קבוצת אקלי מחפשת אנשים, קבוצות ואירגונים שיהיו מוכנים להתנסות במערכת דיון מזן חדש לגמרי. מערכת הדיון שאקלי מפתחת, נועדה לאפשר דיון משותף על מטרות, פתרון בעיות וכיוב'. 
אם אתם מעוניינים להשתתף בגרסאת הניסיון, או שאתם קשורים לקבוצה שתהיה מוכנה להשתתף בשלבי הניסוי של הפרויקט, אנא פנו אלי. אשמח אם תוכלו להפיץ את המידע זה הלאה.
ובקצרה על אקלי:
אקלי, היא פלטפורמה ליצירת דיונים אפקטיבים ופעילות משותפת של קבוצות בהן כל המשתתפים שווים, או באירגונים שבהם רוצים להביא את כלל הידע האירגוני לסיכום ברור, המאפשר קבלות החלטות מיטביות. את אקלי מפתחים חברי קהילת דג'נגו-ישראל, בשיתוף התנועה לדמוקרטיה ישירה.
תודה,
טל ירון
tal.yaron@gmail.com
—-
הסבר קצר על הדרך בה אקלי עובדת.
לאקלי יש דרכים רבות להגיע לפתרונות. זאת אחת הדרכים בהן אקלי משתמשת:
בשלב ראשון, מעלים את השאלה.
לאחר מכן, כל אחד יכול להציע פתרון:
בשלב הזה מתחיל דיון על כל אחד מהפתרונות. ניתן להוסיף יתרונות, וחסרונות לכל פתרון. ניתן לציין השלכות נוספות של כל יתרון, והאם הפתרון ריאלי:
לאחר כל השיקולים הללו, שמתווספים בצורה כמעט אוטומטית, מתקבלת תמונה ברורה, בין האלטרנטיבות השונות, על פי מידת היתכנות של הפתרון, והיתרונות של הפתרון לקבוצה ולסביבה:
לבסוף נערכת הצבעה קבוצתית על הפתרון, והפתרון המתקבל מהווה יסוד להמשך פעילות הקבוצה.
מה דעתכם?
וכמובן, אנא הפיצו זאת הלאה. אנו זקוקים למתנדבים שיבדקו את המערכת.
תודה,
טל
חדשות נהדרות.
אני חושב שהראשונים שצריכים לקפוץ על האפשרות הם צוות פיתחח אקלי והתנועה לדמוקרטיה ישירה עצמה, גם אם לא חייבים שההחלטות יהיו מחייבות או יעסקו בכל נושא. יחי הרקורסיה!
עלו והצליחו
תודה רבה עוז,
כן, אכן דבר שרבות חשבנו עליו ודנו בו. אני אבקש מהחבר'ה בתנועה. אל תשכח להפיץ את הבקשה הזאת הלאה.
להת'
טל, קודם כל נשמע מעניין. שאלה: זה מתאר פחות או יותר זרימת מידע, אבל אני לא רואה איפה החלק של הדיון – כלומר, איפה ואיך חולקים על עובדות (שלא נדבר על רעיונות), ואיך חילוקי דעות אלה באים לידי ביטוי?
הי אליסה,
אקלי היא אכן אחד היסודות לדמוקרטיה-ישירה-דיונית, או אם תרצי, אנרכיה-דיונית (שזה מאד אוטופי).
כך מתנהל הדיון:
ישנה דילמה/שאלה או מטרה קבוצתית. כל אחד זורק כל פתרון שהוא מוצא לנכון. הפתרון מורכב מכמה התהליכים (למשל "כיצד מגיעים לחיפה? הפתרון שלי: מבררים במודיעין איזה קו מגיע לחיפה. לאחר מכן לוקחים ארנק. ממתינים על לאוטובוס, ועולים על האוטובוס.). על כל שלב ניתן לערוך דיון לגבי ההמידע שלו (למשל מה מס' הטלפון של המודיעין), או על מידת המהימנות שלו (אין אוטובוסים באזור בו אני גר). לבסוף בוחרים איזה פתרון מתאים לקבוצה יותר, על פי קרטריונים שקבענו (למשל מהירות, עלות). כל רכיב כזה הוא בסיס לדיון פרטני.
חילוקי דעות באים לידי ביטוי בכמה רמות:
ברמת הפתרון הכולל – ניתן להמציא כמה פתרונות שרוצים (למשל השגת חרות: יש שיציעו סוציאליזם, ויש שיציעו ליברטניזם).
רמת רכיב המידע הבודד – כל רכיב נתון לדיון וכן להערכת מהימנות בידי הקוראים.
רמת הפתרון הכולל – לאחר שבוסס כל פתרון, הקבוצה יכולה לבחור את הפתרון העדיף עליה. גם על כך ניתן לפתח דיון. אך לפחות יודעים על מה דנים.
מחלוקת על עובדות נעשית בדרך הבאה:כל רכיב ניתן לסמך או להפריך. למשל אפשר להוסיף יחוסים למאמרים מדעיים תומכים או סותרים. ניתן להביא ראיות תומכות או סותרות. ככלל, ככל שהראיות יותר מקובלות על הקבוצה, כך יש להן משקל יותר גבוה בהפרכה או באישוש הטענה. התוכנה יודעת לצבור את האמון של חברי הקבוצה בכל רכיב מידע. (כל אחד מסמן את רמת האמון שלו ברכיב).