שלום לקוראי הבלוג,
ענת כהן הכותבת על ניהול עיסקי, פירסמה פוסט על הקוד הפתוח והשפעתו החיובית על החברה, הפוסט שבעיניי מלא הוא תחושת יופי ושינוי. שינוי אמיתי שמגיע מלמטה. שינוי שאין מאחוריו תנועה, אלא רק הרבה אנשים שפועלים ביחד, מתוך הסכמה ורצון לשתף פעולה. השינוי הזה מגיע מתוך מאות ואלפי דיונים היוצרים חשיבה אבסטרקטית הפרושה על פני הרשת. חשיבה שבה לאט לאט מתגבשות הסכמות ועל בסיסים לנרקמים שיתופי פעולה ויצירה משותפת.
בכתבה הזאת מופיעים ד"ר אורי אמיתי, בני דאון, וכותב בלוג זה, וכן טוייזר-לומברוזו ושדה-סעדון. את אורי
אמיתי הכרתי לפני שנתיים וחצי בהתכתבות בבלוגים, כאשר חיפשתי מישהו בעל רעיונות דומים לשלי. מאז אנו חברים טובים. אנו פעילים בתנועה לדמוקרטיה ישירה, וגם באופן עצמאי. את בני הכרתי דרך אודי באומן (אדם מקסים). בזמנו חשבנו על כוס בירה איך להקים את כנסת פתוחה (מי שהיה בסוף הרוח היוצרת הוא עופרי רביב, שבני כותב יחד איתו קוד). שלושתינו חברים בתוך קהילות אבסטרקטיות גדולות שבהן החברים מכירים אחד את השני, ויכולים להרים טלפון ולהתארגן במהירות. לכל אחד יש את רשת החברים שלו, ולחברים שלו יש את רשת החברים הבאה. אנחנו רק דגימה מתוך הרשת הענפה הזאת. וברשת הזאת לדעתי אין קטן וגדול. כל מי שהשתתף ברשתות הללו, רואה איך כל אחד מאתנו, בעל רצון לעשיה, יכול לקום ולעשות, והוא ייתמך על ידי עוד חבר או שניים שיעזרו. ביחד אני מאמין שכולנו (כולל אתם, קוראי הבלוג), נוכל לעשות את המקום הזה טוב יותר.
במהרה בימינו, אמן
טל –
חזק וברוך. עכשיו צריך ליצור קשר עם הצלע הנשית של הסיפור הזה, ולשלב כוחות.
דבר שחסר מאד בטור בגלובס הוא קישורים. הויקי שלי נמצאת ב: http://amitay.haifa.ac.il
המחקר המדעי מעולם התנהל בצורה זו או אחרת של קוד פתוח. סיבת קיומם של המגזינים האקדמיים היה לשתף מידע בין החוקרים. ההבדל הקטן הוא קנה-מידה.
פיטר קליין התיחס לכך בהרצאתו במיזס יו
http://mises.org/media/1310
הי יונתן,
מסכים לחלוטין. קוד פתוח וידע פתוח, יכולים ליצור וכבר יצרו שינוי משמעותי בעולם שלנו. החוכמה תהיה לדעתי לאפשר להם להתפשט אל מערכות חיינו, כמו מסחר, תעשיה וידע. במיוחד לאור האינטרסים הצרים של חברות מיסחריות לסגור את הידע לעצמן.
אני מוריד את ההרצאה של קליין כדי לשמוע במועד מאוחר יותר. תודה 🙂
טל,
האם אתה מכיר את רעיונתיו של האיק בנושא העברת מידע בשוק החופשי?
לא… יש אדיו בוק? או קישור נוח אחר?
בשנה הבאה, הכנס העולמי של ויקימאניא בחיפה:
http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3404452,00.html
יהיה שׂמח
יונתן,
שמעתי את קליין.
להלן מחשבותיי לאחר השמיעה:
1) להבנתי, ביל גייטס הכיר את אפקט הרשת. זאת הסיבה שבעשרים השנים הראשונות הוא דאג לאפשר העתקות קלות של מוצרי מיקרוסופט. הוא למעשה איפשר גנבה של מוצריו. כך הוא יצר מצב בו רובנו משתמשים במוצרים שלו, וקשה מאד לעבור למוצר חלופי. מרגע שהאחיזה שלו בשוק התבססה, הוא התחיל להפעיל את החוק נגד הגונבים, ובכך הוא ניסה לכלוא אוכלוסיה גדולה במוצרים שלו. כפי שקליין אומר, לא קל לעבור מוצר, מרגע שמוצר השתלט על הרשת. יש לכך עלויות גבוהות מידי, ורוב האנשים יעדיפו לשלם מאות דולרים ולא להחליך למוצר לא תואם. מיקרוסופט, מרגע שהרגישה שהאוכלוסיה כלואה באפקט הרשת, התחילה להתנהג כקלגס אמיתי. בטלויזיה היא אימה בהופעת שוטרים בביתנו. כשהיא הוציאה מוצר דפוק (ויסטה), היא לא טרחה לפצות את הלקוחות אלא רק להעניש אותם (קניתי ויסטה, ואז ביקשתי לשנמך…. אז הם אמרו לי שכדי לשנמך, עלי לקנות ויסטה אוליטמייט, ועוד דיסק שינמוך… והם כמובן דאגו שאי אפשר יהיה לקנות XP לבד). זאת התנהגות קלגסית. מי שחילץ אותנו מהצרה הזאת לא היתה חברה מתחרה, כי אף חברה עיסקית לא יכלה לנסות להתחרות במיקרוסופט. מי שמחלץ אותנו מהצרה שהכנסנו את עצמנו אליה, הם אנשי הקוד הפתוח שמפתחים את לינוקס ואת אופן-אופיס. רק הם יכולים לנגוס בשוק של מיקורסופט ולהבהיר לה שאם היא לא תירגע, עוד מעט אנשים יתחילו לעבור לחלופות החינמיות (שתואמות את מיקרוסופט). רק אנשים שעובדים בחינם יכולים לשחרר אותנו מאפקט הרשת.
קליין טוען כי בעצם הציבור הוא סוג של מכונה משוכללת שיודעת לקבל החלטות כלכליות אופטימליות. מין מכונת חישוב ענקית שלא טועה. אלא שהציבור אינו ניחן כרגע ביכולת לזהות מלכודות ששמים לו והוא פועל על פי תחשיב מקומי. הציבור לא יכול היה להבין שביל גייטס טומן לו פח, שבעתיד הוא עלול לשלם על כך.
2) הציבור אינו שם לב שטומנים לו פח. גם בעניין מכונות הכתיבה, נראה בהחלט שהיצרן של המכונות דאג להטות את אפקט הרשת לכיוון המכונות שלו. אני משער שהוא דאג להעסיק בתחרויות את הכתבנים המהירים ביותר, ובכך ליצור תודעה כוזבת שהמכונות שלו הן המהירות ביותר. מההרצאה עולה כי היצרן גם דאג לשכתב את ההיסטוריה כך שגם הצבא האמריקאי יאמץ את המסקנות השגויות.
3) קליין צודק, בכך שממשלות אינן הכלי המתאים לקבל החלטות כאלו. להערכתי הכלי המתאים הוא כלי של בינה ענקית. כלי שישקיף את התהליכים שמתרחשים מתחת לפני השטח ויצליח לסייע לציבור להימנע מפחי יקוש. ויקיפדיה הוא כלי של חוכמה ציבורית. אני חושב שאקלי יהיה כלי של בינה וחוכמה ציבורית. והיא תאפשר, בע"ה, לציבור לזהות את המהלכים שמתרחשים מתחת לפני השטח.
בשתי מילים:
הציבור = השוק
הדיון באסכולה האוסטרית הוא סביב פעילות השוק החופשי.
לעניין מחירים:
הנה ארט קארדן על שוק ההון המעביר מידע דרך מחירים:
http://mises.org/media/4018
יונתן,
הציבור הוא אכן השוק. אך ניתן לרמות אותו, כפי שראינו במקרה מיקורוסופט. ניתן להניח לציבור פח יקוש, וזה מה שעשה ביל גייטס, וכן מפתח מכונת הכתיבה.
עם הרעיונות של האסכולה האוסטרית אינני מתווכח. אני מתווכח על הכשלים של השוק החופשי. וכאלו הראיתי שיש, ויש עוד לא מעטים כאלו. האם תסכים איתי שיש כשלים? ושלפעמים צריך התערבות חברתית כדי לתקנם?
או להיפך.
כיצד תקבע כי עלות "גבוהה מדי"?
יונתן,
עלות גבוהה מדי זה כשמישהוא משקיע 10 מיליון דולר ואחרי זה מקבל שישים ביליון חזרה על ההשקעה כי הוא סוחט את השוק כמו ביל גייטס. העובדה שהוא משקיע עכשיו במאבק באיידס באפריקה כי יש לו חרטות על אי הצדק שהוא בעצמו גרם לא כל כך מענין אותי כי הנזק שהוא גרם לתעשיית המחשבים משנת 90 לערך שבה מיקרוסופט הפכה מחברה יצרנית למונופול שמגן על הטריטוריה שלו הוא כל כך עצום שהוא מאפיל על כל ההישגים שלו. דרך אחרת להסתעל על זה היא שיש מילוני בני אדם שעבדו עבור שישים הביליון של מיקרוסופט. במיקרוסופט יש רק כעשרת אלפים שעבדו בשביל לשרת את צרכייהם של אותם מילוני בני אדם. אם זו לא הגדרה של אי צדק אז אני באמת לא יודע אי צדק מהו.
מרק
טל,
אתה טועה כשאתה אומר שמערכות הפעלה פתוחות הן "תואמות". הן לא יכולות להריץ אפליקציות של ווינדוס (אלא עם בעיות חמורות) ולכן היה צורך לכתוב את *כל* האפליקציות *מחדש*. כלומר – לשכפל את המאמץ שהשוק החופשי השקיע בפלטפורמה של ביל גייטס בשלושים שנה! זוהי משימה כבירה שאפילו תנועת הקוד הפתוח שמונה מליוני מורדים (כן כן – הם רואים את עצמם כמורדים) מתקשה בה.
תנועת הקוד הפתוח היא תנועת מאבק והיא מתקנת את השוק אך היא לא חלק ממנגנוני השוק החופשי. אי אפשר לסמוך על תנועות כמו הקוד הפתוח בתחום התחבורה (אף אחד לא ייצר מרצדס חינם בשבילי מהבית שלו דרך המקלדת…) או בתחום האנרגיה (אף אחד לא יזרים חשמל לבית שלי מהמקלדת שלו כדי לשבור את המונופול המחריד של חברת החשמל) ולכן תנועת הקוד הפתוח אכן נולדה מתחום עשיה שהוא כמעט אינטלקטואלי טהור או חסר ממשות בבחינת בתי חרושת, חומרים וכולי והוא תחום התוכנה.
תנועת הקוד הפתוח דוקא ממחישה עד כמה יש כשלים בשווקים שהם לא שווקים שהם *רק* מייצרי מידע אלא מייצרי מוצרים. אם תנועת הקוד הפתוח הצליחה להפיח חיים בשוק שהרבה חשבו שהוא מתנהל כיאות עד שהגיע הקוד הפתוח כמה בעיות יש בשווקים אחרים? התשובה שלי היא שיש קרטלים ומונופולים כמעט בכל תחום חשוב.
– המחיר שאנחנו משלמים עבור דירות גבוהה מדי (למעשה הוא המחיר הכי גובה שאפשר לדרוש שאנשים יכולים להחזיר בתקופת חיים אחת).
– המחיר שאנחנו משלמים עבור רכבים גבוה מדי (למה לעזאזל אני צריך לשלם 1200 שקל על מראה של מאזדה ואין מראה גנרית שעולם 120 שקל שמתאימה לכל מכונית? -> כי השוק לא רוצה סטנדרטיזציה והוא קרטלי).
– המחיר שאנחנו משלמים עבור אנרגיה הוא הגבוה ביותר שחברת החשמל מצליחה לבקש מבלי לעורר עליה את חמתה של הממשלה וכל שאר השוק העיסקי.
בקיצור: *לפחות* 30 אחוז מההוצאות שלנו הולכות לשווקים שהם קרטלים ומונופולים מובהקים. עוד נתח נכבד הולך לממשלה בצורת מיסים. אז איפוא השוק החופשי? אולי בעשרים אחוז מההכנסה שלי.
בשביל קפיטליזם צריך דמוקרטיה ישירה שתדפוק את המונופולים כמו שצריך!
מרק
צודק מרק,
התכוונתי כמובן לOpenOffice שהנה תואמת מיקרוסופט-אופיס (או לפחות תאמה את הפורמט עד XP).
לגבי היכולת של דמוקרטיה ישירה לדפוק את הקרטלים, אני מעט מסופק בשלב זה. כדי לדפוק את המונופול של חברת החשמל, הציבור צריך להבין שדופקים אותו, והוא צריך לחייב את השוק לתחרות. לציבור הרחב אין כרגע את ההשכלה הזאת. אם חברת החשמל תשקיע כספים ב"חינוך" הציבור שצריך חברה אחת אחראית, הציבור יקנה את זה. במצב הנוכחי, כדי שהציבור ישתכנע בחשיבות שבירת המונופלים והקרטלים, יש צורך שכל הציבור יהיה ליברלי ואינטלגנטי.
אחד הדברים שאני קורא אצל ברן, הוא שהציבור היה להוט למלחמה ולכריתת בריתות, שהביאו למלחמה. הציבור האתונאי, לא ראה מעבר לאף שלו. במקום להגיע לשלום עם ספרטא, ולהניח לבנות בריתן, האתונאים חשבו על כסף ומלחמה, והביאו בכך לחורבנה של אתונה. גם בשוויץ, יש עדויות שהכסף בכל זאת משחק תפקיד חשוב בעיצוב החקיקות הישירות.
לכן צריך להיות כלי שיעזור לציבור לראות מעבר לאף שלו. ואתה כבר יודע מה אני חושב שיכול להיות הכלי הזה…
אורי,
רק עכשיו ראיתי את התגובה הראשונה שלך…. לעניין הצלע הנשית… אכן נקודה חלשה.
נתנחם בכך שאשתו של עופרי רביב מסייעת לכנסת פתוחה, וחגית לוקחת חלק פעיל בדמוקרטיה הישירה בקדומים 🙂
אבל מה קורה עם הסטודנטיות אצלכם? אין בהן דמוקרטית ישירה?