לצערי יש לי בדיוק 20 דקות לכתוב את הפוסט הזה. אבל הוא חשוב בעיני, ולכן אני מתנצל על כל השגיאות והקצרנות.
שלשום נערך בביתי מפגש בין תושבי קדומים לאנשי השמאל הלאומי. המפגש נועד לברר את מציאות חיינו. הרבה עוד צריך לכתוב על המפגש המרתק שהתרחש באותו ערב. אנשים מתל-אביב, חיפה ושאר מקומות המרכז הגיעו, ונוצר שיח מאד מעניין ומרתק בעיניי. (דברים של אורי אמיתי על הערב ניתן לקרוא כאן)
הערב נראה מצוין, אך למחרת בבוקר, אנשים מקדומים התחילו לקרוא את הספרון הכחול של השמאל-הלאומי, והזדעזעו מכתב הפלסטר נגדם. גם בשיח של חלק קטן מאנשי השמאל, היתה גישה מאד תוקפנית ולא נעימה. אנשי קדומים לא רגילים לתרבות כזאת, וזה פיתאום חידד לי עד כמה תפיסות העולם שונות. השמאל מקיימים מאבקים, כדי לשנות את העולם (בלא יותר מידי הצלחה לדעתי), בעוד בקדומים ובקהילות דתיות אחרות, עושים זאת בצורה שונה. אסביר את הההבדל בדוגמא מתוך "ההתנגדות לנוער הגבעות".
חלק קטן מאנשי השמאל-הלאומי האשימו אותנו בחוסר עשיה כנגד נוער הגבעות. והאנשים שלנו לא הבינו על מה הם מדברים. אלו היו עולמות אחרים, כי למעשה אנשי קדומים בהחלט פעלו נגד נוער הגבעות. הם רק עושים זאת בצורה שונה לחלוטין, שאינה מובנת כלל לאנשים מהשמאל. אנשים מהשמאל , רגילים לראות בשינוי עולם מאבק, הפגנות ותהלוכות.
הדתיים-הלאומים משנים עולם אחרת. הם כל הזמן נפגשים, בבתי הכניסיות (שלוש פעמים ביום), מתארחים ומארחים כמעט כל שבת, בד"כ לסועדה או שתיים, וכך בעצם נוצר נטורקינג ענק של כל הקהילה. בפגישות הללו הם מדסקסים את ארועי היום, ובתהליך לא מודע, למעשה מייצרים קונצנזוס קהילתי. כאשר נוצר הקונצנזוס, גם מתרחשת הפעולה. במקרה של נוער הגבעות, שנתמך על ידי דניאלה וייס, ראש המועצה, אנשי הישוב הגיעו לקונצנוס רחב נגד נוער הגבעות, ולמעשה הדיחו את דניאלה, כדי להפסיק את הדבר. הם השביעו את המועמד החדש, שלא יעזור לנוער הגבעות, ויפסיק לפזר את כספי הישוב על כל גבעה רעננה.
לדניאלה לא עזר כלום. עמד לראשותה הדף הישובי, וכל ארוע המוני כדי לנאום את דעתה, אך הציבור חשב אחרת ואמר את שלו, באמצעים הרבה יותר יעילים, והציבור קבע, מי ינהל את הישוב, ומי לא.
זאת הדרך הכי דמוקרטית-ישירה, לנהל דברים. לציבור בקדומים, יש הרבה יותר כוח לשנות בתוך קדומים, ממה שנדמה לאנשים מבחוץ. פשוט כי אנשים מבחוץ, אינם מבינים כיצד פועלת החברה הדתית. היא נראת להם רפיונית, וכנועה לרבנים. אך כמי שחיי בתוכה, אני יכול להגיד לכם, שהיא לא כנועה, ולא שקטה. היא פשוט עושה דברים אחרת. בעיניי בצורה הרבה יותר דמוקרטית מאשר בשמאל, ובטח הרבה יותר נעימה וחכמה.
כתיבת תגובה