החשיפה של פרשת ענת קם -יאיר נווה, היא עדות להתערערות מערך הכוחות המסרותי שמווסת בין ה"אוליגרכיה הלא-כל כך נבחרת של מדינת ישראל", לבין הציבור בישראל.
תזכורת קצרה: על פי המידע המסתובב באינטרנט, ענת קם, שהיתה חיילת בפיקוד מרכז, העבירה לאורי בלאו, כתב הארץ כאלף מכתבים, המסווגים סודי-ביותר. מתוך אלף המכתבים, הצליח הכתב אורי בלאו להשיג אישור מהצנזור לפרסם שני מכתבים. המכתבים מכילים פקודות שנתן יאיר נווה, אלוף פיקוד מרכז, לחיסול ממוקד של מבוקשים שלא לצורך, בניגוד להוראות בג"צ בעניין. ככל הנראה, מערכת הבטחון פעלה כדי לאתר את מקור המידע של בלאו. בדצמבר 2009, ענת קם, שהייתה כבר עיתונאית בוואלה, נתפסה. אורי בלאו, הכתב, ברח לבריטניה, כדי לחמוק מעדות במשפטה של קם. כנראה שענת חשפה את המסמכים המעידים על עבירות על החוק של אלוף פיקוד מרכז, יאיר נווה, כדי להגן על מה שנראה בעיניה, הדמוקרטיה הישראלית.
כרגע נראה שמזה ארבעה חודשים ענת קם במעצר בית סודי, ואורי בלאו ברח מהארץ.
החל מאוקטובר הוציאה מדינת ישראל (כנראה לבקשת השב"כ) בבית משפט השלום צו איסור פרסום על הפרשה. צו האיסור הוצא ללא נוכחות העיתונות, בתהליך קלוקל שנראה כפוגע באושיות הדמוקרטיה (והעירו על כך חנוך מרמרי, ידיעות אחרונות, יצחק טסלר במעריב והעיתונאי יוסי מלמן, ודליה דורנר מלינה על העיתונות ב"נכון להבוקר", והפרסום מהבוקר בידיעות, והפרסום של הפרופ' מרדכי קרמניצר). אף עיתונאי לא הסכים לפרוץ את מעגל השתיקה, זאת למרות שחלק מהעיתונאים ידעו על כך במשך מספר חודשים. אבל הסוד לא נשמר זמן רב, מרגע שמספר בלוגרים לקחו על עצמם את היוזמה לפרסם את המידע. מרגע שזה קרה, הרשתות החברתיות התעוררו והתפוצצו במידע על הסיפור. והוא זכה לתפוצה רחבה מאד באינטרנט (חפשו בגוגל "ענת קם" ותראו כמה תוצאות תקבלו על הנושא). הבלוגוספירה רחשה, קבוצת פייסבוק קמה, והקהל התחיל לעבוד במשנה מרץ. מרגע לרגע העוצמה הציבורית הלכה ונבנתה. הכעס והסקרנות הפיצו את הידיעה מהר כל כך. לבסוף, היה עיתואני אחד שהבין שהציבור יגן עליו, החליט לחשוף את הפרשה. נתן זהבי פרסם את זה ב"זהבי עצבני". בחור עם ביציים 🙂 אבל בינתיים נראה שרדיו 103, מחק את ההקלטה של ההודעה. ביקורות מצוינות נשמעו. מאז, גם בעולם אנו זוכים לביקורת קטלניות, גם מהטובים שבידידנו. והנה היום, יתכן כי השב"כ סיבך אותנו שוב.
היכולת הזאת של מידע בנושא מסויים, לפרוץ את ההגבלות הישנות, נובע מהתעצמות כוחו של הציבור, באמצעות האינטרנט. הכוח הזה הופיע במצרים, כאשר בלוגרים נלחמו במשטר , וארגנו הפגנות רחבות באמצעות רשתות חברתיות. המאבק של האופוזיציה באיראן, גם הוא נבנה על רשתות החברתיות. וכך גם קורה בארץ. הציבור לומד להתחבר ולפעול ביחד בצורה יותר ויותר סינכרונית. והדבר הזה יוצר כוח שקשה לרסן אותו.
אני מעריך שבמקרה של ענת קם, הסיבה להתפשטות הסיפור נובעת מכך שהבלוגרים בארץ הם ברובם 
היפר-דמוקרטים. ערכי הדמוקרטיה וחופש הביטוי נמצאים בראש סדר העדיפויות שלהם. פגיעה בעיתונאי, בסגנון משטר האיטולות, והעלמתו, מעצבנת הרבה מאד בלוגרים, ולכן הם מגיבים כמעט כמו אוטומט בנושא. הדבר יוצר גל ניפוץ תקשורתי המתפשט בראקציה מהירה מאד. ראיקציה שאי אפשר לעצור אותה.
אולי חלק מהניסיון של המימסד לעצור את גל השמועות, היה בקשה של ענת לעצור את הפירסום. אך נראה שכבר מאוחר מידי, ויותר מיד אנשים יודעים על כך. אם בהתחלה היו בלוגרים שקיבלו שיחה אישית מקרובי משפחה של ענת לעצור את הגל, והם נענו, הרי שהיו מספיק בלוגרים שהמשיכו את גל התודעה, והסיפור הלך ותפס תאוצה.
היכולת הזאת של הציבור לפעול בניגוד למארגי הכוח שנוצרו בין הון-תקשורת-כנסת-ממשלה-בטחון-משפט, הוא עדות להתפתחות דמוקרטית חשובה. הציבור מפתח יכולות עצמאיות של דמוקרטיה ישירה, בה הוא עצמו מנהל את המדינה שלו, ולא אבא ואמא שלא הוא בחר בהם.
הדרך ליצור יכולת ניהול כזאת, היא יצירת ערכים משותפים לציבורים רחבים. דרך הערכים הללו המשותפים לרבים, יכולה האינפורמציה לעבור בקלות ובמהירות. כמו בסיפור הנ"ל, שבו חופש הביטוי, היה הבסיס להתפשטות הסיפור. התפתחות הערכים המשותפים מעל גבי פורומים ודיונים ברחבי האינטרנט, הם אלו שיוצרים את הסדר בתוך מה שנראה ככאוס. רק מידע שיש בו חשיבות לרבים מאד, יעבור במהירות לכלל הציבור. שאר המידע, יבלא ויעלם בים האינטרנט.
אם ברצוננו ליצור חברה טובה במקום הזה, יהיה עלינו להמשיך ולפתח ערכים חיובים עבור הציבור הישראלי. עלינו להמשיך לעבוד באין סוף דיונים ברשתות החברתיות. בניגוד לעבר, אי אפשר כבר לכפות ערכים. הציבור עצמו הוא זה שיחליט מתוך דיון מתמשך, אילו ערכים חשובים בעיניו. הערכים הללו יהוו את הקרקע להתפתחות הדמוקרטיה בה אנו חפצים. בסוף הדמוקרטיה הישירה, בוא תבוא.
אנא קראו את הפוסט הזה, וענו על השאלון
לתוצואת השאלון ולנתוח של טל גלילי – לחצו כאן
טל
שלום משה,
אכן, לצורך דיון צריך לבוא נקיים. כאשר יש בטן מלאה על דיעה, אנחנו לא בנויים להקשיב. לדיון צריך לבוא נקי. איך עושים זאת? לא יודע… אולי מתנקים תוך כדי דיון 🙂
דף חדש 🙂
המקרה שלך אכן מסובך. רבבות ישראל מרכיבים את עברך. וכל זה רק לטובה.
לגבי חלבונים וקיפולם. כמי שראה כאלו מתחבטים במעבדה בה עסק, אני יכול להגיד בפרוש שכל חלק מהחלבון ומבנהו השניוני והשלישוני חשובים להבנת תיפקוד החלבון ויצירתו. אין ספק שהאתר הפעיל הוא לב ליבו של החלבון, אבל אל לנו להתעלם מכלל החלבון 🙂 התורה שאני מציג, שונה מכל התורות שאתה או מי שהוא אחר מכיר. מציע ללמוד אותה בתשומת לב, לפני שמחליטים מה תפקידה.
בוודאי שאני מוחל.
גם לי קשה עם אנליטקאים.
עכשיו, בוא נחזור לשאלה העיקרית. כיצד ניתן לדעת שנבואת משה אמת היא? וכי עלינו לקבל את חוקי התורה המופיעים בה?
אני מבטיח לך ולכל הקוראים הנאמנים תשובה מעמיקה בנושא , אבל כרגע הייתי מתמקד בך
הערת אגב, כשאמרתי, "כשאני שומע את צירוף המילים צדק וסוציאליזם בא לי לשלוף אקדח ולירות" משפט זה היה פרפרזה לאמירה של גבלס , כן הוא היה נאצי אבל זה משפט משעשע והישתמשתי בו בהקשר זה.
משפט זה שמעתי לראשונה מחבר.
הייתי שמח אם תפרט יותר את התיאוריה שלך מהי השקפת עולמך באופן רחב
לרמבש
אני לא מצליח להבין את הקשר בין ליברליזם ופוסט מודרניזם.
הראשון פתוח לאפשרות שאנחנו טועים, ומשכך הוא מאמין בערך הספק, בפלוראליזם, בצורך להיות זהירים בקביעותינו, בצורך לנתח את העולם בכלים לוגים ולהוסיף להם את הניסוי.
השני בבל"ת שכל, מיצג תפיסה אנטי מדעית אנטי לוגית
מצורפים כמה מילים על הבלי הפוסט מודרניזם:
http://www.i2i.org.il/a135440-%D7
נחום,
לדעתי יש בלבול בין ליברליזם לפוסט מודרניזם. שניהם עוסקים בחרות המחשבה. הפוסט מודרניזם משיגים זאת על ידי ניהליזם, בעוד הליבראלים הקלאסיים, משיגים זאת על ידי פרספקטיביזם או חשיבה אימפרית-רציונלית-קבוצתית. למתבונן מהצד, ובעיקר להאבסולוטיסטים, הליבראליות הקלאסית והפוסטמודניות נראות זהות. אך שנינו יודעים, כי יש בינהם הבדל תהומי. מכיר את הטענות של אליצור. מעריך אותן מאד. במודל שפיתחתי בניסיון-הדוקטורט, אני מנסה לתת לכך תשתית לוגית מבוססת (אליצור נראה לי מתבסס בצורה יותר אימפרית). בכל מקרה, פופר הוא אחד הפילוסופים החביבים עלי.
רמבש,
אחכה לתשובת בעניין משה ואמתיתו דבריו.
לא הייתי משתשע במשפט כזה. מאחוריו מתחבאות אמיתות שבמקרה הנאצי הפכו למציאות. יש צורך לבדוק היטב מדוע משפט תמימם כזה הפך למציאות כואבת למיליוני בני אדם.
אנסה לפרט את המודל הפילוסופי של הידיעה ממש בקצרה:
א. אין לנו דרך לדעת האם אנו חיים בעולם אמיתי, בחלום במטריקס.
ב. אין לנו דרך לדעת שהזיכרון שלנו או הלוגיקה תקפות.
ג. הדבר היחידי שאני יודע זה שאני חווה תופעות (Phenomena).
לכן כל נקודת ההתיחסות שלי היא אל התופעות, ואל ההתנסות (ולכן אני הופך לאמפריציסט ולא אנליטקאי).
יש לי גם אי-ידיעה מטא-פיזית:
אינני יודע עם העולם החיצוני או הפנימי שמייצר לי את התופעות הוא בעל מערכת חוקים אחידה, או בעל מספר מערכות חוקים (מערכת חוק טבע אחידה או ריבוי מערכות חוקים, כפי שאנשי מדעי החברה מאמינים), והאם החוקים שלי הם אינרטים או שיש למחוקקן רצון והוא יכול לשנותן (מערכת חוקים טיבעית מול מונוטאיזם או רב מערכות חוקים טבעיות מול פוליטאיזם). אני לא יודע אם יש בכלל חוקים, או שיש כאוס בתהנהגות התופעות.
אבל כדי לפשט את המחקר, אני מניח את מערכת החוקים הפשוטה ביותר. כל מערכת חוקים אחרת תקשה על המחקר ותסבך אותו עד אין-סוף. ולכן אני בוחר במערכת חוקים אחידה ללא רצון משלה. לכן אני הופך מדען-טבע.
כך יוצא שאני בוחר להסתמך על ראיות (תופעות / פנומנות) ועל הנחת יסוד שהטבע מנוהל על מערכת חוקים אחידה ולא משתנה (UN – Unified nature). אני משתמש גם בעקרון הפשטות, כדי להקל על מחקרי ולא לסבכם באין סוף תשובות אפשריות.
מכאן אני מניח שאם זיהיתי חוקיות בתופעות, על פי עקרון הפשטות, יש לה מקבילה בחוקים שמנהלים את התנהגות התופעות. אני בוחן את האינדוקציות על פי עקרון ההפרכה של פופר. וכל הזמן אני מנסה להפריך את החוקיות שמצאתי (אני קורה לזה אינדוקציה מנטלית). כך נוצר מצב בו תיאוריות ששרדו את עקרון ההפרכה שורדות לאורך זמן. פופר קורא לזה אבולוציה של הידע.
מכאן אני ממשיך ומתאר כיצד בעצם הידע בנוי. הוא בנוי סביב אובייקטים מנטליים, שהם בעצם אוסף של אינדוקציות. (למשל "טל ירון" הוא אוסף של אינדוקציות (יש לו בלוג, הוא כנראה בן-אדם, הוא בן 38, הוא מתנחל וכיוב'). את כל אחת מהאינדוקציות הללו ניתן להפריך ולבנות מחדש.
כיצד מנתנהגת הלוגיקה של האובייקטים המנטלים, אני מתאר במקום אחר. וכיצד הם מנתהגים באינטראקציות חברתיות. זה נושא מורכב בפני עצמו.
בסופו של דבר לא תהיה לי שום ידיעה של האמת. רק אבולוציה של ידע שהצליח לתאר לי את כל התופעות עד כה. אם אכן הצלחתי לתפוס נכון את החוקיות האמיתית, אז יש סיכוי שלא אפגע ואאריך חיים.
אגב, נחום ומשה,
אתם יכולים להנות אולי מהדיון שמתנהל כאן:
https://www.talyaron.com/ariel12b/2010/04/26/liberals-right-left/
יש לי מבחן ביום שישי, אזי עד אז אהיה שותף פחות פעיל בדיון .
לא שכחתי לגבי שאלתך על תורת משה , התשובה תתקבל בשלבים עד למסקנה הסופית .
ויש לי שאלות בנוגע לתיאוריה שלך, נגיע לה זה מאוחר יותר.
אני חושב שלגבי המשפט המשעשע שהיה פרפרזה לגבלס לא רע וניתן להשתמש בו בהקשר מתאים , לא צריך להיות תרחן יתר על המידה , על אף שאני מסכים איתך באופן מפתיע שהנאציזם הינו רוע מוחלט .
בסיכום קצרצר , בטיעונך אתה נשען על דקארט ,קאנט ועקרון תערו של אוקאם . לפי מיטב הבנתי האמירה שלך על המציאות איננה פוזיטיבית כי אם נגטיבית ,האם אני צודק ?
האם אתה דתל"ש ?
הי משה,
בהצלחה במבחן.
על פי הפילוסופיה של המדע, פוזיטיביזם הוא שימת דגש לבניית נוסחאות שיסבירו את התופעה ללא צורך בהבנת המנגנון. זאת גישה שמאך הוביל, ואחריו אינשטיין ומפתחי תורת הקוואנטים. אם הכוונה היא לכך, אז אינני לגמרי פוזיטיבסט. אני מציע לחפ מנגנון. הפשטת יתר של המנגנון עלולה להביא לאי הבנה של המערכת, ולכן גם כניסה לסחרור של אי-ידיעה (וזה מה שקורה בפועל בתורת הקוואנטים, למיטב הבנתי).
אני טוען שהמוח מסוגל להבין רק באמצעות מנגון, אלא שאינני בטוח שהמנגנון שאנו מתארים, אכן קיים. אני עסוק בניסיון להפריך אותו.
מעולם לא שמעתי על ההגדרה "נגטיבי", כך שתצטרך לבאר לי אותה.
לגבי היותי דתל"ש:
נהפוך הוא. הייתי אתאיסט מוחלט, רציונליסט-מדעי רדיקל ביותר. אבל כאדם אמפריציסט, אני כל הזמן בוחן את ההנחות שלי אל מול המציאות. גילתי כי התיאוריות החילוניות, אינם מתארות את המציאות טוב מספיק, ויש לא מעט באגים בחברה החילונית. הלכתי לבדוק את החברה הדתית, ששם ראיתי הרבה יותר חברתיות. למדתי אותה היטב. כמובן שגם שם לא קיבלתי את הנחות היסוד, אך למדתי המון דברים שלא יכולתי להיות מודע אליהם כחילוני. כך שהיום אינני דתי ואינני חילוני. אני משהו משולב.
מה קשרך לדת?
הטענה בא אני מצדד היא , כי יסודות האובייקטיבים של המדע מושתתים על עקרונות הדת !
זאת לא על מנת לזלזל במדע כי אם להציל ולרומם את המדע ממחשכי הפוסטמודרניזם.
התבוננות המדע על המציאות וניתוח המציאות בנוייה על דפוס חשיבה מרכיב, הלוקח סיכון תוך התנבאות מסתכנת
ההבדל בין תורת משה לבין המדע זהו במימד המציאות..
אם המדע מגביל את עצמו לאמירה צרה, אמירה אמפירית, תורת משה מתבוננת על ממדים נוספים במציאות האובייקטיבית ואומרת אמירה בלתי מתפשרת על טוב ורע אמת ושקר וכמובן על האמת המטה פיזית ,ישנם אלמנטים אנליטים בתורת משה וישנם סינתטים.
האדם המערבי יקבל על עצמו את עקרונות המדע עף על פי שאין הוכחה לוגית (אנליטית ) לנכונות המדע נקודה, כי באופן אינטיאוטיבי ושכל ישר, אנו מבינים כי לא רק שישנה מציאות אי שם בחוץ היא גם נגישה לנו .
כשם שהמציאות מאוד מורכבת כך גם האדם, כך גם החברה, התבוננות חד ממדית בעולם תקשה עלנו את הבנתנו אותה .
תורת משה תמימה היא ,להבדיל מתורות פילוסופיות שנכתבו ע"י אנשים, מאוזנת ומדוייקת לאדם השלם , וזאת כדי להפוך אותנו לשלמים. תורה שאיננה טבעית הנוגעת במציאות הטביעית.
תיאוריות שנכתבו ע"י בני אדם הינם במהותם "חוקי מדינה שמטרתם אך ורק סידור המדינה וענייניה ואין בה פנייה לעניינים עיונים ולא תשומת לב להביא כוח המדבר לידי שלמות ולא איכפת בה אם הדיעות נכונות או לא אלא כל סידור עינייני אלה עם אלא ושיישיגו אושר מדומה ".
לא הבנתי מהי המשמעות של אבולוציה המתקדמת ע"י שלילת תיאוריות ישנות , האם ההתקדמות הינה שלילת מאה תיאוריות מאין סוף שעדיין לא חשבנו עלהם או יש התקדמות אמיתית בהבנה ממשית של המציאות
מה שלומכם מר טל ,מר נחום
בקריאה מרפרפת של הבלוג שלך נדהמתי מעוצמת הביקורת שלך כנגד מוסדות הביטחון בפרשת ענת קם
תוכל להסביר לי את פשר הביקורת לאור החתירה שלך לאמת?
הקשר שלי לדת הינו הקשר לחיים.
שבת שלום
משה
שלום משה,
זה קשור להיסטוריה הצבאית שלי בצה"ל, ולעוצמת האיוולות שראיתי במערכות הזאת. כמעט כל חייל ומילואימניק שמשרת בצה"ל, יודע עד כמה הארגון הזה אינו חכם. לי יצא לפעול הרבה מאד למען צה"ל, על חשבון זמני הפרטי, ועוצמת האיוולת שראיתי החרידה אותי. מערכות לא לומדות. מערכות שאפילו מתנגדות ללמוד. מערכות שמגישים להן ידע יקר על השולחן. רק קחו ותיישמו, והן משמיטות זאת מידהן. ידע מוכח עם תוצאות והן מבזבזות אותו לריק, בגלל פוליטיקה קטנה ותככנית. גם כשהפקודות מגיעות מלעלה, המערכת הזאת לא מסוגלת ללמוד דבר וחצי דבר. טעיות שעשינו ולמדנו מהן, חוזרות ללא צורך פעם אחר פעם.הישגים מדהימים פשוט נעלמים כלא היו. בשלב מסויים הרמתי ידיים. אמרתי לעצמי שזה צה"ל, ואין מה לעשות. וחשבתי שאולי אני טועה. שאני אולי לא מבין את המערכת, אבל היא יודעת לפעול. הנחתי לדבר עד שיצאנו למלחמת לבנון השניה. שם ראיתי את אותה אוולת מגלומנית מתפרקת לחתיכות. ראיתי איך החלטות מטופשות להחריד גורמות למשימות לא להצליח. שלא לדבר על ביזבוז חיי אדם. אז הבנתי שאסור יותר לשתוק. שצריך לפעול, כי אחרת יום אחד, הדבר יעלה בחיי מדינת ישראל.
אותו הדבר נכון גם לגבי השב"כ. הוא אומנם ארגון מלא באנשים חכמים ונבונים, שמצליחים ברמה הטקטית להרגיע את השטח. אך ברמה האסטרטגית הוא מקובע לחלוטין. נראה שיש שם סטגניציה רצינית. אני מניח שגם שם זה נובע מפוליטיקה. הדבר הנוסף הוא שאם תקרא את "האם השב"כ מסבך אותנו שוב", תראה שבעצם השב"כ משמש כאן כתככן לאומי. והדבר הזה עובר את הגבול המותר בדמוקרטיה. מילא לפשל, אבל גם לבצע מניפולציות זולות בתקשורת, זה כבר עובר כל גבול.
אני יודע שזאת אינה הדרך לשנות בד"כ. הדרך לשנות היא על ידי שיתוף פעולה. אבל לפעמים צריך לנער את המערכת, לפני שהיא תהיה מוכנה להקשיב. כמובן שלא ניערתי דבר. אבל מישהו צריך לתקוע בחצוצרת הביקורת, ולהבין שצריכה להיות כאן חשיבה מחדש, אם חפצי חיים אנחנו.
כששירתתי בסדיר ,זה היה בקדנצייה הראשונה ולדעתי המוצלחת יותר של נתניהו, היה לנו הרצאה עם מפקד איזור שכם , אז עוד אנשים חיו באופוריית אוסלו שמאז ועד היום דם רב נשפך כתוצאה ישירה של פוליטיקאים הזויים במקרה הטוב. כמפקד האיזור הוא סקר בפננו את האיומים ," אל תתנו להם רובים" , אתה זוכר ? בכל אופן הייתה התארגנות ללחימה בשכם בעקבות התראות מודיעין (לא רעות בכלל) מנסיוני להוציא פעם אחת מאה אחוז הצלחה למודיעין הישראלי. נתניהו פתח את מנהרות הכותל , השמאל אז אמר זה עיתוי לא מוצלח וכו וכו ערפאת קפץ על ההזדמנות ופרצה מהומה ואלימות ,הרוגים פצועים , אז נוכחתי לראות פיקוד עליון במבוכה ,לא ידעו מה מותר לעשות והאם ניתן להיכנס לשכם, הסכם אוסלו (איפה שמחלקים פרסי נובל לשלום) מנע ממפקדים לבצע את מה שהם מחוייבים לעשות.
לבנון השניה תוצאה ישיריה של הנסיגה העלובה של צה"ל בגלל לחץ של אירגוני נשים. תוכנית חמש האצבעות יצחק רבין בהשראת יגאל אלון פעלה מתוך מטרה צבאית להחליש את הטרוריסטים בעזה , אבל היו אנשים "חכמים" שחשב ישי לגרש אזרחים מבתיהם תוך פגיעה קשה בזכויות אדם וסיכון חיי אדם, הליברלים לא מוכנים להודות בטעותם הקטלנית ,יתכן כי המסקנה מחייבת מידי.
צה"ל אירגון ענק וודאי שהמנגנון מחוייב ביקורת פנימית!! וחיצונית על מנת להתייעל!!! כנ"ל לגבי השב"כ והמוסד וכו .
יחד עם זאת , יש להכיר בטוב ויש להדגיש את הטוב ויש להיות מדוייק וענייני בביקורת
לקחת מרגלת עברינית ופושעת שעולם הערכים שלה מעוות ולתמוך במישרים או בעקיפים תוך ביזוי הממסד כממסד זה דבר לדעתי נבזה
לא תקעת בחצוצרות הביקרת כי אם הטלת רפש באילו שתפקידם לשמור על החיים של כולנו , ומאפשרים לנו את הלוקסוס של הדמוקרטיה ,אינך יוצא מהמטריקס אלה על פי מה שאני מבין מדבריך חיי באחד מקביל , זה הליברלי
תגובה פבלובית אף פעם לא נכונה לאדם החושב. במקרה המדובר כל מי שהאשים את השב"כ באופן של הטלת רפש בפשטות הגיב ככלבלב מרייר בשומעו את צילצול הפעמון
טל אולי דברי קשים אבל דע לך כי אם לקחת על עצמך לנהל בלוג, כך אחריות על דבריך , לכל מי ששכל בקודקודו , ונראה לי שלך יש הרבה מזה חייב במקרה הספציפי לפחות לתמוך בשב"כ ולא בפושעת קם
אם אתה יוצא מנקות הנחה בסיסית שהשב"כ אשם כי היה לך נסיון כזה וכזה אזי אתה לא עומד בקריטריונים שלך עצמך
המשך שבוע טוב ואולי כדי שתחשוב ברצינות על מה שאמרתי
משה,
כיצד נדע היכן עובר הגבול בין ביקורת ל"הטלת רפש"? היכן לדעתך עברתי את הגבול? כיצד לדעתך יש להעביר ביקורת על גורמי הבטחון בידי אזרחים?
אני מקוה שלא נפגעת מהביקורת האחרונה שלי.
ריפרוף קל בדבירך מציג תפיסת עולם מובנת, יסוד הביקורת שלך מהנחות יסוד (דיעה קדומה) על כוחות הביטחון
לא ראיתי ביקורת עיניינית מאוזנת ואף אוהדת כלפי השב"כ אלא העדפת צד אחד על מישנהו, במקרה הזה בחרת ברעים
משה,
קשה לי להבין למה אתה מתכוון. אמרתי שהשב"כ עושה מלאכתו בקשר לפלסטינים בסדר גמור. שאני ואחרים חייבים לו את חיינו, ואת השקט והרגיעה. כל זאת אמרתי. ביקרתי את השב"כ על החריגה החמורה מכל נורמה דמוקרטית בתוך החברה הישראלית גופא. ואיך יכולה להיות לי דעה קדומה, והרי הייתי קצין בצבא, וראיתי את השב"כ בפעולה?
אנא הסבר.
חשוב לברר את הגבול בין ביקרות להשמצה… אנא ציין אותו בברור גדול עד כמה שתוכל.
ידידי , אני חייב לך תשובה מנוסחת היטב וזאת אעשה בהקדם.
יש לי פגישה עם אחד הח"כים מהליכוד ואני מעוניין לקדם מספר נושאים, אחד מהם פיקוח על עיתונאים (ראה ערך בלאו)ומאידך פתיחת המדיום התקשורתי והפרטת השידור, במשטרים טוטליטרים יש שילטון מוחלט על התקשורת וכך גם בישראל אין נציגות אמיתית של הרוב בעם ,אני מניח שבנושא הזה אתה מסכים איתי. אני מעוניין בכמה שיותר פתיחות גיוון והגינות בתקשורת.
אם יש לך הצעות אופרטיביות אני זמין עד 13:00 היום
קודם כל המון הצלחה…
פתיחת יותר גלי שידור ויותר תחנות רדיו וטלויזיה בהחלט תעזור. תחנה לציבור החרדי, ולציבור המתנחלים, ולשמאל הלא-ציוני ולכל מי שרוצה.
באופן כללי, אני חושב שהעולם עובר לאינטרנט, ושם ממילא אין שום הגבלה 🙂
בכל מקרה, אני בטוח שזאת תהיה חוויה מענינת. אשמח לשמוע התרשמויות.
לרמב"ש
בהצלחה
תודה רבה, היה נחמד, ציפי חוטובלי שמנה מעט אבל רואים שהיא בחורה מאוד אינטליגנטית
אני מקווה שיצא משהו חיובי מהפגישה היו לי מספר הצעות שהעלתי על כתב .
אם זה מעניין אותכם, נחום טל וקהל צופנו אשמח לשתף
הי משה,
אשמח מאד לשמוע….
רמב"ש
כן בהחלט, לי עצמי יש כמה רעיונות בנושא.
ציפי חוטבלי זה טוב, אבל לא מספיק, צריך שינוי בתודעה. לא יתכן שפרט לכמה עלי תאנה שלמחצית העם אין נציגות במיין סטרים התקשורתי.
ישנן שתי גישות כלכליות: האחת סוציאליסטית (מפלגת העבודה) החותרת לשיווין במישור התוצאה , מה שהוביל ומוביל לעוולות רבות ואי צדק, השנייה הגישה הליברלית המצדדת בשוק חופשי (ליכוד), תוך שימת דגש לזכויות הפרט ומתן הזדמנות שווה לחתירה לאושר. תפקיד הממשלה בראי הליכוד ,לקיים כלכלה חופשית תוך מחייבות לחמשת הממים של זאב ז'בוטיסקי
חוק הבריאות : כיום, המצב גורם לפגיעה בזכויות הפרט והשוק החופשי, ממשלה נלחמת נגד קופות החולים בהרחבת סל הבריאות שהן מציעות עבור האזרחים בשם השוויון, הממשלה מונעת מרוב מוחלט של האזרחים לשפר את מצבם וביטחונם בשם השוויון. קיימות קבוצות לחץ אינטרסנטיות המכתיבות סל בריאות שונה מאשר צורך ה"שוק".
המדינה צריכה לסבסד את החלשים ביותר, שאינם יכולים לדאוג לעצמם בנושא הבריאות
לדוגמא מימון או/ו הנחה לזקנים בתרופות במקרה שהם מתקיימים מביטוח לאומי בלבד זאת ע"י תקציב נפרד בביטוח לאומי.
תמריצים דרך מס הכנסה: יש לבטל או לצמצם למינימום מענק למשפחות ברוכות ילדים ולתת במקום תמריץ לעובדים ע"י ניקוד, מס שלילי או כל שיטה אחרת.
עידוד וסיוע המדינה בהקמת עמותות וגמ"חים ותמרוץ תורמים ע"י הפחתה במיסים .
דבר המוריד בנטל הוצאות המדינה.
שכר מינימום לעובדים זרים, אולי להוציא עבודות נדרשות כחקלאות וסיעוד.
מעסיקים עובדים זרים לא חוקים יענשו בחומרה, אכיפה ע"י ענישה בכלא ולא ע"י קנסות.
מובטלים "כרונים" הבריאים בנפשם וגופם יש להפנות לעבודות יזומות מטעם הממשלה.
אכיפה נוקשה ובלתי מתפשרת כנגד השוק השחור.
חינוך : הקמת ביה"ס חילוני לאומי, המטרה להעמיק את הזהות היהודית ע"י תגבור במקצועות תנ"ך (להוציא ביקורת המקרא), היסטוריה יהודית בראי הציונות, טיולים בא"י לפחות אחת לחודש למודי אקטואליה, עידוד התנדבות בתנועות נוער, אפשר לבנות תוכנית לימודים בעזרת מרכז שלם , תמרוץ מורים איכותיים ע"י מלגות בהתחייבות לתקופה מסוימת.
תקשורת : כיום אין שוק חופשי בתקשורת, עיתונות חד גונית ומגמתית לדעתי יש לפתוח את המדיה לכל מגזר החפץ תוך קריטריונים כגון: עברית תקנית, חינוך לאזרחות טובה, תוכניות הנוגעות בתרבות היהודית ועוד.
קבלת תעודת עיתונאי ע"י קריטריונים מקצועיים ואולי אף ביטחוניים (ראה ערך בלאו), דבר המקביל לרישיון עו"ד. אחריות העיתון לכתבות מסולפות או שקריות, להבדיל מהיום שחובת ההוכחה על התובע בתביעה לשון הרע בכוונת זדון
ייצוג הולם של האוכלוסייה הישראלית ברשות השידור הממלכתית, דתיים, חרדים, ספרדים ,ערבים, חילונים .
ביטחון: שלוש רמות שירות: צבאי ,לאומי ושירות אזרחי. חובה לכולם.
את השירות האזרחי יש לבנות כמערך המותאם לצורכי האוכלוסייה מוסלמית, חרדית ועוד. מתן הטבות מדינה דיפרנציאליות ע"פ תקופת השירות.
דיור: מצב קטסטרופאלי, מחירי שוק בלתי הגיוניים. יש להקים שכונות לצעירים באזורי עדיפות כגון: ירושלים, גולן, יפו, לוד ועוד. יש לחייב ראשי ערים לבנות דירות 2 חדרים. כ- 10% מכלל הדירות. הגרלת דירות לצעירים יוצאי צבא, שירות לאומי ואזרחי בסבסוד או תנאים מעודפים.
הפרדת המדינה מהדת: בנושאי יסוד כגון: כשרות, גיור, ונישואים ,אין המדינה יכולה להתערב אלא בסמכות הרבנות הראשית בלבד. מכאן יש להגדיר מיהו יהודי (ע"פ ההלכה האורתודוקסית) לטובת חוק השבות ובכלל
פוליטית : במציאות הכלכלית הנוכחית, יש לנצל את המשבר באירופה לטובת ההסברה הישראלית בח"ל בקמפיין לאן כספי האירופאים הולכים ולהדגיש את תרבות השחיתות ברשות הפלסטינאית.
יש להעלות את אחוז החסימה לרף גבהה יותר
הליכוד צריך לחזק את כוחו של המרכז מתוך תפיסת עולם של מעורבות אזרחית שזהו הביטוי הטהור יותר של .
השכלה גבוהה: המדינה צריכה לעודד תקציבית סטודנטים מצטיינים במקצועות הרוח והמדע .
הי רמבש,
אני מבין שזה המניפסט שהצעת לחטובלי?
עכשיו יש שני עניינים. אחד היא מציאת הסכמה רחבה לביצוע הרפורפומץ, והשניה היא לגרום להן לקרות.
בכלליות, הטון חיובי.
יש מספר מחלוקות:
ההבדלים בין העבודה לליכוד הם היסטוריים. בפועל מפלגת העבודה מזמן בשוק החופשי…
מס הכנסה:
– הפסקת קצבאות. לא ישים פולטית (במערכת הנוכחית, כי קדימה, העבודה, הליכוד וישראל ביתנו אינן יוצרות קואליציה יציבה, אז החרדיות יכולות לדרוש הרבה עבור יציבות הקואליציה. יוצא שהחילונים נלחמים בינהם על שטויות, והחרדים צוחקים כל הדרך). זה גם לא יפעל כנראה. הורדת אחוז הילודה מושפע קלות ממצב הפרנסה בציבור החרדי, או בכל ציבור. הוא מושפע הרבה יותר מרעיונות ליברליים.
– מובטלים: זאת מחלה נפשית. לא נראה לי שניתן לפתור זאת בכח, אלא במוח.
– העסקת עובדים זרים: הבעיה אינה במעסיקים, אלא ככל הנראה בשחיתות במשרדי הפנים…. ראה על כך כאן: https://www.talyaron.com/ariel12b/2010/03/17/forn-workers-israel/
חינוך: אתה בעצם מבקש לעשות אינדוקטרינציה. היהודים תמיד היו חכמים הם החשבו מחוץ לקופסא, לא בגלל שגרמו להם לחשוב בתוך הקופסא. בכלל עדיף ללמוד את ההיסטוריה כמו שהיתה, ולא כפי שמעדיפים לספר אותה. משקרים לא נבנה. עדיף במקום זה, לחפש מי אנחנו באמת, ומה יעודינו.
תקשורת וביטחון: מסכים
דיור: אינני בטוח שזה הפתרון. יש כאן עניין של ריבית מאד נמוכה של הנגיד, וכן הצטמצמות השטחים המתאימים לבנייה. אני מציע שנחשוב שוב על עניין הילודה (שמושפעת מרעיונות ליברליים, ושגשוג כלכלי).
הפרדת המדינה מהדת: למה דווקא האורטודוקסית? מדוע לתת מונופול לאורטודוקסיה? תראה מה קורה עם הגיורים של החרדים…
הסברה מול אירופה: צריך לחשוב על הכל מחדש…. צריך לחשוב גם כיצד אנו פותרים את הסיכסוך עם הפלסטינים.
השכלה גבוהה: לצורך כך יש צורך ביותר מיסים. האם תסכים להעלות מיסים?
מה נשמע טל, אגב לאישתי קוראים טל השם המלא טל חרמון.
ברור לי שההצעות הינן במישור העקרוני מתוך תקווה לממש את חלקן במישור המעשי. כמי שמכבד את הדמוקרטיה אני לא מכנה את החרדים כסחטנים אלה כאלו שמשחקים את המשחק הדמוקרטי ירצו החילונים יתעלמו מדרישותהם לא ירצו , זו הדמוקרטיה.
לראשונה מאז שזאב ז'בוטינסקי התפלג מהקונגרס הציוני אפשר להגיד שבגדול אין הבדלים מהותים בין שלוש המפלגות המובילות ליכוד קדימה ואי שם מאחור העבודה.
ברם ביסוד המחשבה של מפלגת העבודה ושל השמאל מקופלת התפיסה השיוויוית אומנם לא באופן דוגמתי כאידיאולוגיה מהמאה ה19 אבל הכוח המניע את הגוון הפוליטי השמאלי הינו שיוויון ולכן ביתה הפוליטי המתאים ביותר לשלי יחימוביץ הינו העבודה ולא הליכוד להבדיל ממפלגת העבודה הליכוד ביסודו מפלגה לאומית ליברלית ולא סתם המזרחים תומכים בליכוד כי הוא מזוהה עם התפיסה המסורתית של זיכה יהודית ללא נוקשות הילכתית .
נתניהו ביצע רופורמות רבות בכלכלה הישראלית תוך הפרטת חברות רבות שהיו בבעלות ממשלתית השמאל הישראלי כביכול קפיטליסטי מתנגד לכל ההפרטות הללו על אף שקיבל את המציאות המודרנית של שוק חופשי .
אם תתבונן לעומק תראה שהשמאל מצדד תמיד בריכוזיות שילטונית בתיקשורת בסמכות בג"ץ וניהול ממשלתי של חברות ועוד כל אילו מעידים על תפיסת עולם שונה לחלוטין מהגישה הליברלית של הליכוד , הליברליזם של הליכוד מאמין בדמוקרטיה קלאסית של שלטון העם ע"י העם למען העם ואילו השמאל מדבר על נאורות ולא על דמוקרטיה על זכויות אדם להוציא דתיים חרדים וכל מי שלא אוחז כדרכם.
נתניהו קיצץ עמוק בקיצבאות כשר אוצר ללא אג'נדה של שינאת השמאל אלה מטעמים רציונלים כך שלדעי במשבר כלכלי ניתן לבצע רפורמות חשובות למשק , אני בעד ילודה ולכן כתבתי ברוכות ילדים ולא מרובות ילדים, אני מסכים איתך כי לא ניתן לעצור את הילודה של החרדים ע"י קיצוץ כי אם ע"י חינוך מחדש אבל אני ממש לא מעוניין שהחרדים יפסיקו להתרבות חלילה אלה לעודד אותם ולתמרץ אותם לעבוד.
ההיפך הוא הנכון באירופה המזדקנת נוצר ווקום שהאיסלם הרדיקלי ניכנס לתוכו פחות אירופאים ויותר מוסלמים זאת על מנת להחזיק את השוק. יחד עם זאת לדעתי קיצוץ דרסטי בקיצבאות יפחית את הילודה הערבית בישראל במקום שאיזה ערבי ישלם גמל וכבש מכספי המיסים שלי לטובת קנייה של אישה נוספת שתביא לו עוד ילדים כבוד וביטוח לאומי הוא יצטרך לעבוד על מנת לממן את ילדיו.
לגבי חינוך , ובכן על מנת שאנשים יחשבו מחוץ לקופסא צריך קופסא. קישון אמר שהומור טוב הוא לא אחד ששובר מוסכמות ואומר קקה פיפי אלה דווקא זה שחיי בתוך המסגרת ומצליח לשעשע.
אני לא מצליח להבין מה הקשר בין מה שאמרתי לזה שאמרת שצריך ללמוד את ההיסטוריה כפי שהיא , אני בעד . נלמד זאת מנקודת מבט יהודית ציונית אחר כך אפשר לנסות לצאת מחוץ לקופסא.
דיור: יש לי רעיון מהפכני בו לא נמסור לחמאס את גילעד אפרים שומרון את הגלגל היבוק ואת דן ואז יהיו יותר שטחים לבנות את מדינת היהודים כמו כן ריבית נמוכה מעודדת יצרנות הבעיה שיש הולילנד ואינטרסנטים שמעוניינים לווסט את השוק. אין בירושלים דירות שני חדרים בקושי שלושה חדרים.
הפרדת המדינה מהדת: האורטודוקסיה היא הדת היהודית המייצגת את העם היהודי ועל זה אמר בן גוריון כששאלו אותו על היהדות הרפורמית, אני לעולם לא אכנס לבית כנסת אורטודוקסי , לשון אחר נקודת ההתייחסות של בין גוריון ליהדות היא האורטודוקסיה בן גוריון היה אורטודוקס חילוני , הרפורמים מייצגים תופעה אנטי יהודית ,ליברלית פוסטמודרנית
אני חושב שחשוב מאוד להשקיע בהשכלה הגבוהה כיעד אסטרטגי
Pingback: "הפרשה" שחשפה המדיה החדשה | דבר המערכת
Pingback: כיצד מתמודדים עם הארועים שמתרחשים היום במדינה – מושכל