריהם. אנשי ריב ומדון היו. אנשי אמת בוערת. אש יוקדת.
חז"לינו, כבר היו מתונים מהם הרבה. בשיטות שונות ומשונות, הקהו את חדות פסיקתם של קודמיהם. הרי אם היו פוסקים על פי קודמיהם, תחת כל שן נעקרת, היתה שן אחרת נעקרת, וכך גם הדבר עם עם העניים (עין תחת עין, שן תחת שן…נפש תחת נפש (שמות כ"א, כ"ג-כ"ד)). וברוך השם, שחז"לינו, החליטו להמיר זאת בדמים (כלומר פיצוי כספי). לכן, אני לא הייתי ממהר להתרגש מהמילים עצמן. כיוון שכל התורה הוקהתה, גם משפתים אלה הוקהו.
עכשיו לעניין הכעס הגדול של רבותינו הנביאים על משכבי הזכר (ואולי גם טיפה על איך צריך לפרש פסוק זה בימינו). אם נשים לב, האיסור הזה מתקיים בתוך פרק שלם העסוק ביחסי מין מאד חריגים. זה מתחיל באיסור משכב עם קרובות משפחה. איסור לשכב עם אם וביתה. אסור לשכב עם אשת אביך (שאינה בהיכרך אמך, בפוליגמיה). זה עובר לאיסור משכב עם בהמה. ומכיל בתוכו גם איסור משכב זכר. לכן, הייתי מנסה להבין את האיסור, מתוך כל רקע הפרשה, ולא רק מהמשפט עצמו. והפרשה עוסקת ביצריו העזים ביותר של האדם, והגבלתם.
מתוך התורה, נראה כי כותבי התורה והנ"ך הכירו בכך, שיצר המין אין לו גבולות (שרה אמנו-פרעה ומלך גרר; דוד ובת שבע; שלמה ואלף יותר נשותיו; יוסף ואשת פוטיפר; אמנון ותמר; הטפת ספר מישלי על הסכנה בפיטוי המיני). אדם בעל יצר מיני עז, שאינו שם לעצמו גבולות, הולך ומתדרדר. הוא מתחיל בניצול הנשים לצרכיו, וממשיך משם ומתבהם. אדם יצרי כל כך, שאין יצרו שבע, הופך להיות עוד יותר ועוד יותר יצרי. אדם כזה שהיצר מתחזק אצלו, הולך ומתקשה למשול ביצריו, ואלו הולכים ושולטים בו. אדם נהנתן וחברה נהנתנית, אינם שבעים לעולם. ככל שיש לך יותר, כך אתה רוצה עוד יותר. לאט לאט משיאך היצר לגזול גם מהאחר כדי לספק את יצרך. כך האדם שלא שם לעצמו סייג מתחיל לחמוד נשים לא לו ורכוש לא לו. כך הוא לבסוף דורס אחרים. כך הולכת ונעלמת התשתית לבניית חברת צדק, משפט וחסד. וזאת גם עיקר הביקורת על הקפיטליזם. בקדשנו את ההוללות המינית, אנו בעצם הולכים ושמטים את הבסיס לחברת צדק. כיוון שאדם שלא שולט ביצריו, יצריו ישלטו בו, וישיאו אותו להתעלם מהצדק, ובוודאי שמהחסד.
את יחס השלילה לריבוי זימה, מביעים כותבי התנ"ך גם בביקורתם כלפי דוד, שהרבה בנשים, ולכן נפל לחטא בת-שבע. וכך גם שלמה בנו, שהרבה נשים, ונפל בגינן לעבודת אלילים. נפילה שהביא בסופו של דבר לחורבן ישראל ויהודה. התורה והנ"ך רואים בשלילה רבה את התבהמות האדם תחת יצר המין. הם מבקשים להגביל את היצר למידה סבירה, כי אחרת אנו יוצרים בני אדם נהנתניים ובהמיים, שאינם יכולים למשול ביצריהם.
עכשיו איך נכנסים משכבי הזכר לעניין?
אין הדבר מתכוון להבנתי להומסקסואלים, שזה טבע ברייתם: הומוסקסולאים, שנולדו עם משיכה לבני מינם. מחקרים מדעיים מראים שהומסקסולאיות נגרמת בחלקה, על ידי שינוי מוחי, שנגרם כנראה בזמן ההריון. שינוי שגורם לכך, שההעדפות המיניות יהיו הפוכות. גבר יאהב גבר, ואישה תאהב אישה. אלו, אין יצרם שונה משל גבר או אישה רגילים, מלבד זה שהם נמשכים לבני מינם, במקום לבן המין השני.
מתוך אמור לעיל אני מעריך שמשכבי הזכר המתוארים בויקרא, הם משכבי זכר הנובעים מהתפרקות מינית מוחלטת. בה אדם הטרוסקסואל, מתחיל לחפש ריגושים חדשים בבני מינו, כיוון שכבר הגיע למצב כזה, שהריגושים שבבנות זוג מביני מינו חדלו לעניין אותו, בגלל חיי הוללות פרועים מידי.
באותה מידה, היתה יכולה התורה לאסור התהוללות מינית הטרוסקסואלית. אלא שהתורה, מסיבותיה היא, לא אסרה התנהגות זאת באופן ישיר, אלא בעקיפין. היא הגבילה את יחסי המין לתוך חיי המשפחה. היא אסרה לקיים יחסי מין עם מי שהיא לא אישתך. קיום יחסי מין כזה, נחשב כאונס, ולכן דינו מוות. בכל מקרה, התורה מרסנת מאד את יצר המין, כי היא מבינה שיצר מין לא מרוסנים (משכבי זכר-נקבה או משכבי זכר-זכר), אינם מאפשרים קיומה של חברת צדק משפט וחסד (שזה עיקר עניינה של התורה והנ"ך). היא יוצאת נגד כל הוללות מינית הומסקסואלית או הטרוסקסואלית. לא נראה לי שנגד הומוסקסואלים שזה טבעם, ואין הם הוללים, יצאה התורה.
לביקורתכם אמתין 🙂
טל יקר שבוע מבורך
24 בספטמבר, 2014 בשעה 8:48 AM מאת טל ירון: הומסקסואליות ומחלה ו-DSM: לפסיכיאטריה יש נטיה למקם כל דבר שאינו נורמלי (כלומר, מופיע ברוב האוכלוסיה) כמחלה. כיוון שמקובל כי בסביבות 10% מהאוכלוסיה הם הומוסקסואליים, אזי הם הכנסו את ההומוסקסואליות כמחלה. מה גם, שבהיותם נוצרים, המושפעים מהתורה, הרי שבאופן תת-מודע או מודע, היתה להם סיבה נוספת להכניס את הנטיה המינית לספר ההפרעות הנפשיות. זהו ציטוט שלך מתגובתך, פסיכיאטריה הנה חלק מהמדע, הלא כן?! ואין זה עניין של השקפה דתית או חרדית או אחרת, אלא פשוטו של דבר, תאוות יצרים המקבלת דרור ופורקן על ידי ניסיונות בלתי פוסקים להציג את הנטיות המיניות כדבר מולד שאין מה לעשות, אלא להיות ולהשאר כזה עד מאה ועשרים. אך צר לי כי אני חולק על דעה זו ובטוחני כי כל אדם יכול לגבור על יצריו ולהמצא בסביבה תומכת ולהראות לו כי ישנה דרך אחרת משום שכך אמרו נחרצות אנשים גדולים כגון הרמב"ם ורבנו בחיי ועוד חכמים עצומים שכמותם. ישנם לא מעט סיפורי חיים של אנשים שבנערותם היו מבולבלים בזהותם המינית "נבהלו" ופנו לקבל תמיכה מארגונים הומוסקסואלים שכמובן עודדו אותם ואמרו להם כי זה "נורמלי", במקום לומר להם כי זוהי בחירה של אדם כמו בכל צומת גדול וסבוך ולהסביר את הריקנות השורה בחיי הומוסקסואל בלתי הפורקן המיני המיידי, שלאחריו אין ולו מאומה. לכן חשוב כמו בכל דבר משמעותי בחיים להראות את שני הצדדים ולא להראות את הצד "הנוח והנעים" לאותו "יועץ" אלא להסביר את יאושם של חלק לא קטן של הומוסקסואלים שמביאם לדכאונות ולהתאבדויות, ואם היו יודעים שאפשר גם אחרת היינו מצילים חיים של רבים וטובים. לגבי שאלתך "האם יש טעם לדיון זה, והאם אפשר לחצות את הגשרים? אז כך, תמיד חשוב וראוי להתדיין עוד ועוד כי לבסוף מתבררות עובדות שלא נלקחו בחשבון בתחילתו של הדיון, ולגבי שאלת חציית הגשרים הייתי מנסח "לגשר בין הפערים" וזאת בהחלט אפשר לעשות, אלא שצריך הרבה רצון, סבלנות ואמפטיה בכדי להצליח.
בהוקרה, יצחק.
עצה טובה איך להציל כלל ישראל? הירושלמי מביא במסכת פאה, שיוסף הצדיק, הוכיח את האחים שהם מסתכלים בבנות הארץ, אמר להם מה אתה מסתכלים? אמרו לו "לנו זה לא מזיק". אבל יוסף שהי' קדוש אמיתי טען, שאפילו אם אדם הוא קדוש וטהור וחושב שההסתכלות לא מזיקה לו אעפ"כ אסור לו להסתכל! כי עצם הראיה היא כן מזיקה לו אע"פ שהוא לא מרגיש ההזק מיד.
על זה מסביר ר' נתן ז"ל למה זה מזיק כל כך, משום שמהעינים של כל יהודי (גברים ונשים וילדים) יוצאים כאלה אורות חזקים, כאלה אורות נפלאים, כל החיות של האדם עובר דרך העיניים, אדם מעביר את כל החיות שלו, את כל הנשמה שלו, את כל הנפש שלו הכול הוא מעביר לאלה שהוא מסתכל עליהם, כי עצם ההסתכלות, עצם הראיה עצמה מעבירה כוחות, מעבירה חיות, כי האדם מלא תורה מלא תפילה מלא אלוקות, אבל כשמסתכלים על הקליפות, על בנות ונשים, על חרדקי"ם, על הרשעים, על הציונים, על הגויים, אז מעבירים להם את חיות וכח של קדושה, פשוט הוא מפסיד הקדושה שלו. וזה מה שהוכיח יוסף את האחים ומר להם: "נכון שלכם הראיה לא כ"כ מזיקה, אבל אתם שבטי ק-ה קדושי עליון, ובעצם רק בהסתכלות עצמה אתם מעבירים כוחות לסיטרא אחרא, כוחות לטומאה, ולכן אסור לכם להסתכל, וכ"ש לנו לדור חלש אם הרבה נסיונות שאנחנו צריכים ללחום "24 שעה כל יום" נגד היצר הרע, המפתה אותנו להסתכל בדברים האסורים.
אדם שפותח את העיניים, לא משנה גבר או אשה, שהולך עם עיניים פתוחות ברחוב וכו' , אז ח"ו כל התורה שהוא לומד והמצות שעושה הולך לקליפות לסיטרא אחרא, התורה הולכת לאויבים, לרשעים, הכל הולך אליהם, הכל הולך למסינרים ומשמדים, הוא מחייה אותם! הוא נותן להם את הכח לרדוף אותנו! כי החיות שלהם ממך עובר להם, להחיות שלהם, לכח שלהם, זה בא ממה שלמדת תורה! למשל אם למדת 10 שעות ואמרת ששים ריבוא אותיות, עכשיו ע"י שהסתכלת וראית דברים אסורים, אתה החיית את כל הקליפות! כל ששים ריבוא האותיות עברו אליהם! אם לא היית מסתכל עליהם לא היה להם שום כח וחיות ולא היה לך הנסיונות להתגבר בקדושה כגון שמירת הברית שמירת העינים והמחשבה (הידים ידי עשו).
אבל בצד הטוב: אם אדם יצא לרחוב בשמירת עיניים, בקדושה מלאה, אז הוא יעלה את כל הניצוצות שנמצאים בקליפות לצד הטוב! אדם שסגר את העין הוא שרף את כל הקליפות! בכל קליפה יש ניצוץ קדוש, ברגע שאדם עבר ברחוב בשמירת עיניים הניצוץ השתחרר לצד הטוב שלו.
הניצוץ הקדוש שבתוך הקליפה הוא נמצא בבית הסוהר! וצועק אליך "אל תסתכל!, אחי רחם עלי! אל תסתכל עלי שחרר אותי! משום שכשאתה מסתכל על האשה וכדומה וכו' אתה קובר אותי! אתה קושר אותי עם עוד כבלים לצד הרע" והניצוץ מתחנן לכל בן אדם "אחי רחם עלי, שחרר אותי מבית הסוהר, אם תתגבר ולא תסתכל עכשיו, כשהייצר בוער בקרבך אתה תביא את הגאולה!!! עד עכשיו אף אחד לא גאל אותי ולא תיקן אותי, רחם עלי תוציא אותי עכשיו מהמאסר שלי, איך? רק אל תסתכל! כל אחד צריך לזכור שבפעם אחת שאתה לא מסתכל אתה מפיל את האין סוף חומות ואת האין סוף קליפות שסובבים אותי וכך בא הישועה".
בני אדם בדור חלש שלנו, שהם רק בשר ודם צריכים מסירות נפש אדירה לשמור את העיניים, ברגע שהולכים בשווקים וברחובות יש להם ניסיונות נוראים, וע"י ששומרים את העיניים מעלים ומתקנים את כל הניצוצות שנמצאים שם.
כשאדם מחליט למסור את עצמו לד' יתברך, הוא מיד מקבל רוח של עוז וגבורה אז הוא יכול ע"י הרוח הזאת לעשות מלחמות אדירות ולנצח את כל הרשעים, את כל המתיוונים, ולהביא את הגאולה כמו שזכתה חנה ע"י האור של חנוכה הורידה את נשמת משיח. "חנוכה" חנה-כו', חנה מסרה את הנפש בשביל ד' יתברך, היא עשתה הכול רק בשביל ד', ביקשה בן רק בשביל ד'. והיום למסור את הנפש זה פשוט דבר אחד, דהיינו לשבת וללמוד תורה הקדושה המגינה עלינו! היום למסור את הנפש זה לא לעשות מלחמה עם אף אחד, היום למסור את הנפש זה פשוט לשבת וללמוד ולהכניס את הראש בתורה הקדושה, בגמרא הקדושה וספרי מוסר וחסידות.
מורי ורבותי אחי ורעי: לא לחינם יוסף הצדיק זכה להיות אחד ומיוחד. במה זכה למדרגה הזאת להיכלל בקדושת האבות ולצרף ב' שבטים למניין בני יעקב? כל המדרגה הזאת בזכות שעמד על המשמר, לא נכנע, והתרחק מהעבירה בכל מה שיכל להתרחק, ובזכות זה יוסף הצדיק זכה לגדולתו הנצחית. כתוב 'ויוסף הוא המשביר' – מכאן למדים על פי המקובלים, שאם בן אדם חס ושלום אין לו פרנסה, זה מתוך שפוגם במידת הברית, כי מידת 'ויוסף הוא המשביר' קשורה לפרנסה. וכדאיתא בגמרא, קשה פרנסתו של אדם כקריעת ים סוף וקשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף, שהכל קשור במידת היסוד. והדרך להצליח כבחינת יוסף: 'וינס ויצא החוצה'.
כל אחד ימצא בדברים אלו חיזוק להתמיד בשמירת כל דבר שבקדושה ובפרט בשמירת בריתו של אברהם אבינו. הדור שלנו הוא דור פרוץ ביותר, לאחרונה התוודעתי במספר מקרים, בהם אנשים בני תורה, אברכים, יראי שמים, יושבים ועוסקים בתורה, נכשלים בכל מיני מכשלות שיש. ראוי שנגדור עצמינו בשגרת היום יום כדי שנביא על עצמינו הנהגה מיוחדת מאת הקב"ה שישמור עלינו מנפילות בעצת היצר.
יה"ר שעל ידי קיום מצווה זו של שמירת עינים יזרז הקב"ה את ביאת המשיח והוא יכניע כל סוגי החמריות הזדון והרשע, התאוות הבהמיות, והקושיות והשכחה בתורה, ונהיה כולנו טהורים וקדושים, ונזכה לקבל פני משיח בקרוב מתוך תשובה שלמה.
רונה שלום,
לפעמים מדהים אותי, עד כמה נתעוורו בניו של יעקב בחלוף 3400 שנים. האם איננו קוראים את התורה? האם איננו קוראים את דברי נביאי השם?
בואי נצא ונלמד.
האם יוסף היה שוכן אוהלי-תורה? האם מנע מעצמו את התרועעות עם בני אדם? האם נהג כמנהג הנזירות המצווה על כהני הנוצרים? לא. קראי שוב את התורה, ואמרי לי היכן נאמר שיוסף פרש מן הציבור וישב באוהלי תורה?
יוסף היה עבד, וככזה התרועע עם כל באי הבית. יוסף ניהל את כל ביתו של פוטיפר. את כל הנושאים, כנראה גם את המשרתות. כי פוטיפר לא ידע דבר. יוסף התרועע עם שני השרים בבית הכלא. ובכל אלו, שמר על יושרו. כך היה כאשר היה המשנה למלך. הוא ניהל את כל מצריים. נשים וגברים כאחד. יוסף ניהל עם שלם של גויים. לא של חרדים.
יוסף לא שכן מתבודד מהעולם בישיבה מסוגרת. הוא פעל בעולם, ותיקן את העולם על ידי דבקותו בקב״ה ובמידת היושר. מה שאת מציעה, הוא שכל הגברים, ינהגו מנהגי נוצרים, המחויבים בפרישות מן העולם. והרי לא כך ציוותה עלינו התורה.
היא ציוותה עלינו לתקן את התורה על ידי פעולה בעולם הזה, עם נשים, חילונים וגויים. אברהם בא במגע עם גויים, כך גם יצחק, כך גם יעקב, כך גם דויד, כך גם שלמה. והדרך של כולם לתקן את עולמו של הקב״ה, הוא לתקן את המידות הפנימיות שלהם, כך שהקב״ה יוכל לשרות בהם, ולהשפיע מהטוב האלוקי על העולם.
ומה מבקשים החרדים? להתנזר. לשכון תמיד במנזר. לא לכך כיוונה התורה. לפחות לא זאת שאני ושאר עם שיראל קוראים.
ומה אם כן ניתן לעשות? כיצד אם כן ניתן לשמור על הפנים שיהיה זך ולא יעכר, בפוגש ואת העולם שאינו מתוקן עדיין?
מצאתי כי הפתרון נמצא בלב. אין ספק שיצרנו נמשכים אחר נשים ותאוות. ולכן יש לתקן את הלב. לראות את הנשים כבני אדם. כיצורים שהקב״ה שלח. כחלק מתהליך הגאולה. לראות נשים וגברים בעוצמתם. לא להתבונן על המראה החיצוני, כי אם על הלב. ברגע שתתבונני אל הלב, אל הטוב שבאנשים, ותלמדי את עינייך לא להתבונן על החיצוניות, תראי הרבה יופי אלוקי, ולא את המעטפה היצרית.
טל יקר ערב מבורך וחג אורים שמח
שמחתי במאוד כאשר קראתי את שכתבת "מצאתי כי הפתרון נמצא בלב. אין ספק שיצרנו נמשכים אחר נשים ותאוות. ולכן יש לתקן את הלב. לראות את הנשים כבני אדם. כיצורים שהקב״ה שלח. כחלק מתהליך הגאולה. לראות נשים וגברים בעוצמתם. לא להתבונן על המראה החיצוני, כי אם על הלב. ברגע שתתבונני אל הלב, אל הטוב שבאנשים, ותלמדי את עינייך לא להתבונן על החיצוניות, תראי הרבה יופי אלוקי, ולא את המעטפה היצרית" בתגובה שמעלי, על כך אני משבח אותך כי מצאת כי יצרנו נמשכים אחר תאוות ויש לתקן את הלב.
כך צריך להעביר את המסר היחודי שלך לכל אחד שטועה וחושב כי משיכתו לגברים היא גזרת הבורא ח"ו!!!
ישר כח גדול
בהוקרה, יצחק
יצחק שלום רב,
אם אלך לשיטתך, אפשר לדחוק כל משיכה מינית. אם כך איננו צריכים גם להמשך לבת הזוג שלנו?
טל שלום
במשך כמה שנים חשבתי כמוך לגבי טעם האיסור. אלא שבשלב מסוים שאלו אותי את אותה שאלה ששאל ניצן למעלה (לא ראיתי שהגבת לשאלתו). "אם הרעיון הוא שליטה ביצר האדם, מדוע שלא נחייב אדם להתחתן עם החיה איתה הוא מקיים יחסים?".
אני חושב שאין מנוס מללכת בשיטת הרבה ממפרשי התנ"ך, הרמב"ם, הרמב"ן, בעלי התוספות, הראשונים: טעם האיסור הוא משום שאין במערכת היחסים בין גבר לגבר שום סיכוי ליצירה משותפת של חיים חדשים לקיום העולם. התורה שמה את הפריה ורבייה כחלק מרכזי במערכת היחסים בין בני הזוג. טעם זה מתקשר מאד עם המחשבה שלך (ושהיתה לי), שהרי אם אין במערכת היחסים אפשרות לפריה ורבייה, מה שעומד במרכזה הוא עצם ההנאה מהתשמיש (תאווה, יצר מין). התורה דורשת ממנו להתחתן עם אדם איתו אנו יכולים לממש את יצר המין גם לפריה ורביה עם בן זוגנו, כך שבקשר ישנו גם ביטוי לאהבה שיוצאת מהתחום האישי של בני הזוג, לקיום העולם.
ישר כח, אשמח לתגובה
טל יקר שלום רב
כתבת "אם אלך לשיטתך אפשר לדחוק כל משיכה מינית" ראשית זה לדעת חכמים ועצומים ברפואה ובתורה כהרמב"ם, אכן כן ודאי שכל אחד ואחת יכולים לדחוק כל משיכה מינית אסורה, קרי איש עם מינו, עם בני ובנות משפחתו, הוריו, בעלי חיים וכל דבר שאינו בת זוגו/אשתו של האדם הנורמטיבי. ולגבי "אם כך איננו צריכים להמשך לבת הזוג שלנו" התשובה כלולה בראשונה, אך אוסיף כי רק אליה אנו צריכים להתאוות בכל דרך וצורה שמקובלת על שני בני הזוג!!!
ולך ניצן יקר שאלת "אם הרעיון הוא שליטה ביצר האדם, מדוע שלא נחייב אדם להתחתן עם החיה איתה הוא מקיים יחסים"? אם כן בא נתאר אדם שאנס את אמו או את אחותו האם נחייבו להתחתן עימן? אנס אשה זרה ברחוב האם נחייב אותו להתחתן איתה? פדופיל שאונס ילדים וילדות חסרי ישע נחייב אותו להתחתן איתם? נקרופיל נחייב אותו להתחתן עם הגופה עמה הוא שכב? אני בטוח שהבנת היטב ואין צורך להוסיף. וכן ודאי כל העניין הוא שליטת האדם על יצרו, כי אם גם לזה היה "חופש" אז תדמיין לעצמך מה היה עושה כל אחד לאחת. התאווה של גבר לגבר הנה שליטה על היצר אין זה מולד זה תעתוע שמוליכים שולל בעלי עניין בהומוסקסואליות לתת לכך לגיטימציה, יש קושי ישנה משיכה לבן אותו המין צריך להתמודד, רואים בחורה יפיפיה ברחוב רק עבריין מין יאנוס אותה ושום בר דעת לא יקבל זאת. אך לצערנו כשאדם מבוגר תופס קטין בגן העצמאות ומממש את תאוותו עליו "זה בסדר" לא ולא בשום פנים ואופן אל תטעו הוא עבריין מין. וכן בוגרים בינם לבין עצמם פשוט נתנו דרור לתאוות אפלות שלהם לצוף מבלי להתחשב בהורים אחים אחיות ושאר קרובים, אלא תאוותם היצרית החד מינית, רוב העולם לא יקבל זאת, זה שההומוסקסואליות הוצא מספר הבריאות העולמי ה-DSM השלישי זאת בעקבות לחץ של פסיכיאטרים ופסיכולוגים שהם בעצמם היו אוהבים יחסי מין עם גברים, ומכאן התדרדר עד שהיום כבר רוצים לגיטימציה גורפת ומנסים לשכנע את כולם כי זה "טבעי" או "מולד" שקר וכזב זורים חול ומסיתים עוד ועוד צעירים ליפול לתהום חשוכה שאין בה אלא תאוות בשרים, אך בגיל 35-40 הם מואים את עצמם לבד ומשוועים לאיזה פרטנר שיוכלו לממש תאווה מעוותת!!!
יאר שלום,
אינני מבין את עניין החינוך לשליטה בתאווה לבין נישואים עם בע"ח ח"ו. אדם צריך שיצריו יסייעו לו לקיים עולם חברתי של צדק , חסד ומשפט (אלו בקשות הקב"ה מאתנו, ראה דברי נביאים). כל מה שהוא עושה שפוגע בערכים אלו, פסול. משכב עם בהמות ח"ו, הוא התעללות בבעלי חיים. מה גם שלהערכתי, מדובר על יצרים בהמיים לחלוטין. כך שאדם עם יצרים כ"כ בהמתיים, עסוק בעצמו, ולא פנוי לחברה, לחסד, ולצדק להערכתי.
לגבי הפריה ורביה. הרי שכיום באמצעות אם פונדקאית / אישה שמתנדבת ללדת ילד, כן אפשר לקיים פריה ורביה. להט"בים מוצאים בכך פתרון. לא פתרון אופטימלי אבל פתרון. פתרון אחר, הוא לאמץ ילד שאין לו משפחה.
העניין בעיני הוא לפחות עניין של קשר זוגיות עמוקה. אם היא קיימת, אזי יש מקום לאפשר זאת.
יצחק שלום,
מתחיל מהסיפא שלך. הגדרת את ההמוסקסואליות כמחלה. כ"תאווה מעוותת!!".
הבנתי את דבריך. אינני מסכים עם מילה מן הנאמר, וגם עם דרך ההוכחה. הייתי שמח שננהל על כך דיון מוסכם, מושכל ומבוסס. אבל לשם כך, עלינו לקבל הנחת מוצא משותפת. שהממצאים הראייתים שבהם נשתמש, יהיהו מבוססים על מחקר מדעי. אנו נוכל להתווכח ולדון, אבל לשם כך, יהיה עלינו להשתמש אך ורק במחקרים מדעיים מבוססים, ועל ראיות ששנינו נסכים עליהן. אם נסכים על כך, יש טעם לדיון. עד אז חבל יהיה על זמננו. בהעדר הסכמה על מהי ראיה מבוססת, הדיון יהיה עקר. בסופו של דבר נתחפר כל אחד בעמדותו, ממבלי שנוכל לשכנע איש את רעהו. ,
וכיוון שכבר הבאת מובאות מדעיות, אני מניח שלא יהיה לך אכפת להתבסס אך ורק על ממצאים מדעיים. אם תסכים, נתחיל בדיון.
הפרשנות שבמאמר לא מתיישבת עם הכללים ההלכתיים, "לא דרשינן טעמא דקרא" ובעיקר "נתת דבריך לשיעורים".
כיצד ידונו הדיינים אדם שהובא בפניהם באשמת "משכב זכר" אם במצב מסויים הדבר מותר ובמצב מסויים הדבר אסור? יבקשו ממנו עדויות שהוא לא נמשך מעולם לאישה? ושמא הוא קיים יחסים עם נשים משום שלא היה מודע להיותו הומוסקסואל? שמא תאמר שאם הוא נשוי ומאס באשתו ושכב עם זכר אז ייענש בוודאות… ושמא הוא דו-מיני, שגם זו הגדרה רווחת וגם לה יש צידוק מדעי?
ובעיקר, רוח הדברים בפרשת עריות מבטאים מצבים חד משמעיים. אמו, אחותו, בתו, דודתו, וכדומה. ולא מצבים שנתונים לפרשנות סבוכה. לפי הפרשנות שבמאמר, יהיה צורך לעדכן בכל מספר שנים את הגדרת האיסור על פי מחקרים מעודכנים ועל פי רוח הזמן הנתון לתהפוכות. להזכירך שאהבה אפלטונית בזמנה ראתה במחנך הבועל את תלמידו הנער כמצב לגיטימי.
לפי זה, הזכר המוזכר בפרשה הוא זכר, הא ותו לא.
.
טל יקר
עם כל הרצון הטוב והעז להביא ראיות מדעיות ולנסות להוכיח כי ההומוסקסואליות (הגדרה שניתנה במאה הקודמת) היא לגיטימית, הרי שזהו ניסיון חסר תועלת לכל בר דעת, שהרי ידוע כי ההומוסקסואליות הוצאה מה-DSM השלישי על ידי פסיכיאטרים ופסיכולוגים הומואים ומכאן התדרדר כל התועבה הזאת לאן שהגיעה היום. כבר בשנת 1973, לאחר מאבק אזרחי, משפטי, ציבורי ותקשורתי עיקש של הקהילה "הגאה" בארה"ב, החליטה האגודה הפסיכיאטרית האמריקנית להוציא את ההומוסקסואליות מרשימת המחלות המאובחנות על-ידה ב-DSM המפורסם, ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקני. כמו כן, הומוסקסואליות הוצאה מה-ICD10, רשימת המחלות של ארגון הבריאות העולמי, כבר בשנת 1992. מרטין רוכלין היה הפסיכולוג הקליני הגיי המוצהר הראשון בלוס אנג'לס, שנשא בתפקידים נכבדים בוועדות השונות של איגוד הפסיכולוגים האמריקאי, נלחם בחירוף נפש למען הוצאת ההומוסקסואליות ממדריך האבחון ב1973-ד"ר צ'רלס סילברשטיין פסיכולוג הומוסקסואל מוצהר שהופיע לפני "ועדת המינוח" של "איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי" ותרם רבות להוצאת ההומוסקסואליות ממדריך ההפרעות הנפשיות.
וכל מי שנותן לגיטימציה לכך פשוט מחוסר ידיעה מספקת או מכך שהצליחו לשכנעו (לעבוד עליו) כי זה דבר "טבעי ונורמלי".
כיום כמעט ואין פסיכיאטר או פסיכולוג שיודו על האמת ויאמרו בפה מלא "הכל שקר, זהו מצב הפיך, אמנם קשה ככל הרגל ממכר אחר, אך ניתן ורצוי לברוח מתהום אפלה זו" וזאת מדוע? משום החשש לרישיונם!!! זהו ה"מדע" שממשיך לזרות חול בעיני רבים ולהכשילם. המחקר האחרון שנכתב בו נחרצות "זהו עכשיו זה סופי ההומוסקסואליות זה גנטי" כולו שקר ורמיה, כי המחקר נעשה בגופות של הומוסקסואלים שמתו מאיידס והוי ידוע שנגיף האיידס מכווץ את גודלו של המוח, אז עוד גימיק מדעי שהופרך.
כך נותרנו אך ורק עם ידיעת האמת הברורה שהנטייה החד מינית הנה תאוות בשרים גרידא, וכמו שיש נואף הבא על אשת איש למרות האיסור החמור ההלכתי והמוסרי, כך הבא על הזכר. הכל עניין של יצרים ותאוות שהאדם צריך לשלוט ביצרו "ויאמר אלוהים אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך : הלוא אם תיטיב שאת, ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ ואליך תשוקתו ואתה תמשול בו." על פי פירושו של רש"י, גם אם בלבו של קין קיים יצר הרע והוא משתוקק אליו, יש ביכולתו למשול בו. לפיכך אנו לומדים שגדולתו של האדם טמונה ביכולתו למשול ביצר הרע ולהתמודד איתו. קין נכשל במשימה זו ובשל קנאתו רצח את הבל אחיו ולכן נענש.
"ה' ברא את כוח היצר לא למען ישלוט בך אלא למען תשלוט בו אתה. אל לך לדכאו ולהמיתו, אלא תמשול בו ותנהיג אותו. זו כל תכליתו וזה כל ייעודו. שעה שאתה מושל ביצרך הרי שהוא משיג את ייעודו ועל כן הוא משתוקק לכך. הן אין לך תכונה אנושית שהיא טובה או רעה כשהיא לעצמה. הכל תלוי בדרך הניצול המוסרי. ואכן ברכה גדולה יש בכוח היצר והוא צורך למעלת האדם. אילו הטוב היה תמיד מתוק, והרע מר לעולם היתה בטלה כל מעלת האדם, האדם היה כפוי על פי גזירת היצר לעשות מעשים טובים, אולם לא נברא האדם אלא למשול ביצרו ולנצל את כוחו בדרך הנכונה (רש"ר הירש על בראשית ד,ז')
ואין קשר כלל וכלל לעניין של מצוות פרו ורבו, ראה: הרמ"א אבה"ע סי' א סעי' ג: "ובזמן הזה נהגו שלא לכוף על זה. וכן מי שלא קיים פריה ורביה ובא לישא אשה שאינה בת בנים, כגון עקרה וזקנה או קטנה, משום שחושק בה או משום ממון שלה, אעפ"י שמדינא היה למחות בו, לא נהגו מכמה דורות לדקדק בענין הזיווגים. ואפילו נשא אשה ושהה עמה עשר שנים לא נהגו לכוף אותו לגרשה, אע"פ שלא קיים פריה ורביה, וכן בשאר ענייני זיווגים. (ריב"ש סימן ט"ו), ובלבד שלא תהא אסורה עליו. " כך שאין לנסות אפילו להתלות על בדיות שגם הומוסקסואלים יכולים לקיים פריה ורביה, ואז "אין להם בעיה הכל בסדר" אלא עיקרו של דבר הוא איש ואשה, עיין ביבמות סג,א: א"ר אלעזר: כל אדם שאין לו אשה אינו אדם, שנאמר: (בראשית ה') זכר ונקבה בראם… ויקרא את שמם אדם. הגה: וכל מי שאין לו אשה שרוי בלא ברכה, בלא תורה כו' ולא נקרא אדם. וכיון שנשא אשה עונותיו מתפקפקים, שנאמר: מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מאת ה' (משלי יח, כב).
שיהיה בהצלחה רבה לכל מי שרוצה באמת לצאת מביצה טובענית לדרך המלך!!!
איכא דאמרי שלום רב,
נקודה מאד חזקה אתה מעלה. והיא אכן גורמת לי להרהר היטב. אכן הפרשה אינה מפלה בין מצבים פסיכולוגיים/חברתיים של המגלים עריות. הפרשה קובעת שהמעשה אסור, וקובעת גם את העונש.
אני גם מודע לכך, שהערכים המוסריים הקיימים בתורה, אינם בהכרח מתיישבים עם הערכים של הפילוסופיה המערבית, הרואים בכל אדם, כבעל בחירה חופשית, היכול לעשות כל דבר, כל עוד הוא לא פוגע באחרים. נראה כי הערכים המוסריים המשתקפים בתורה מכתיבים גם מידות של טהרה גופנית ורוחנית. מידות שהפילוסופיה המערבית אינה מתייחסת אליהן.
אני מודה שכאן אין לי תשובה שיכולה להעלות בקנה אחד את התורה וערכי הפילוסופיה המערבית.
ובכל זאת, אנסה להסביר כיצד אני רואה את הנקודה.
את התורה, היום אני רואה כתורה מלב ("כי זאת הברית אשר אכרת את בית ישראל אחרי הימים ההם נאם ה' נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם" (ירימיהו, ל"א, ל"ב)
כלומר, תורה שאינה בכפיה, אלא אנשים בוחרים בה. תורה שהיא כל כך ברורה, וכל כך מרוממת, שאנשים פשוט עושים אותה. בתורה כזאת אין בית דין כמעט. בתורה זאת אין ענישה, אלא ניקיון הלב של כל אחד ואחת, וחיבור אל הקב"ה. בתקופה כזאת, אין צורך במשפט.
ואכן בתורה כזאת, טהרת הנפש וטהרת הגוף, היא מובנת וברורה. ובתורה כזאת, אנשים לא יחיו על פי תאוות-בשר כשלעצמה, אלא על אהבה, וחיבה, והתענגות עם בני זוג איתם אנו מקימים משפחה, ומגדלים ילדים, וכמובן שמירת ימי הטהרה.
בתורה כזאת, אין תאוות לשם תאוות. ואם הקב"ה ברא אדם שמשיכתו הטבעית היא לאותו הצד, יחיה עם בן זוג מאותו הצד, ואם משיכתו הטבעית הוא לצד השני, יחיה עם בת הזוג מהמין השני. גם אם לחלקנו הדבר נראה "לא טבעי" או לא מוסרי כיום, בימים ההם, אין הדבר יראה כ"כ נורא.
לגבי "אהבה אפלטונית", הרי שגם הפילוסופיה המערבית המודרנית, מקבלת את העדר הכשרות של ילדים (ובמקרה זה כל מי שלא מלאו לו 17 שנים), לקבל החלטות בענייני אישות. ולכן גם הפילוסופיה המערבית המודרנית, רואה באותה אהבה אפלטונית של האתונאים, כמעשה אונס.
תודה על ההבהרה החשובה,
טל
יצחק יקר שלום רב,
בסדר גמור. הפתיחה שלך מבוססת על מדע. אם כך, בהחלט אפשר להתקדם.
אשאלך את השאלות הבאות, ואבקש מובאות ממחקרים מדעיים. שהרי מדע, כמו התלמוד, אינו אומר דברים בעלמא. הוא מצטט ומביא מקורות. מי אמר והיכן אמר. כך אנו יודעים להבחין בין אמירת רחוב לבין אמירה מבוססת מדע ומבוססת תלמודית.
האם בבקשה תוכל להציג לפני את המקורות לטענות הבאות:
.
מהו המחקר שמראה שהאידס מכווץ את המוח. מהו המחקר שנעשה על מוחות חולים שנפטרו מאידס?
אגב, לעניין הרשיונות. מי שעורך מחקרים מדעים אינם פסיכאטרים בד"כ, אלא מדענים. ומדענים אינם נדרשים לרישיון. כך שטענת "האיום על המדענים" אינה יכולה להתקיים, כפי שתיארת אותה.
אשמח לשמוע,
טל
שלום וברכה טל יקר
רוב המצדדים בגישה שזה מולד נשענים על ממצאי מחקרים שפרסם חוקר אמריקאי-בריטי בשם סיימון לווי (Simon Levay), שטען כי הצליח למצוא שוני אמיתי במבנה המוח של הומואים וסטרייטים שנבדקו לאחר מותם. לווי איתר רכיב מסוים שנקרא INAH3, איבר המחבר בין שני חלקיו של המוח, ומצא שאצל הומואים הוא קטן בחצי מאשר אצל סטרייטים, ולמעשה בגודל של מוח נשי. המחקר הזה פורסם כמובן בהרחבה בתקשורת ועשה הרבה גלים, אך גם הקים על לווי ביקורת חריפה שנוגעת לגודל המדגם שלו (מספר קטן מדי של נבדקים) וגם לעובדה שהנבדקים עליהם ביסס את המחקר היו אנשים מתים, כאשר רוב הנבדקים ההומואים נפטרו מאיידס – וירוס הפוגע במוח ולכן משנה את מבנהו.
ותקרא שוב ותווכח שלא כתבתי "רשיונות של מדענים", אלא לגבי הרשיונות כן של פסיכיאטרים ופסיכולוגים שיודעים מדוע הוצאה הפרעת ההומוסקסואליות מה-DSM אך מחשש פן יבולע להם אין פוצה פה!!!
טל אם אתה לוקה בהפרעה זו (אני מקווה שלא) כדאי שתאבק ביצר שלך לצאת מזה במקום לנסות ללא הועיל ולשכנע אנשים בצדקת המעשה. ציינת באחת מהתגובות שלך כי אין זה מדע מדוייק ועכשיו אתה כן רוצה להתלות עליו כעל מדע מבוסס, אתה בחור חכם ויודע היטב את האמת, אך אני מבין כששקועים בדבר מסויים רוצים שכולם יאמינו שזה כך בגדר "צרת רבים נחמת יחיד" צא משם ויפה שעה אחת קודם!!!