פרשת ויקיליקס האחרונה, היא אבן בוחן מרתקת בדרך של המערב אל נושא חופש הביטוי. מצד אחד, הפרשה חשפה את רשתות הקשרים התת-קרקעית שבין ארה"ב למדינות המערביות והערביות. היא חשפה שארה"ב ריגלה אחר האו"ם, ואחר הגרמנים, וגם קצת אחרינו. היא ממשיכה לחשוף סודות גדולים ואף אסטרטגיים. ומן הצד השני, היא הראתה ששליטי ערב המתונים למעשה מעונינים בחיסול האיום האיראני.
לעיתים נדירות בהיסטוריה, מעצמה עולמית מופשטת ערום ועריה בפני כל העולם, בצורה כה חושפנית בזמן אמת. הילד שחשף את ערוותה של ארה"ב ברבים הוא גיק מחשבים מטורף, שהכניס את עצמו לגוב האריות כדי לספר את האמת שבה הוא מאמין. יש מבין מנהיגי המערב הקוראים לחיסולו הפיזי. אחרים פשוט מנסים לחסלו בתהליכים יותר "דמוקרטיים". ובעיקר בעלי הכוח מנסים לסגור עליו מכל הכיוונים. הוא עיצבן אותם כהוגן.
אסאנג'
מעמיד אותנו בפני שאלה מעניינת. הפאניקה שהוא עורר בקרב הממשל בארה"ב ובמקומות אחרים במערב מובנת. חלק מהמחילות הסודיות שבאמצעותן הם ניסו לשלוט בעולם ולהופכו למקום בטוח, נחשפו. בטווח הקצר רודנים הם אלו שיהנו מפרותיה של החשיפה של ויקיליקס. משטר האיטולות באיראן יוכל להציג את ניסיון ההפיכה הירוקה כשיתוף פעולה בין המהפכנים לארה"ב וישראל, ובכך להחליש סיכוי למהפכה נוספת. שיתוף הפעולה של רודני ומלכי הארצות הערביות, נתפסים ככמשתפי פעולה עם המערב לחיסולה של אימפריה איסלאמית עולה, וכך שלטונם מתערער. האיסלאם הפונדמנטליסטי הרוויח מהפרשה בטווח המיידי.
אלא שלהערכתי אין הדבר כך בטווח הארוך. מהפכת האינטרנט הופכת את העולם למקום שקוף יותר. תעלולי יחב"ל עתיקים כמו אלו שהפגינו מנהיגי המערב, כבר לא עובדים יותר. עין הציבור הפכה חודרנית יותר ואפילו חדרי החדרים האינטמיים ביותר נחשפים באורה של תקשורת חדשה ועזה. העולם הוא שקוף יותר. התקשורת מבוזרת יותר, והציבור נחשף לעוד ועוד תעלולי ממשל לא לגיטמיים. המשטר הישן הולך ומאבד מהלגיטמיות שלו. ואי אפשר יהיה לעצור את זה (אלא אם כן, יכבו את האינטרנט).
בעבר העולם היה רגיל למרכזי כוח ולמניפולצית המונים. התרגלנו ל"נרטיבים" לאומיים. לעיתונות קנויה ונשלטת. הואבסנו בכחש על ידי אלו שחשבו שהחוכמה מרוכזת אך ורק אצלהם. בכך הצליחו שליטי המערב להשתיק ביקורת, ולמנוע התפתחותן של תורות חדשות שאיימו על כוחם. אלו שניסו לערער על כך, נדרשו למאבק חסר תועלת. המאבק הפך קיצוני וחסר מורכבות.
אבל המציאות היא מורכבת יותר מכל "חוכמה" שמרכזים השליטים, או של קיצוני שיחרור למינהם. החוכמה מפוזרת בין כולנו. כל אחד מאיתנו רואה את המציאות בצורה אחרת, ורק תקשורת מבוזרת בין כולנו, שהאינטרנט הוא האמצעי לצמיחתה, היא זאת שהולכת וחושפת את השקרים הישנים, ובמקומם היא מאפשרת לאמיתות חדשות לעלות. אמיתות מורכבות יותר. אמיתות שעוברות ביקורת peer to peer באופן ישיר וגלוי. ומתוך האמיתות הללו יעלו ויצמחו תורות מדיניות ומוסריות חדשות. התורות הללו יעלו ויצמחו בין אם שליטי המערב ירצו בכך ובין אם לאו.
אני חושב שהבסיס לצמיחת התורות הללו הוא הרצון לחיפוש האמת. הבלוגים מאפשרים לנו לעשות זאת. בלוג היא במה שבה כל אחד יכול לפתח נושא ולנהל דיון מחכים עם אחרים. אם נשכיל, גם להקשיב למתדיינים בבלוג וללמוד מכול המשתתפים, אז נצא מהדיונים חכמים יותר. אם נלמד למקד את הדיונים שלנו, ונמצא דרכים לגבש תורות חדשות וידע חדש לאור הדיונים, יצמחו כאן התורות החדשות הללו. לכל אחד מאיתנו יש את הכוח להצמיח את התורות הללו על ידי שאיפה לאמת המורכבת יותר. על ידי זניחת האגו האישי והעדפת האמת ומורכבותה האינטר-סובייקטיבית.
במציאות החדשה, שבה הידע יהיה הרבה יותר חשוף, יצמחו תהלכים לחקר האמת, ועל בסיסם נוכל לבנות מהלכים נכונים יותר לפתור את בעיותינו. ממרכזי החלטות הנמצאים בידי מעטים, ההחלטות יעבור יותר ויותר למעגלים הולכים ומתרחבים.
אולי ויקי-ליקס גרמה קצת רוח גבית לפונדמנטילסיטיים, אך זאת רוח חלשה ומתפוגגת. לעומת זאת ויקי-ליקס, נתנה רוח גבית עצומה לרעיון הדמוקרטיה החדשה, ועל כך לדעתי, עלינו להסתכל.
עד שהתורות הללו יצמחו, החשיפות יערערו את יכולתו של המערב לקשור קשרי צביעות, ובטווח המידי הדיקטטורים ירוויחו, אך לדעתי בטווח הארוך הדמוקרטיות ירוויחו ממהלכיו של אסאנג'. הוא ושכמותו יכריחו את המדינות המערביות לנהל דמוקרטיה נקיה. אם כך, בואו לא ניתן למרכזי הכוח שלנו, לחסל א
ת אסאנג' ואתר ויקיליקס. בעשותם כך, הם פוגעים בהתפתחות הדמוקרטיה המלאה. אם אנו חפצי דמוקרטיה, באו נניף את דגל ויקיליקס ונעזור להם בכל דרך אפשרית. בואו נשלח מסר לחברי הכנסת שלנו, שאנו דורשים מהם להגן על חופש הביטוי. כל אחד ישלח לחבר הכנסת שהוא מעדיף בקשה לשמור על חופש הביטוי. בואו נעשה את חופש הביטוי בסיס לצמיחתה של חברה דמוקרטית יותר, חופשית יותר, אמיתית יותר ומעורבת יותר.
אני את הבקשה שלי שלחתי ליריב לוין ומיקי איתן (אבירי הדמוקרטיה שאני מאמין בהם). אפרסם תגובתם אם תהיה כזאת.
ב"ה
דברים מרתקים ומעניינים בהחלט. אולם קצת קשה לי להזדהות אתם.
בתפיסה היהודית יש הגדרה מאד מעניינת למונח "אמת", או נכון יותר למונח "שקר". לא אתן אותה כאן, אולם הדוגמא הקלאסית לבעייתיות בכך מובאת בתלמוד, על ההלכה לשבח כלה ביום נישואיה, ואפילו היא מכוערת במילים "כלה נאה וחסודה" כדעת בית הילל, ולא כדעת בית שמאי "כלה כמות שהיא": "אמרו להן בית הלל לבית שמאי: הרי שלקח מקח רע מן השוק (כלומר אדם שקנה דבר לא נאה האם ראוי לרואה) ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו? הוי אומר: ישבחנו בעיניו" (כתובות י"ז) ובשפה שלנו: נראה אותך גבר, טל, אומר לאישתך שחזרה עם שימלה חדשה מ ד ה י מ ה (בעיניה, כמובן) את מה שאתה באמת חושב על השימלה…
העולם במצבו הנוכחי זקוק למעט העלם, הסתרה. הבגד המסתיר את המערומים הוא תוצר התחכמות אבותינו בגן עדן, בתאוות המירוץ אחר המידע, באכילה מעץ הדעת. לו נשארנו שם – יכולנו להישאר ללא בגדים. האמת, (לא חשבתי על זה עד היום,) יתכן וכל סיפור גן עדן בא לומר לאדם – "יש דברים שלא כדאי לך לדעת. רסן את רצונך לדעת הכל על כולם". ואם היום יש נהייה לעולם מתוקן יותר, לעולם של "גן עדן", לדעתי, החתירה האינסופית הזאת צריכה להיעשות במידה במשקל ובמשורה.
מסכים אתך שאנו חיים תחת מניפולציות מערכתיות עצומות בתחום המידע. בהחלט בהחלט יש מקום לשיפור גדול ועצום בתחומי "חופש המידע" ו"טוהר המידע". אני, לדוגמא, הייתי רוצה לאסור על השמעת הדפסה הקרנה וכו' של פירסומות. כי מה הן פירסומות אם לא עיוות המידע, ושתילת מידע אגבי תוך שימוש במניפולציות פסיכולוגיות מתוחכמות? בוא נלך על זה….
אתה כותב על "מציאות חדשה" שתוביל ותצמיח "תהלכים לחקר האמת", וזאת בזכות "מעגלים הולכים ומתרחבים" השולטים במידע. מסופקני אם האינטרנט הינו הפלטפורמה המוצלחת לחזון מכובד זה. הידע המפוזר כבר היום באינטרנט, מחייב המון מאמצי סינון ובררה. ואין לי ספק, כי ברגע שעוצמתו תיגבר – יגברו גם מאמצי מעוותי המידע למיניהם, מן המפרסמים, דרך יחצ"נים וכלה באנשי ממשל למיניהם. להזכירך, כבר היום יש תוכנות (כמו גם חברות ממשיות) שתפקידן לקדם אתרים מסויימים, ולהביאם לראש רשימת תוצאות גוגל.
ושלא אובן לא טוב: אני לא "מתגעגע" לימי קדם. אני רואה חיוניות רבה ברשתות החברתיות ובאינטרנט בכלל. אנו עדים בהחלט למהפכות רבות בתחומי ביזור המידע ונגישותו לכל. עם זאת, איני תולה בהן את יהבי. האינטרנט יזדקק לעזרה רבה מצד המעוניינים למנף את השינוי.
חנוכה שמח
מורדי
מורדי, האתר הזה חשף זוועות מלחמה מצד עירק ומצד האמריקנים, הרג אזרחים שלא פורסם, שחיתויות ממשל באפגניסטן ופקיסטן ועוד הרבה. יש דברים שמאוד ראוי לא לכסות עליהם ולהתנהג כאילו הכל בסדר. ככה אפשר לעצור בזמן שחיתויות, שלטונות גזעניים מרושעים ואסונות מלחמה. אם היה ויקיליקס לפני שמונים שנה אולי לא היתה שואה מתרחשת. אני חושב שאתה מפחית מערך הכלי הזה.
Pingback: Tweets that mention מבט פילוסופי » Blog Archive » אסאנג’ והדמוקרטיה החדשה -- Topsy.com
ב"ה
ברור שיש חשיבות עצומה לחשיפת זוועות זו. ברור שיש עוד נקודות זכות עצומות לחשיפות אחרות. אני המשכתי (לדעתי) את קו המחשבה התיאורטי של טל, וסייגתי במעט את הרדיפה אחר האמת המוחלטת, חסרת כל מחסומים ונעדרת כל עכבות. בוודאי, לאור השינויים החריפים וההתעצמות הגלוייה של הרשת – כולם מתלבשים עליה. והסיכוי שהיא תישאר "עולם קסום" של פריקים שואפי אמת – נראית לי חלום באספמיה.
מורדי
היא לא היתה מעולם ולא תהיה מקום של אמת, לפחות לא בלעדית. היא מה שמאפשר לאמת להיות נגישה. בהחלט נלחמים בויקיליקס, ביטלו להם את הדומיין כדי להרוג לינקים, אבל האתר עדין חי בכתובות שונות כמובן, ואני מקווה שממשלת ארצות הברית תקבל גל של מתנגדים ותפסיק לנסות לעצור את העובדות.
מורדי,
סוגיה גמרתית מעניינת. ננסה להמשיך בעזרתה.
אתה מניח שאנו צריכים לשלוט במידת ה"אמת" שאליה אנו חושפים את אשתנו. אלא שהמצב הנוכחי הוא שונה. האינטרנט אינו ניתן כמעט לשליטה (אלא אם נרשה לממשל לצנזר אותו). כל עוד הממשל אינו מצנזר את האינטרנט, אזי הכל יהיה ידוע וברור באינטרנט. אפילו סודות דיפלומטיים ישפכו החוצה.
כלומר הסיטואציה עכשיו היא שאשתי חוזרת עם שמלה חדשה. היא מצוידת במכשיר בוחן כליות ולב (האינטרנט), ועכשיו מה אני צריך להגיד לה?
אם הבנו את התרגיל בצורה דומה, אז התשובה הפשוטה היא…. עלינו ללמוד להגיד לה את האמת. זה אולי לא יהיה קל. במשך אלפי שנים (ואף מיליוני שנים) התרגלנו לשקר או לספר שקרים לבנים. והנה זה כבר לא עובד. מה נעשה? נצטרך לתקן את המידות שלנו, ולהגיד לאשתי את האמת. אחרת היא תדע שאנו משקרים. נצטרך לפתח אסטרטגיה חדשה של אמירת אמת, מבלי לפגוע. נצטרך לשנות הרבה מדפוסי המחשבה שלנו.
זה בעצם מה שקורה כיום. האינטרנט הופך את כולנו הרבה יותר חשופים. הוא מחייב אותנו להיות יותר ישרים עם עצמנו ועם הזולת.
ואם הממשלים חושבים שהם יכולים לשנות זאת, אז הם טועים. צנזורה על האינטרנט בעולם המערבי, היא הכרזת מלחמה על הציבור ועל חופש הביטוי. כיום יש לציבור כוח הולך וגובר. הוא יודע להתארגן יותר בקלות, ולהפעיל לחץ פוליטי בצורה יעילה יותר.
בקיצור, האמת, הולכת להתגלות, וכולנו נצטרך במוקדם או במאורח לעבור תיקון מידות כדי לשרוד. זה לא יקרה מחר, זה יקח עוד כמה שנים. אבל כדאי להתחיל כבר היום בתיקון המידות. אינך חושב כך?
לגבי פרסומות. גם את זה האינטרנט מתקן. לפיירפוקס יש תוסף חוסם פירסומות. אתה מוזמן להשתמש בו ולהיפטר מרוב הפרסומות באינטרנט.
טל,
עמדתי ידועה לך בנוגע ל"התפתחות תורות מוסר ומידע חדשות" – הן ישקעו לתוך תבניות ליבראליות ישנות ויתנוונו מעצמן, בזמן שהאוליגרכיה תמשיך לנהל את החברה. דיון רב משתתפים זה נחמד, אך השאלה על מה דנים ועם אלו הנחות יסוד ועקרונות המתדיינים באים מבית. אני מוכן להתערב שהדיונים שלך מעולם לא חרגו מהספרה הדמוקרטית-ליבראלית, הלא כן?
בנוגע לויקיליקס- דיפלומטיה מצריכה חוסר כנות ודממה בשביל לעבוד. לפעמים מנהיגים יכולים להבהיר כוונותיהם רק בחדרים פרטיים, רחוק מעין המצלמה. מה שההדלפות יכולות לגרום הוא שהדבר הזה ייפסק – הדיפלומטיה תהפוך לרדודה יותר ופחות יעילה, משום שאף לא אחד יעז להגיד את אשר על ליבו וימשיך לשחק לפי דרישות תפקידו.
כמו כן ויקיליקס לא ביצעו "הדלפה אחראית", בה הם נתנו לנו מידע חשוב אך צנזרו מידע פוגעני, אלא הדליפו הכול. האתיקה של ההדלפות האלה הן עניין בעייתי והייתי ממליץ על המאמר הזה כנקודה למחשבה.
יום טוב וחג שמח,
ניצן.
היי ירון,
התיאור שלך רק מרחיב את הבעיה. אין לי ספק שכיום, אחוז הספאם בווב הוא גדול לצורך העניין X. כמה הוא יהיה מחר? 2X או 3X? בעלי העניין (כמו יחצ"ני אישי הציבור, והפוליטיקטים בעיקר) יפציצו את הרשת במידע כוזב, ימשיכו ויעצימו את השימוש שלהם ברשת, וייאלצו אותי ואותך להתייחס לכל מה שברשת בספקנות גדולה יותר.
זמר השנה היה אשתקד דודו אהרן, הוא נבחר רק בגלל השימוש המאסיבי שלו ברשת, בפייס בוק בהפצצת רינגטונים ועוד, ללא שום קשר לרמת המוסיקה שלו. עקרונית זה לא שונה ממה שהיה עד היום, שפירסום טוב ומוצלח מרים אותך ואת הסחורה שלך מעלה מעלה. אבל זאת בדיוק הטענה שלי: עולם השקר ממשיך לכבוש כל חלקה טובה, והיום םניו אל הרשתות החברתיות ובכלל כל האינטרנט.
כבר היום, אני כמורה, מקבל מתלמידים עבודות עלובות תוצרת הרשת. לא רק בגלל שהתלמידים לא "חקרו" הנושא כראוי, אלא משום שאיזשהו זב חוטם שידע שהורדוס חי בימי בית שני כתב עליו "עבודה" והנה יש חומרים על הורדוס. מחר הבעיה תהיה חמורה יותר, הן מבחינת תיחכום מציפי המידע הכוזב, והן בגלל כמותו. בדוק לדוגמא מה כתוב על כל יישובי יש"ע. כמעט כל המידע בויקי לקוח (ונשתל) שם על ידי אנשי שלום עכשיו. מידע מאד אובייקטיבי ואמין, כידוע לך.
ותמונת המצב: מצד אחד לאישתך יש לה בוחן כליות ולב, ומאידך היא מוצפת במידע זבל בכמות שטרם ידענו. "סליחה" על שאני מוריד את הנושא ממרומיו לרמות פרקטיות כאלו…
אגב אני משתמש בפיירפוקס מאז שלמד להתמודד עם אתרי העברית כראוי.
מורדי
ניצן,
שקיעה לדפוסים ליברליים ישנים:
אני מניח שדיונים שעוברים ביקורת peer-review, כמו שאנו עורכים כאן, יטו ליותר חדשנות. הרי בתוך הדיון בינינו שנינו לומדים ודעות חדשות הולכות ומתפתחות מהן.
דיון אינטר-ליברליים:
ברור שאינני דן רק עם ליברלים. הבלוג הזה, הוא בית גם לימניים-לאומיים (הבולטים לדעתי, הם אתה ורמב"ש). המקום שבו אני גר, הוא קהילה דתית-לאומית, כך שאני חיי בקהילה שאין לה ציוויון ליברלי מובהק (אם כי יש כאן פתיחות גדולה וסובלנות לדעות שונות). אני לוקח טרמפיסטים חרדים, ויש לי גם חבר חרדי שאיתו אני מנהל דיונים ארוכים. אני מנהל גם לא מעט דיונים עם הומניסטים-אבסולוטיסטיים. לפעמים גם דיונים עם ערבים לגווניהם. לא נראה לי שאני שוקע בבועה ליברלית. האם אתה יכול להראות לי אחרת?
דיפלומטיה חשוכה:
אני מעדיף עולם שלא מרמים אותי בו. במשך השנים האחרונות אני חוקר הרבה יחב"ל והיסטוריה, והתהליכים המדיניים החשוכים הופכים עבורי די שקופים (שום דבר בויקי-ליקס האחרון לא הפתיע אותי).הציבור נעשה יותר ויותר מודע. האינפורמציה החופשית חושפת את הכל לעין הציבור. מאז הופעת google video ו-YouYube, סרטי קונספירציה הפכו ללחם חוק של יותר ויותר אזרחים. מסתבר שהם לא היו כאלו הזויים אחרי הכל. ולכן רק את עצמם הממשלים מרמים. ככל שהמידע ילך ויחשף, הציבור ידע יותר ויכיר את תכונותיהם הנלוזות.
מורדי,
האמת והאינטרנט:
מי שלומד להסתובב באינטרנט מספיק זמן, יודע לחפש אמת. כיום מילוני מאמרים וספרים מדעיים נמצאים בקצה האצבעות. אתרים כמו ויקיפדיה הופכים את המידע ליותר אמין (אם תשווה את הספרים של מדינת ישראל לפני ויקיפדיה, תראה שלעורכים ימניים אין שום סיכוי להכניס בהם מילה. ויקיפדיה פתוחה לכולם (כולל לך) לעריכה ביקורתית, ואתה יכול לנסות לתקן את המידע ששלום עכשיו שתלו שם.
מעולם בעבר לא התקיים מיזם כה גדול, שבו כל ערך יכול לעבור דיון ביקורתי.
ויקי-ליקס, גם הוא כלי לחשיפת האמת.
כיום הולכים ומתפתחים כלים טובים יותר לברור האמת.
אם תסתכל על הבלוגים כדוגמא. פעם כל התקשורת היתה אצל השמאל. כיום, גם אתה יכול לפתוח בלוג, ויהיו לך קוראים-כותבים שינהלו איתך דיון. בעבר לאנשי ימין לא היתה במה כזאת. הקורא הרגיל יכול בפעם הראשונה לדון גם עם אנשי שמאל וגם עם אנשי ימין. מתי פעם היתה אפשרות כזאת?
הכלים לחיפוש האמת להבנתי, הוכלים ומתפתחים. אני חי באינטרנט מ-1994, וכיום פרסומות לא מגיעות אלי (התרגלתי להתעלם מהן, או שאני חוסם אותן באמצעות תוכנות מיוחדות). הפוסטים שאני כותב מלווים בהמון ציטטות, אותן אני מוצא בקלות באמצעות del.icio.us או גוגל.
אינני זוכר שאפרות כזאת מעולם התקיימה.
אין בעיה ירון, ארגן לי מימון מהקרן לישראל החדשה, או מכל מקור אחר, ואעדכן אץ כל הויקי. בחפץ לב…
טל,
אני לא חושב שמשבצת הימני הלאומי כבר מתאימה לי – כי ימין הוא בסופו של דבר גם מיוסד על אותם ערכים של ליבראליזם (ליכוד – מפלגה לאומית-ליבראלית). בסופו של דבר רוב רובם של האנשים מסכימים עם עקרונות של אמת, שלטון הרוב וכדומה. לבטח אפילו החרדי לא יטען כי "העדיפות של האמת על פני השקר היא תוצר התנייה חברתית" או "בני האדם לא נולדו שווים".
את הדיונים איתך אני מאוד מעריך, גם אם לפעמים אני נותר נטול תשובה – ע"ע דיון מוסר ורציונאליות שלנו.
לעניין "דיפלומטיה חשוכה" –
קראת את המאמר שקישרתי? הוא נותן שם דוגמה ל"שקר לבן": ארה"ב מפעילה מטוסים בתימן בשביל להיאבק באל-קאעידה, אך המלך משקר ואומר שאלה מטוסים תימנים. אם הוא יודה בכך שכוחות אמריקאים פועלים משטחו, הוא יתפס כבוגד על ידי בני עמו. וזו הבעיה – תפטר מהטמטום ההמוני ואין סיבה שדיפלומטיה לא תהיה כנה. אך באם אין לך תוכנית אב כלל עולמית לאיך להפוך את הציבור לחכם (ודי עם הקשקשת – מיליונים בעולם הערבי שמחים על פצצה גרעינית איראנית למרות שהיא תופנה כנגדם), הדיפלומטיה צריכה להיוותר "חשוכה".
בנוסף לפעמים מדינות נתקעות על עץ גבוה – נאמר סין, אשר לכאורה עומדת כתף אל כתף עם צפון קוריאה – והדרך היחידה לרדת היא לרקום עסקאות מאחורי הקלעים. שיחות בחדרי חדרים נועדו לכנות גדולה יותר, ליכולת לתכנן מבלי שמדינות זרות יידעו על כך. האם תרצה שכל פרוטוקול סודי במדינה יתפרסם? אני בטוח שחיזבאללה ירטוט מהתרגשות.
ושוב, אני באמת ממליץ לקרוא את המאמר שהבאתי – שווה כל שנייה.
מורדי,
אני מניח שהקרן החדשה לישראל לא תוכל לסייע לך בגלל מקום מגוריך, אך לא חסרות קרנות ימניות שישמחו לעזור לך 🙂 (נסה את מוסקוביץ').
ניצן,
אכן הדיונים בינינו מורכבים, ולפעמים אין בהם תשובה. זה טוב. המשמעות היא שיש עוד חידות לפתור 🙂
לעניין הדיפלומטיה החשוכה… אכן זאת המטרה, להיפטר מהטימטומם ההמוני. או במילים אחרות, להשכיל את הציבור בפוליטיקה אמיתית, ללא כזבים.
זה שחלק גדול מעמי ערב, נדרש לדיקטטורים ומלכים שיחזיקו אותו, לא אומר שגם הם לא יכולים להיות משכילים. תן להם את האמת, על החמאס ועל השחיתות שיש שם, ותראה איך הם מתחילים לפתח חשיבה מורכבת יותר.
טל,
יש לך איזה תקדים להמון שנתנו לו מידע אמיתי והוא אמר "אה, כן – בהתאם ליחסי פוליטיקה אמיתית זה נכון ועובדה אם נסתכל על קיסיניג'ר ומקיאבלי בלה בלה בלה"? לא וגם לא יהיה. למען האמת לא צריך ללכת רחוק – ההמונים הליבראלים המערביים לא יכולים להתמודד עם דיפלומטיה אמיתית. הם מוסריים וצבועים מדי ולכן חייבים לחסוך מהם את השקרים והאכזריות.
כן,
בעיני הציבור הישראלי הוא כזה. הוא נתן קצה של סיכוי לתהליך שלום ב1992, אך חזר בו ב-1996 לאור המציאות המסוכנת שנוצרה (למרות מסע התעמולה והתקשורת השמאלנית והשליטה של השמאל באקדמיה). לאורך השנים, נראה לי שהציבור הישראלי הוא הגוף האחראי היחידי כאן באזור.
אני לא מדבר על האירופאים, אני מדבר על הישראלים, והם לא צבועים, למיטב ידעתי.
טל,
כמה מהמפלגות המרכזיות בכנסת מתנגדות לתהליך השלום? 0? אז רגע, אבל טענת שהציבור בישראל למד – אז איך שהליכוד וקדימה שניהם מדברים על מו"מ עם הפלשתינים? או מדוע הציבור הישראלי לא יוצא בכל הכוח כנגד הגירת האפריקאים לכאן? או נותן ללבני מנדטים כשהיא אחראית לביזיון הדיפלומטי אחרי מלחמת לבנון השנייה?
לעניין הצביעות: הציבור בישראל, אני מניח, לא כבש ורצח מספיק בשביל שהתפיסות הליבראליות שלו יהוו כסות לזוועות. מצד שני, הוא מפצה על זה עם טיפשות – אנחנו היחידים שרוצים להיות צודקים במקום חכמים.
עזבו בצד את האירופים. אני חושב שהציבור הישראלי אכן צבוע, או לפחות מעדיף לחיות בעולם של חצאי אמיתות במקום לפקוח עיניים (והוכחתם לי את זה כשניסיתם למכור לי סיפורים על שטחים שלווים ושכנות מושלמת). העובדה שלמרות כל זייעות המלחמה שלנו אנחנו מגנים על חיילים ששלחו ילד בן 9 לפרק פצצה בפוטנציה אומר שאנחנו לא ליבראלים ולא נאורים, וצה"ל הוא רחוק מלהיות צבא נאור ומוסרי, וכמובן שעזה איננה גטו במצור. אבל אנחנו כנראה נמשיך להגיד את זה, כי אנחנו נשקר לעצמינו ונמציא מילים מכובסות חדשות לבקרים, כמו שנמשיך לטעון שההלכה היהודית אינה גזענית ומיזוגינית.
רק בעולם כזה צבוע, צדק וחוכמה הם מושגים נפרדים שמובילים למסקנות שונות.
עירא וניצן,
שניכם נמצאים בשתי קצוות הקשת האידאולגית של לאומיות ואוניברסליות. מרתק.
ניצן,
מציע שתתעלם מהדיבורים. הם נועדו, לדעתי לרצות את התקשורת שיש לה נטיה שמאלנית, ופוליטקאים שיגידו מילים שלא ינאמו לאנשי התקשורת, ישלמו על כך ביוקר בהשחרת פניהם. הציבור נתן גוש חוסם לארבע שנים לפשרות עם הפלסטינים (תראה איזה מכשולים מעמידה הקואלציה בפני נתניהו לפשרות).
אני חושב שהציבור נוהג בחוכמה, כי הפלסטינים עדיין לא הוכיחו שהם פרטנר שניתן לסמוך עליו (ראו הפוסט האחרון).
ליבני לא קיבלה את ההנהגה, וזה מה שקובע 🙂 המצביעים פיזרו את דעותיהם בגוש ימני בולט וחד משמעי.
צודקים או חכמים:
אני חושב שהציבור הרחב חושב שהוא גם צודק וגם חכם (על פי הצדק הטבעי הפשוט). המיעוט השולט בתקשורת ובהגות החילונית גם הוא חושב שהוא גם צודק וגם חכם (על פי הצדק האבסלוטי הפשוט).
כמובן שלכל אחד מהם תפיסת צדק שונה ולכן נוצר מצב שבו כל מחנה חושב שהצד השני הוא טיפש ורשע (זה מה שעירא טוען כלפי המחנה שלך, וזה מה שאתה טוען כלפי המחנה של עירא)…. ולכן נוצר בילבול.
אם נבין את הצדק של כל מחנה, נוכל ראות מדוע על פי תפיסת הצדק הזאת, גם המעשים אמורים להיות על פי אותה תפיסת הצדק של המחנה. הדרך להכריע, היא על ידי דיון אמפירי עד כמה שאפשר, שיראה איזה סוג של מעשים, אכן קידם שלווה ושגשוג לאורך זמן.
עירא,
על פי הצדק הלאומני מותר לחייל לשלוח ילד לבדוק מטען נפץ שהכינו מחבלים. על פי הצדק הלאומני מותר לא למכור דירות לערבים. בעינך זה מזעזע (כי אתה משתמש בצדק אוניברסלי). רוב הציבור, כמעט בכל מדינה, באופן טבעי הוא לאומני. רק במקרה שיש לו מנהיגות ליברלית או אוניברסלית הוא משתנה (ובכ"ז, תראה איזה יופי הופכים הארופאים ללאומנים, כשאחוזי המוסלמים מגיעים אצלהם לרבע עד מחצית מאחוז הערבים אצלנו).
למרות שלנו יש פי שניים ערבים מאשר באירופה ביחס לכמות האוכלוסיה, עדיין המנהיגות הליברלית או האוניברסלית יכולות לנסות להשפיע.
הדרך היעילה ביותר לדעתי, היא להראות בצורה שהציבור יבין, מדוע התנהגות לאומית תיצור בעיות בטווח הרחוק, ומדוע דווקא התנהגות ליברלית או אוניברסלית יביאו רווחה ובטחון לכולם. ודבר שני, על ההנהגות הללו ליצור מצב של שישוג ושלום.
לצערי היום בארץ ההנהגה האוניברסלית (שמאל), מתנהגת בצורה לא יעילה. היא משמיצה את הציבור (ויוצר אטימות מצד הציבור להקשיב) היא אינה מסבירה, אלא משווה לנאצים (חוק גודווין הידוע). היא אליטיסטית ומבודלת, ובכך מגבירה את האנטגוניזם. היא משתיקה את הקולות המתנגדים על ידי שליטה בתקשורת, ובכך יוצרת תחושה של דיקטטורה על הציבור.
ההנהגה הליברלית, רק מתחילה להרים את ראשה. אני מניח שאנו (אני רואה את עצמי כחלק ממחנה השינוי הליברלי) נאסוף את הכוחות שלנו, ובאמצעות התבונה והאינטרנט, ניצור שינוי. כרגע אנו עדיין חלשים מידי מכדי להשפיע (המובילים בכנסת לדעתי הם יריב לוין ומיכאל איתן, ובאינטרנט, אני מזהה היום את כנסת-פתוחה, אקלי והתנועה לדמוקרטיה ישירה כמובילי השינוי).
אני מעריך כי האוניברסלים הם כוחנים מטבעם, ולכן יכשלו בהבאת השינוי. אני חושב שהליברלים מתבססים על התבונה והכבוד ולכן הם שיביאו את השינוי.
טל,
ראשית נא לא לסכסך בין לבין עירא – המחנה שלו הוא לא החביב עליי, אך מעולם לא קראתי לו "טיפש ורשע".
אני לא אתעלם מדיבורים, כי "דיבורים" הביאו להקפאה ומחוות והמדבר הנוכחי (נתניהו) כבר נתן את עיר האבות. הגישה של "זה הכול לצרכי פנים" לא תקפה לא לצד הערבי ולא לצד הישראלי. אולם אם תרצה להתעמק בגוש הימין ה"גדול", כשכאן נתעלם מהעובדה שבכל זאת קדימה זכתה ברוב המנדטים (!), תראה שמי שקיבלו את חסד הציבור הם הליכוד (שהפכה למפלגת מרכז) וישראל ביתנו. ומה העניין עם ישראל ביתנו? שרבים ממצביעיה בטוחים שהיא מפלגת ימין-קיצוני, בלי שבכלל קראו את המצע שלה. הציבור, בכל הקשור לבחירות, הוא מטומטם.
לעניין הצודק והחכם-
אין זה מעניין מה מישהו חושב על עצמו. ההמון הישראלי (כמו גם רבים בהנהגה) מאמינים שהם צודקים בהתאם למוסר הליבראלי ("לנו הצבא המוסרי בעולם" וכו') ולכן נדהמים בכל פעם בה העולם לא עומד לצידנו אלא לצד אויבינו. הוא לא יכול לתפוס שלהיות "צודק" לא בהכרח מחייב תמיכה ולגיטימציה, אך בכל זאת הוא בכל פעם בולע שטות אחרת המבוססת על הטענה הזו. זו היא ההצתדקות אשר מונעת מאתנו לעשות את הנדרש, הכול הודות לשיקוץ הליבראלי (שאגב אחראי למצב הנוכחי באירופה).
לכן איך אפשר לנהל דיפלומטיה ברורה כשההמונים הם חבורת מצטדקים? והדבר ברור יותר במדינות מערביות – אי אפשר. צריך לבצע דברים מאחורי הקלעים, משום ששם – כמו באינטרנט – היכולת להגיד דברים מבלי שיקושרו אלייך נותנת חופש גדול יותר.