על פי התפיסה הסוציאליסטית הקלאסית, הכוח של של המעמד הפרולטריוני נבנה על ידי התודעה המעמדית, והמאבק. הערכה זאת אולי תאמה לעידן השלישי של התקשורת. עידן בו התקשורת נשלטה בצורה ריכוזית, והמאבקים היו צריכים להיות חדים וקיצוניים.
אלא שלשמחתנו, אנו בפתחו של העידן הרביעי של התקשורת. התקשורת הופכת להרבה יותר מבוזרת. המסרים יכולים להיות יותר מורכבים, והכוח מתחיל לנבוע מתוך הציבור עצמו, ולא משלטונות מרכזיים. בהתאם לזאת, טענתי כי את הכוח הציבורי שנובע מלמטה, יש ליצור דרך אהבה, דיון וחיפוש האמת. עודד גלעד, כינה את השיטה הזאת "מַאהַב" זאת בניגוד ל"מַאבַק" הסוציאליסטי שמבוסס על הפעלת שינאה כנגד קבוצה אחרת, תעמולה ו"תפיסה סוביקטיבית של המציאות". ברוח הזאת של המַאהַב, אנו בונים כיום בקדומים את הקהילות הדמוקרטיות.
השבת אירגנו וועדת קליטה וועדת תרבות שבת משותפת. את פני השבת קיבלנו בשירים ונגינה של חמישה נגנים/זמרים מתושבי השכונה (ראו סרטון בהמשך). לאחר מכן התאספנו לקבלת שבת משותפת לכלל השכונה בבית הכנסת האשכנזי (בגלל שהוא הגדול שבבתי הכנסת). בבוקר השבת, וועדת קליטה אירגנה משפחות לארח משפחות אחרות שהן תרם הכירו. ובסעודה שלישית (הסעודה שלקראת צאת השבת) יצאו המשפחות לארוחות משותפות ברחובות השכונה. לאחר צאת השבת, אירגנה וועדת תרבות ערב מיוחד לנשים.
שיהיה לכולנו שבוע טוב ושנים דמוקרטיות מאד.
טל
http://ygoldman.org/?p=194 פוסט שנתקלתי בו שנראה לי שיכול לענין אותך.
Vlman
אכן פוסט רלוונטי מאד. אנסה ליצור קשר עם יפתח, ולראות האם ניתן לשתף פעולה.
שנה טובה,
טל
נראה נחמד מאוד. נראה לי שהייתי שמחה להיות חלק מקהילה ומצד שני אני שואלת את עצמי האם זאת האמת. הנסיון לעשות את זה אחרת כקהילה הוא יפה. ואני מסכימה איתך שהכח היחיד הקיים שפועל הוא אהבה 🙂 זאת המהות שלנו – המיינד שמספר סיפורים ממסך, מסתיר את זה. חיבור אל האהבה שהיא היסוד.
בחג ראינו את הסרט על כנופיית באדר-מינהוף סרט נפלא, המבוסס על הסיפור האמיתי ואשר מדגים שאלימות אף פעם לא מובילה לשום מקום אלא ליותר אלימות. החבורה הזאת של הצעירים שפעלה בשם אידיאלים סוציאליסטיים – אנטי ממסדיים, בסופו של דבר מצאה את עצמה באותו מצב של הפרדה וגזענות ששררה בדור ההורים שהם מרדו מולו.
הגישה שלכם היא סוג של היפוך תפיסה שרק אלימות מובילה לתוצאה. האם כנופיית באדר מיינהוף השיגה תוצאה?
וכמובן שקיים גנדי.
הי אתון,
האם נכון לעשות זאת בקהילה:
היות האדם חופשי, היא אבן יסוד בשאלה הזאת. ישנן קהילות שחונקות את האינדיווידואל. ישנן קהילות שמכריחות את האינדיווידואל לפעול על פי ציוויהן הפנימיים. אלו קהילות שאנו מכירים בקיבוצים, במושבים או בקהילות עירוניות צפופות.
אני טוען שיש להקים את הקהילות אחרת. אבן היסוד צריכה להיות "איש הישר בעיניו יעשה". כלומר חרות האדם היא ערך עליון. אך כדי להתקיים כקהילה, עלינו להסדיר את ה"ישר" בצורה של דיון אוהב ומכבד. כלומר לא לכפות על החברים, אלא לנהל דיונים ולנסות לברר את דרך הישר. מרגע שאדם מגלה את דרך הישר לאור דיון מכבד, אוהב, פתוח, נקי, עובדתי, נראה לי שהוא לעולם לא יסטה ממנה.
נראה לי שזה מה שאת עושה לעצמך, בבלוג המקסים שלך. את בנית לך קהילה של חברים שאיתם את דנה על לבטייך, מחשבותיך. את נעזרת בנו כדי למצוא את הדרכים הנכונות עבורך. אף אחד לא כופה. הכל מתוך תהליך ברור חברי.
לגבי שנאה ובדר מינהוף:
טבע האדם הבסיסי (הרבה לפני התפתחות היצרים החברתיים), הוא שאילמות וכוח הן הפתרונות המיידים לבעיות שלנו. טרור, צעקות והפחדה, ניתפסות כסוג של דרך להשפיע על אנשים. ובמהלך המאה ה-20 התפתחו סביב העניין תיאוריות שלמות.
זה נכון שטרור משפיע. אבל יותר משהוא משפיע על החברה הוא משפיע על הנוקט בטרור. חברה שמתרגלת לפתור כל בעיה בטרור,סופה שהיא פותרת את בעיותיה הפנימיות בטרור ואלימות. לא נוצרת תרבות של דיון, ויצירת קונצנזוס-חופשי. לא נוצרת הידברות.
כתוצאה מכך, החברה מתפרקת לגורמי גורמים. רואים את זה בחברה הפלסטינית. רואים את זה בחברה המוסלמית, שאם כל כוח הטרור שלה, נשארת מפורדת וחלשה. רואים את זה גם אצלנו, שאיננו רגילים לפתור דברים בדרכי שלום, אלא בצעקות ובאלימות.
לעומת זאת חברה שבה מתקיימת תרבות הדיון*, נוצר הרבה יותר כוח ותלכיד פנימי. החברה הזאת נראת הרבה פחות חזקה, בגלל שנראה כאילו היא עוסקת כל הזמן בדיונים, במקום בהפעלת כוח. אבל בפועל הדיונים בתוכה מאפשרת למצוא יחד את דרך הישר המשותפת לקהילה. ובבוא היום, כאשר נוצר איום על הקהילה, היא יודעת להפעיל הרבה יותר כוח ביחד. זאת הטעות של הפלסטינים, לדעתי. הם חושבים שכיוון שאנו מתווכחים כל הזמן, אנו גם הססניים וחלשים, וכיוון שהם לוחמים, הם ינצחו. הם טועים. למעשה הם החלשים במשך כבר למעלה מ-120 שנה ואנו החזקים. ואני חושב שכל עוד נשאף לתרבות דמוקרטית, נהיה הרבה יותר חזקים.
זאת הבנתי. מה דעתך? כיצד את מבינה את הדברים.
טל
* תרבות הדיון: http://bit.ly/deb-cult