בעקבות הדיון הזה והזה, והזה, הולכת ומתגבשת תמונה מהו שמאל ומה הוא ימין. אני מעמיד את הגרסא החדשה לעיונכם:
השמאל היא אידאולוגיה, המכילה מגוון רעיונות:
- נטיה לתת לכוחות חברתיים להשפיע יותר מאשר כוחות השוק.
- נטיה לתת לכוחות דמוקרטיים להשפיע יותר מאשר לכוחות סמכותניים.
- נטיה לחפש פתרונות שלום, מאשר פתרונות מלחמה.
- נטיה לאונברסליזם ופחות ללאומיות.
- נטיה להידברות באמצעות מאהב ורציונליות, יותר מאשר באמצעות מאבק ורגשות.
- נטיה לליבריליות יותר מאשר לשמרנות.
הימין היא אידאולוגיה, המכילה מגוון רעיונות:
- נטיה לתת לכוחות השוק להשפיע יותר מאשר כוחות חברתיים.
- נטיה לתת לכוחות סמכותניים להשפיע יותר מאשר לכוחות דמוקרטיים.
- נטיה לחפש פתרונות מלחמה, מאשר פתרונות שלום ופשרה.
- נטיה ללאומיות ופחות לאויניברסליזם.
- נטיה לטיעונים רגשיים ולמאבקים, ופחות להסתמך על רציונליזם ועל מאהב.
- נטיה לשמרנות יותר מאשר לליברליות.
ולדוגמא, על פי הקריטריונים הללו, מפא"י היתה יותר ימין משמאל:
- נטיה לתת לכוחות חברתיים להשפיע יותר מאשר כוחות השוק.
- נטיה לתת לכוחות סמכותניים (בן-גוריון ומפא"י) להשפיע יותר מאשר לכוחות דמוקרטיים.
- יחסית לשמאל הקלאסי, השמאל הלאומי, נוטה יותר לפתרונות מלחמתיים.
- יחסית לשמאל הקלאסי יש בו נטיה ללאומיות, ופחות לאוניברסליזם.
- יותר נוטה למאבקים ולרטוריקה ריגשית, מאשר למאהבים ולרציונליזציה.
- שמרן מאד בעמדותיו (בתחילת דרכה היתה מפלגת הפועלים מהפכנית מאד… אבל זה עבר לה) .
כלומר, כמעט בכל המאפיינים, מפא"י היא ימין , מלבד התמיכה של בהשפעה חברתית, יותר מאשר בהשפעת כוחות השוק. כאשר קמה, היה היתה כוח חדשני, אבל מהר מאד היא הפכה לשמרנית בתפיסת העולם שלה.
מה דעתכם?
כתיבת תגובה