סרט מגניב על הדרך בה נוצר משבר ה-SubPrime של אוגוסט 2008.
The Crisis of Credit Visualized from Jonathan Jarvis on Vimeo.
אבל תכל'ס, לא צריך להבין הרבה בכלכלה, כדי לדעת שהמשבר מגיע. כל מה שצריך לדעת, כדי לצאת בזמן, זה את הדברים הבאים:
- כולם אומרים לך שכדאי להשקיע בבורסה. כלומר,הברוקרים הגדולים מנסים לגייס את טיפות הכסף האחרונות, על ידי פניה לציבור הרחב.
- לראות שלאורך החודשיים האחרונים הקו של המדדים הכללים בבורסה התחיל להתיישר. כלומר, המשקיעים ניצלו את כל אפיקי גיוס הכסף.
- ואם לא קראת את הסימנים הנ"ל, תברח כל עוד נפשך בך, כשאומרים לך שישראל היא מקום יציב. זאת למעשה הודעה של הפלוטרכיה הישראלית שאומרת, אל תברחו, כי אם תברחו, כולם יזהו שעשינו כאן עקיצת פונזי, וכל הפרמידה תקרוס.
ומתי להשקיע?
מיד לאחר שהכל קרס. תסמכו על כח הרצון של המשקיעים הכבדים שהם ירימו את עצמם במהירות מקסימלית.
איך אני יודע שאני צודק?
כי החל מ-2000 חזיתי מראש כל נפילה. את משבר הדוט.קום. את הנפילה הקטנה של הביוטכנולוגיה, ואת המשבר של 2008. וחוץ מזה, כדי לחזות כלכלה, אין צורך להבין לעומק כלכלה. יותר חשוב להבין התנהגות של קבוצות, ופסיכולוגיה של האדם. 🙂
מסכים במאה אחוז… אלן גרינספן אמר שאחרי המשבר של 2008 הוא הגיע למסקנה שהדבר שמניע את כל משברי הכלכלה הוא טבע האדם. יתירה מכן הוא אמר שעד המשבר הזה הוא היה בטוח שמנכלים וחברי דירקטוריון לפחות דואגים לארגון שעליו הם ממונים אולם אחרי המשבר הזה הוא הבין שהרבה כסף יכול לגרום להם להסתה כה חמורה עד שהם יזיקו ממש לארגון שבו הם חברים ושעליו הם ממונים. זהו שכלול מאוד רציני ושהוא מאוד שונה מהתנהגות של בודד. בודד כמעט בכל המיקרים ידאג לעצמו אבל מנכל בחלק מן המקרים ידאג לעצמו ולעזאזל הבנק שהוא מנהל. אנוכיות הפרט דופקת אירגונים ודרכם מיליוני לקוחות בנקים.
מרק
חן חן מרק.
שמח שכיוונתי לדעתם של גדולין
אם אלן גרינספן היה קורא ברצינות את רוסו, הוא היה לומד שהאדם קודם כל דואג לעצמו, לאחר מכן לארגון, ואולי ביום טוב במיוחד, כשמישהו מפקח עליו, גם לציבור שהארגון משרת. אבל בד"כ, ההארגון והאדם דואגים בעיקר לעצמם.
סרטון נחמד, הוא רק הזניח בצורה קיצונית את התפקיד שהריבית של הFED מילא גם ביצירת הבועה, וגם בתזמון ההתפוצצות.
זה לא שסתם אנשים לא הצליחו להחזיר הלוואות פתאום, זה שהריביות עלו דרסטית, ומחירי הדירות ירדו.
הי דניאל,
לגבי התחלת הבועה, הם בהחלט ציינו זאת. אתה אומר שה-FED העלה את הריביות קצת לפי התפוצצות הבועה, ובכך גרם לפיצוצה?
האם אתה יודע מה היו הצידוקים של ה- Fed להעלאת הריבית?
אני לא מאשים את הFED שהעלה את הריבית.
אני מאשים אותו על כך שהחזיק את הריבית בצורה נמוכה מלאכותית לאורך זמן – מה שיצר עודף ביקוש להלוואות, וניפח בועת אשראי. ברור שאי אפשר להחזיק את הריבית על 1% לנצח. מתישהו בועת האשראי זולגת החוצה ממחירי הדיור, ומחלחלת גם למוצרי יסוד ובאה לידי ביטוי בCPI.
מה שבטוח, זה שהווצרות הבועה, ותזמון ההתפוצצות שלה – תואמים אחד לאחד את המדיניות של הפד.
כל המנגנונים הפיננסים שתוארו אכן גרמו לזה שההפסדים מבועת הנדלן הועברו מאדם אחד לאחר, אבל בסופו של דבר – במוקד של המשבר עומדת בועת הנדל'ן.
בארץ אגב אנחנו עדים לתהליך דומה. הדפסת כסף מסיבית על ידי פישר (בקניית דולרים), לצד שערי ריבית נמוכים בצורה מלאכותית, מעלים לנו את מחירי הדיור בעשרות אחוזים בשנתיים האחרונות, ומעודדים עודף השקעה בנדל'ן. כבר עכשיו אנחנו עדים ליצורים מגוחכים כמו "שכונת יוקרה ברמלה", "הנחות של 2 מליון שקל על פנטהאוזים", "משכנתא ישירה מאושרת בשעה" ובנייני משרדים שצומחים באזורים שבהם יש שטחים מסחריים עצומיים לא מאויישים.
דניאל, המידע שאתה מביא מעניין מאד.
מדוע אבל שה -Fed והבנק המרכזי יפעלו כך? מה האינטרסים שלהם?
טל,
הדפסת כסף עובדת לטובת העשירים. תחשוב על זה כמיסוי. הממשלה עכשיו יש לה יותר כסף ולכל הציבור פחות (כי ערך הכסף יורד). הממשלה לא מחלקת כסף חינם לאזרחים אלא דוקא יותר לעשירים בצורות שונות:
– חוזים ממשלתיים (לא אנשים פרטיים מקבלים אותם אלא חברות ורוב הרווח הולך לבעלי החברות).
– כאשר מדפיסים כסף מי שמקבלת את הכסף ראשון זה הבנקים (הבנק המרכזי מלווה את הכסף לבנקים השונים בריבית נמוכה). מכיון שהשוק עוד לא "מרגיש" שערך הכסף ירד (הוא עוד לא מרגיש שיש דולארים רבים יותר מסתובבים) אז מי שמקבל ראשון את הכסף מרוויח (כי הוא משתמש בכסף בערך המקורי שלו).
ועוד ועוד סיבות דומות.
בקיצור: הממשלה *רוצה* להדפיס כסף. אחת הסיבות המרכזיות שבנו בנק מרכזי היה כדי להוציא את השליטה על הדפסת כסף מהידיים של פוליטיקאים ולרסן את תאוות הבצע שלהם. הבעיה שגם הבנק המרכזי הוא לא חף מהשפעות פוליטיות ולכן הבעיה של ריסון עצמי עדיין קיימת. זה כמו אדם שרוצה להיגמל משתיה, מרחיק מעצמו את האלכוהול אבל שולח יד מדי פעם בכל זאת. זו בדיוק הבעיה שיש לי עם האגנדה של השמאל: השמאל רוצה להרחיב את שירותי הממשלה ומה שהוא מציע זה להדפיס כסף שהוא האמצעי הלא נכון שכן הדפסת כסף פוגעת בכולם ופוגעת בחוסן הכלכלה (המטבע מאבד ערך ופחות זרים רוצים לעשות עסקים במטבע הזה). אני גם רוצה להרחיב שירותי ממשלה (אני חושב שחינוך גבוה צריך להיות חינם) אבל חס וחלילה לא על ידי הדפסת כסף (או "הרחבת תקציב" במילים של פוליטיקאים ממולחים). השיטה להגיע ליותר שירותים היא יותר דמוקרטיה שמאפשרת יותר פיקוח על השחיתות הרבה בשילטון ואשר מאפשרת ניצול יותר יעיל של הכסף שכבר מסתובב במערכת.
מרק