לפני כמה ימים נתקלתי בסרטון הבא נגד צריכת חלב, שעורר את דאגתי.
הסרטון מראה ד"ר ופרופ' הטוענים כי חלב מסוכן לבריאות. המידע הדאיג אותי, במיוחד לאור צריכת החלב הגבוהה שלי. את רוב צריכת החלבון שלי, אני מבסס על חלב, ועל פי הסרטון, החלב גורם לפי אלף יותר סיכון לסרטן. בימים שחברת הביטוח דואגת שנהיה חרדים מסרטן, הוספת פי 1000 סיכון לסרטן לא בדיוק עושה טוב על הנשמה. ובכ"ז החלטתי לבדוק האם יש אמת בסרטון, או שמא מדובר בקבוצה שטוותה סרטון תעמולה (גילוי נאות, אין לי מניות בתנובה, הם לא משלמים לי, ומבחינתי, היה עדיף לו היו פושטים את הרגל, לאות תודה על פשיטת העור שהמחלבות עושות לנו מידי יום במחירים מופקעים). ובכ"ז אמת מדעית, לפני טינה אישית וחרדות.
אז הנה התוצאות. בדקתי בגוגל סוקלר כל מיני וריאציות על milk וcancer, וגילתי שיש לסרטון על מה להסתמך. מחקרים תאימות מראים כמה וכמה פעמים כי לחלב יש קשר לסרטן המעי, לסרטן הפרוסטטה (זה , ובעקיפין גם זה), ובאופן כללי, סרטן השד, וסרטן הפרוסטטה נפוצים בארצות שבהן יש צריכת חלב גבוהה.
יש גם מטא-מחקר אחר, שמראה את ההפך, ודווקא חלב מסייע בהגנה מפני מחלות כלי דם, שבץ וסוכרת וקצת מעלה את הסיכוי לסרטן הערמונית. אלא שמחקר זה מתפרסם בעיתון בעל השפעה נמוכה, ולכן יכול להיות שהמאמרים שבו אינם איכותיים (Impact factor 1.6)
עד כמה שראיתי, בקריאה חפוזה, המחקר הם מתאמיים ולא נסיבתי ולכן היה אפשר לטעון לביסוס נמוך לטענת הסרטון. יחד עם זאת שכיחות הסרטן במעי באוכלוסיות הצורכות חלב רב, מעידה על קשר שיכול להיות סיבתי.
בסה"כ המסקנה שלי היא, שכן, כרגע על פי המחקרים, כשאתם שותים חלב ומוצריו, אתם מעלים באחוזים את הסיכוי לחטוף סרטן.
אגב, לטענה של הסרטון שחלב קשור לבריחת סידן לא מצאתי גיבוי בספרות המחקרית. מעט המחקרים שנערכו בתחום לא הראו על קשר ברור (http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/jbmr.279/full)
גישת הכותב היא מאוד מעניינת אבל מה-זה-נדושה… הצורך לבסס דעה בריאותית על מחקרים מדעיים אינו משקף הבנה יתרה בנוגע לעובדת היות גוף האדם מערכת שהתפתחה אוטונומית בטבע ולא פותחה ע"י מדען במעבדה.
טוב אני באופן אישי הגעתי לנושא אחרי ששמתי לב שאני חווה כאבי בטן לאחר ארוחות חלביות ושתיית שוקו.
שמעתי שאני כנראה רגיש ללקטוז. כמנהגי במצבים, פניתי מיד לויקיפדיה (האנגלית כמובן). אני יודע שרבים רואים בויקיפדיה מקור לא מוסמך או פחות ערך אבל הנסיון שלי הוא הפוך. אף פעם לא התאכזבתי מהמידע שמצוי שם. במיוחד בערכים גדולים ומרכזיים וחלב ומוצריו הם כאלו.
כך גיליתי משהו שלא חשבתי עליו עד אותה נקודה – בני אדם לא צרכו חלב במקור. למעשה שום יונק לא ממשיך לצרוך חלב לאחר שלב הינקות. השימוש בחלב לאחר שלב זה החל בעיקר במדינות צפון אירופאיות שסבלו ממחסור במקורות מזון. אנשים מארצות אלו וארצות אחרות שאימצו את החלב סיגלו לעצמם יכולת רבה יותר לעכל לקטוז. לכן אחוז האנשים במדינות האלו שמאבדים את היכולת לעכל היטב לקטוז נמוך יחסית לארצות אחרות.
סין היא דוגמא למדינה שלא היה בה שימוש בחלב לאחר ינקות עד לא מזמן ולכן רוב האוכלוסיה שלה לא מעכלת לקטוז היטב.
בהערת סוגריים, מוצרי חלב לא תמיד כוללים לקטוז או לקטוז בכמות שנרגיש.
טוב זה רקע כללי על החלב בשביל מי שמתעניין. בנושא הבריאותי ממעבר קצר על ויקיפדיה אני לא רואה שהדיעה כרגע חד משמעית לאיזשהו כיוון. לדעתי לא צריך להיכנס לפניקה פשוט לצרוך חלב בתור מזון שכיף לאכול אותו ולא איזשהו הכרח תזונתי שהוא מעולם לא היה.
הי אפרת,
אם הגישה שלי נדושה, אין שמח ממני. זאת אומרת שהלכתי אחר חוכמת הרבים 🙂
עכשיו קצת רצינות. נדמה לי שהיה זה המדע שהביאו אותנו להבנה שגוף האדם התפתח בטבע בתהליך של ברירה טבעית. לפני שהמדענים שיכנעו אותנו במאות-אלפי מחקרים ומאמרים שהאדם התפתח בטבע, הדעה הנפוצה היתה שהאדם נברא באמירת האל, ואשתו, נוצרה מהצלע שלו.
ירדן, קבל לייק 🙂
ירדן:
אז זהו שעיון בויקיפדיהה מעלה שהטענה לא חד משמעית. נראה כי רגישות ללקטוז היא מאוד תלויית מוצא, נמוכה באירופה וגבוהה באפריקה.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%9C%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%96
כן זה מה שהתכוונתי לומר. מדינות צפון אירופה – שוודיה דנמרק וכו' לצד מדינות אסיאתיות מסוימות כמו הודו פיתחו חסינות ללקטוז. עבורם זה מצרך חיוני. מצד שני אני חצי הודי וחצי אוסטרי אז לא תמיד סטטיסטיקה עובדת לטובתך :/