הבוקר התבשרנו שמופז וביבי חתמו על הסכם שיביא לדחיית הבחירות. על פי ההסכם שתי המפלגות יחוקקו חוק לגיוס חרדים וישנו את שיטת הבחירות:
"על פי "ההסכם להקמת ממשלת אחדות לאומית בין סיעת הליכוד לבין סיעת קדימה", שאושר על ידי סיעות קדימה והליכוד, הצדדים מתחייבים לפעול לחקיקת חוק חלופי לחוק טל עד לסוף יולי. בנוסף, הצדדים מתחייבים להביא לשינוי שיטת הממשל עד סוף 2012 והבחירות לכנסת ה-19 יתקיימו לפי השיטה החדשה, משמע אוקטובר 2013."
רבים מגנים את השינוי, אך אם אכן יקוימו שתי הבטחות אלו בלבד, הרי שהדבר יביא לשינוי משמעותי בחברה הישראלית. בעקבות הקואליציה החדשה שנוצרה, יש כיום רוב לגיוס חרדים. הליכוד+ישראל ביתינו+קדימה מהווים קואליציה של לפחות 70 חברי כנסת שיוכלו להעביר את החוק.
גם העברת חוק שינוי שיטת הבחירות יטיב עם מצבה של ישראל, בכך שיביא להקטנת כמות המפלגות המשתתפות במשחק הפוליטי ויגרום למירכוז השיח הפוליטי, להגברת המשילות ולהקטנת ההקצנה.
אם רק יקיימו שתי הבטחות אלו, הרי שהמהלך של מופז וביבי הוא מהלך מבריק. השאלה הגדולה היא האם זה רק כיסוי לצורך להצלת קדימה, או שבאמת החבר'ה יעשו את מה שהם לא רגילים לעשות (כלומר לקיים את הבטחותיהם). רק בעתיד נראה.
מפמפמים לך בוויינט שהחרדים היא הבעיה. על-הדרך מחדירים שנאה וכך מנתבים את האנרגיות שלך לשם. שולטים בך. נקודה.
הבעיה הא-מ-י-ת-י-ת היא שאכפת לך מהחרדים יותר מדי (עובדה: אתה שונא אותם; ואתה מרוצה רק רק מתיקון חוק טל).
מצטער לאכזב, אבל החרדים לא מזיזים לי יותר מדי. לכאן או לכאן. שום אתנן בצורת תיקון חוק כזה או אחר לא ירצו אותי או יסיחו את דעתי והאנרגיות שלי.
כמובן, צריך לשנות את חוק טל. בדחיפות. אבל אני לא מוכן לתת על זה קרדיט לאף-אחד. ביבי שמיבי, כולכם אותו הדבר. עוד בובה, פחות בובה. גם אם נצליח להחליף את ביבי באיזה ביבי-שתיים, מי אמר שהוא לא יעבוד לטובת הטייקונים? מה בעצם ישתנה?
זה כמו שיעלו לי את מחיר הדלק בעוד 15 אגורות, ואז שעה לפני העלאת המחיר יגידו שהוא בעצם יעלה רק ב-10 אגורות. רוב הציבור בשלב הזה נהיה אסיר-תודה למדינה. נו באמת. ויותר גרוע מכך, חלק אחר של הציבור ממשיך לתדלק את האוטו ומשלה את עצמו שזו אשמתו הבלעדית של אדם אחד בשם ביבי. כלומר: שוב נשלט ע"י הכוחות הפוליטיים, שמנצלים את יסוריו לא כדי לפתור את הבעיה הכלכלית, אלא כדי לקדם את האינטרסים שלהם (במקרה הזה להפיל את ביבי).
ואנלוגיה (דוגמא) דומה אחרונה: אחרי כחודשיים מתחילתה, מחאת הקיץ התחילה להיצבע יותר ויותר בצבעים שמאלניים שמנסה להפיל את ביבי. עד היום אני חושב שזו היתה יוזמה סודית של ביבי בעצמו. בעצם צביעת "תנועת המחאה" (?!) בצבעי קדימה או שינוי או מרצ, הציבור נשלט ממש עפ"י הספר: הפרד ומשול.
במלים אחרות: המחאה איבדה בין רגע את הסולידריות שלה. היא כבר לא ייצגה 99% כמו שהיתה "אמורה", אלא רק פחות מ-50% ממנו.
זהו. עד כאן התסכול. הפתרון: להפסיק לשנוא אוטומטית. בפעם הבאה שמתעוררת אצלכם שנאה אוטומטית נגד מפגינים בבילעין (בכוונה גם דוגמא מהצד השני), או מפגינים אחרים, או חרדים, או מוחים-חברתיים — שאלו את עצמכם קודם: רגע, האם אני שונא אוטומטית? יכול להיות שבקנוניה מתוחכמת גרמו לי לשנוא, אבל סביר יותר שאני זה שמשתמש בשנאה כמנגנון הגנה כדי להתמודד עם המציאות הקשה הזו. אני פשוט מתעצל לעשות משהו, ומעדיף לשנוא.
אני שונא אוטומטית את כל מי ששונא אוטומטית.
זהו. עד כאן להיום.
נ.ב. מבחינה דמוגרפית:
1) כשאני חושב על זה, נראה לי שהחרדים דווקא עוד איך שהוא מתגמשים (בקצב איטי להחריד, אבל מתגמשים) לטובת נורמליזציה: קצת גיוס (ועכשיו בעקבות התיקון בתקווה יותר גיוס), אינטרנט, הרבה עבודה…
2) ברחובות שלי אני דווקא רואה יותר פליטים סודנים מחרדים. וערבים אחרים. מבחינה דמוגרפית, שתי הקבוצות האחרונות (סודנים וערבים) יותר בעייתיות לחוסן המדינה שלי.
היות וקדימה היא בעיניי מפלגה חסרת אידיאולוגיה שמהללת את האופורטוניזם הפוליטי – לא לשם השגת מטרות נעלות אלא לשם "שמירה על הכסא", אני נוטה להאמין שכל שיתוף פעולה איתה הוא ביסודו ריק מתוכן.
אשמח לגלות שהתבדיתי, אבל כרגע אני יותר מפסימי.
אני אעיר את ההערה הכי קטנונית ולכאורה חסרת-חשיבות שיכולה להיות (ואני מצטער על כך) – מדוע "ביבי" ?
לכאורה התשובה פשוטה – כי זה קל, וכי ככה באמת קוראים לו.
אבל הרי כבר השתרש ממזמן הנוהג לכנותו כך רק בהקשר ה derogatory, ולא בהקשר היותר רציני ומכובד (כפי שאני רואה את הבלוג הזה ואותך)
ועל-כן באמת רק אסיים בהיבט החיובי, ואומר שההערה הזו נאמרה לא לשם הקטנוניות אלא דווקא בשל העובדה שאני רואה במיזם הזה שלך משהו עם טעם, ודווקא בשל-כך לעתים ה"תקינות הפוליטית" הזו יכולה לעשות לו רק טוב.
יום טוב.
אדם-לא רובוט.
אני לא שונא את החרדים. אני כן רואה בחלק ממעשיהם יופי רציני מאד (בעיקר בכל הקשור לגמ"ח). אבל אני רואה בתורתם (תורה פרטית שהיא פרשנות של תורת ישראל), פגמים חמורים מאד, שגורמים לעיוותים קשים מאד בעקרון "תורת חיים". כלומר כמנהג, עשו להם כמעט כל החרדים להפוך את תורתם-לאומנותם. רבים (אם כי כיום יש מגמה אחרת), משתדלים לחיות על כספי לימוד תורה, ולכן "כל מי שאינו מלמד את בנו מלאכה, כאילו לימדו ליסטות". אני רואה בחיי "תורתו-אומנות" בסיס להקצנה בחברה החרדית, ולהפיכתה לשמרנית מאד. ובעיקר אני מתקומם נגד זה שהחרדים כאידאולוגיה אינם מכירים במדינה, אך נהנים מכספיה. הם אינם תורמים למסגרת המדינית דרך שרות לאומי או צה"ל. יש כאן נצלנות של הציבור.
אני מודע לכך שהיום החרדים תורמים יותר ויותר דרך ארגוני גמ"חים כמו יד-שרה וזק"א. ועדיין זאת טיפה בים, ויש לעשות משהו משמעותי כדי שהחרדים, אם הם רוצים לחיות על כספי המדינה, יקחו חלק יותר תורם לחברה הכללית.
אשמח לשמוע ממך היכן אני טועה, בהנחה שאני כלוא בכלוב תודעתי שגוי.
נילי,
העלת לי שני רעיונות.
1. לבדוק עוד שנה מה קרה בפועל – הנה אני רושם לי תזכורת ביומן לבדוק ולדווח כאן. את מוזמנת לשער מה יקרה בפועל, ואז נראה האם היה כיסוי להתחבויותהם.
2. בשבילי ביבי הוא כינוי חיובי, כמו שיאיא הוא כינוי חיובי, וכמו שמוטה הוא כינוי חיובי. הוא חלק מהישראליות והחברמניות. נכון שאנשי שמאל הצליחו למתג את "ביבי" כדבר שלילי, אבל הנה אני פועל לשנות זאת ומציג את ביבי באור חיובי 🙂
ביבי עומד בדיוק בפני הדילמה של שרון, לפני הקמת "קדימה": איך להתמודד עם ה'הקצנה הימנית' במפלגתו שלו". אולם בניגוד לשרון שחי באשליות, ביבי כבר יודע איך זה נראה להקים מפלגת מרכז חדשה, ומה קורה לה. הסכם האחדות הזה הינו הפיתרון! ומעבר לכך, ביבי רוצה קצת שקט. הבחירות לא עושות לו טוב, כי הן חופפות לבחירות בארה"ב. הוא היה מעדיף להפריד בין מערכות הבחירות הללו, על מנת לאפשר "גמישות לקראת בחירות" בארה"ב ובישראל, וכך להבטיח לעצמו לפחות עוד שנת שקט אחת. ההסכם הזה מבטיח גם את זאת.
טל – לגבי הדברים שלך: בפני רה"מ עומדות שתי עזים: העז הפנים מפלגתית ימנית, והעז הפנים קואליציונית חרדית. נראה כי הוא חייב להקריב עז אחת. את מי הוא יקריב? על מה הוא יסכים לוותר? להערכתי – קל יותר (בשל האוירה הציבורית, ובשל הפיתרונות הקלים הקיימים בשטח) להקריב את העז השנייה. בל נשכח, כי הן ליברמן והן ברק הציעו שחוק גיוס החובה לא יהיה לצבא אלא למסגרות אזרחיות, לתקופות קצרות יותר ובתנאים הרבה הרבה יותר קלים מאשר צבא חובה. החרדים יוכלו להסכים לכך, אחרי הרבה צעקות, העלבויות וצ'ילבות – אבל אין להם ברירה. גם ברחוב החרדי נשמע יותר ויותר הקול הקורא לשוויון בנטל. שאלת השאלות היא האם הביורוקרטיה הישראלית מוכנה לכך? הן גם כיום אי אפשר לגייס לשירות לאומי אזרחי את כל הגברים החרדים המבקשים זאת…
לעומת זאת – ביבי לא יכול להרשות לעצמו לפנות את גבעת האולפנה. זו התאבדות פוליטית עבורו, הוא גם לא יכול להרשות לעצמו פסק זמן – על כן הוא (לשם שינוי) צריך להחליט מהר. ושוב – הפיתרון של שרון (קרי – הקמת מפלגת מרכז) – לא תופב יותר. אולי, ביבי היה מעדיף שהחבירה לשאול מופז תהיה "תחילתה של ידידות מופלאה", אשר תאפשר לו בבחירות הבאות להציג את השיתוף הזה כסוג של "קונפדרציה בין מפלגות", ובכך להחליש את האגף הימני לו. אולם היות והוא חייב למצוא פיתרון לגבעת האולפנה – לא ברור שהוא יזדקק לזה. יתכן והפיתרון דוקא יקרב אליו את האגף הימני.
מורדי
טל אני מסכים. פחות מעניין אותי "גיוס חרדים" פר סה, כלומר בפני עצמו (מעדיף אינטראקציה אותנטית בין-קהילתית והדדית מגיל צעיר ולא "גיוס" או "נטל" או "חוק"), אבל כפי שציינת שינוי קל בכיוון הזה גם הוא טוב. פרט לכך מה שחשוב זה שהממשלה של היום קצת יותר מאוזנת או לפחות יותר מייצגת את הציבור הישראלי יותר מזו של אתמול. האמירה הזו אינה מכוונת נגד מגזר מסויים, ואני לא אוהב את קדימה, אבל הם 25% מהכנסת וזה חתיכת פלח אוכלוסיה. עובדתית, מה לעשות. מלכתחילה הקדמת הבחירות נראתה מגוחכת. מאזן הכוחות בכנסת לא ישתנה משמעותית (פרט לקדימה ש-20 מנדטים נלקחים ממנה אבל סה"כ מתחלקים בין לפיד ויחימוביץ) אז הבחירות כאן ממש מיותרת. באמת בזבוז כסף וזמן, חודשים של התלהמות פופוליסטית והבטחות ריקות מתוכן, הקצנה והגזמה, מסעות-הכפשה – מאנשים שתכלס צריכים לנהל את המדינה (בין אם בממשלה ובין אם בכנסת). התרגיל מסריח אבל טוב שפטרנו מעונשו של זה (בחירות).
גם אני מברך על המהלך הזה. מקדימה ממילא לא היו לי ציפיות גבוהות בשום שלב בחיים שלה (ככה שאני לא יכול להתאכזב), ואולי המהלך הזה יוכל לשנות דברים משמעותיים מאד בחברה הישראלית, אפילו רק שינוי שיטת הבחירות יכול להיות הישג משמעותי. היינו צריכים את הבחירות כעת כמו חור בראש.
הפוליטיקאים החרדים (ואולי גם חלק מהפוליטיקאים הערבים) צפויים להתנגד לא בגלל הגיוס עצמו , אלא בגלל שזה עלול להתחיל להרוס להם את הגטו שבנו סביב הציבור שלהם, גטו שהוא סכנה קיומית לא פחות מהגרעין האיראני.
מה שכן, הסיפור יכול להיות בומראנג של ביבי ושותפיו, במצב של קשיים כלכליים עולמיים האשמה תונח לפתחו, במיוחד אם הוא לא יטפל בצורה רצינית בריכוזיות. במצב כזה האופוציזה תתחזק מאד.
מה שדי בטוח שיהיה כאן מעניין בשנה הקרובה.
Pingback: Israel: Mofaz Derided for Joining Unity Government · Global Voices
א.ד.
+1 בהחלט 🙂
דרור, כמעט כמו תמיד יש בנינו הסכמה.
לגבי זה שביבי יחתוף, הרשה לי להיות ספקני. בסופו של דבר, לאחר שוח הסערה, הציבור יבין, להערכתי, ש"ביבי שיחק אותה בגדול", כמאמר הלשון. הוא גם קיבל קואליציה רחבה. גם לא שילם מחיר כבד (אם בכלל), וגם קיבל אויר לנשימה לקדם יוזמות ריאלו-ליברליות. (טרכטנברג, הורדת מחירי הדיור, הגברת התחרותיות ועוד).
אני בהחלט בספק אם הוא יממש 20% ממה שהוא מדבר עליו, אבל לפחות יש כאן יכול להניע תהליכים כאלו.
בכל מקרה, אני שם תזכורת לחודש יולי, לבדוק מה ממה שהובטח יקויים 🙂
גלובל וויסס,
כבוד! להופיע אצלכם זה בהחלט כבוד גדול. במיוחד להיות זה שחושב אחרת, זה בהחלט כבוד שכבוד 🙂 תודה אליזבת
טל, פיספסת את העובדה שהגורם שתירפד את טרכטנברג, המלחמה בריכוזיות וכו' לא היו שותפים קואליציוניים סוררים אלא ביבי בכבודו ובעצמו.
ביבי הוא נאו-ליברל בכל רמ"ח איבריו. והוא לא עושה שום סימן של התפכחות מהסרט שהוא חי בו לאור זה שהעולם מתהפך. הוא בטח עדיין מאמין בשלום הכלכלי עם הפלשטינאים שהוא מדבר עליו מדי פעם.
חוץ מזה, הדבר שאני הכי מפחד ממנו בממשלת הגנרלים הנוכחית הוא שינוי שיטת הממשל. ספק אם תהיה להם מספיק תבונה לשנות את זה בצורה שתועיל לעצמם(ע"ע הניסיון הכושל של ביבי עם הבחירות הישירות) לא כל שכן בצורה שתועיל למדינה