בשבועות האחרונים אנו מקימים מפלגה ישירה (קונספט ראשוני ניתן לראות כאן). מפלגה שתעביר את קולות הציבור ישר לכנסת. יש לנו הרבה רעיונות מהפכניים כיצד ליצור את הדמוקרטיה הישירה הזאת.
עוד לא גיבשנו את הרעיונות לגמרי, אך אחד הרעיונות הוא שהמפלגה צריכה להתבסס על רצון הציבור וכספי הציבור.
על פי התובנות של גהנדי, ארגון שמובל על ידי אנשים אמיתיים וטובים, יכול להניע כל תהליך ציבורי נדרש. כאשר המוסד מתחיל להסמך על תזרים מזומנים שאינו תלוי בציבור, הוא מתחיל בקריסתו. כל המוסדות הציבורים לכן צריכים להיות תלויים ברצונו הטוב של הציבור.
בפיסקא הלקוחה מתוך Satyagraha in south africa, עמוד 84, גהנדי כתב:
"הניסיון שלי לימד אותי, ששום תנועה אינה עוצרת ממחסור או צורך בכסף. זה לא אומר שתנועה יכולה להתקדם ללא כסף, אבל זה אומר שכאשר יש לתנועה אנשים טובים ואמיתיים בראשה, היא בהכרח תמשוך אליה את המשאבים הכספיים הדרושים. להפך, אני גם הבחנתי שתנועה מתחילה להתדרדר, כשיש לה עודפי כסף. כאשר ציבור מנוהל מאינטרסים של השקעה, אני לא אעז לקרוא לזה חטא, אבל אומר שזה הליך לא תקין. הציבור צריך להיות הבנק של כל המוסדות הציבוריים, אשר לא צריכים להתקיים יום אחד מאשר הציבור חפץ. ארגון שמנהל הון מצטבר, מפסיק להיות מחויב לציבור, ומתחיל להתנהג בעצמאות ובצדקנות עצמית. זה אינו המקום להרחיב על השחיתות של הרבה מוסדות דתיים ופוליטיים שמנוהלים עם תזרים מזומנים קבוע. התופעה כה שכיחה שכל מי שקורא זאת, נתקל בכך."
מה דעתכם? האם זה הרעיון החשוב לשימור ריבונות הציבור על המפלגה? האם מפלגה יכולה להתקיים כך?
כתיבת תגובה