הודעה: תודה לטל גלילי על הניתוח המקסים של התוצאת. טל סייע לנתח את התוצאות. אך כל תכנון השאלון היה שלי. אני בטוח שאם הייתי נעזר בטל בתכנון, היה לו תוקף גבוה יותר. אלא שהיה לראשותי מעט זמן. ולכן כל שגיאה היא אל אחריותי בלבד. ושוב תודה לטל גלילי על העזרה הרבה.
עוד מעט יוסר צו איסור הפרסום, ועם ישראל (או השניים האחרונים שאין להם אינטרט בקרוב ידעו על הפרשה). בנתיים, בימים האחרונים סביב הבלוגים והפרומים התפתח דיון ער מאד על המפרשה ותפקיד הגיבורים בפרשה. עניין אותי להבין מה אנשים חושבים על הפרשה, ועוד יותר עניין אותי להבין את הקשר בין השקפת העולם של האדם, לבין דרך שיפוטו את המציאות.
לשם כך פניתי לידידי הרב-בלוגר, טל גלילי, מראשי כנופיית הורד-פרס, שהגדירו מחדש מהו בלוג איכותי (בלוג שנכתב על וורד-פרס עצמאי, ליודעי ח"ן), וסטיסטיקאי מקצוען. וביקשתי ממנו לנתח את המידע שקיבלתי מכם.
את המסקנות של ניתוחיו, המעניינים והמרתקים, אני ממליץ לכם לקרוא בבלוג שלו.
כמו טל, גם אני חוזר ומזהיר שניתוח התוצאות אינו משקף כלל את כלל החברה. אחד הנתונים שמראה עד כמה רחוקה הקבוצה הזאת מלייצג את החברה הישראלית, אפשר ללמוד מבחירת המפלגות. מתוך 86 הנשאלים, 35% היו מצביעים למרץ (שווה בערך ל42 מנדטים). נראה בלתי סביר שמאז תחילת הפרשה, או בעקבות קריאה בבלוג שלי, כל כך הרבה דעות השתנו.
ולכן הניתוח הזה, הוא יותר שעשוע ממדע רציני. יחד עם זאת, הוא אולי יעזור בהמשך להבין כמה התנהגויות בטבע האדם. כמובן שביסוס תחושות הבטן שיעלו במחקר הזה, ידרוש עבודת מחקר רצינית.
עכשיו לגבי התוצאות:
המשיבם לא הגיעו להכרעה לגבי מעמדה של ענת. יש נטיה קלה בקרב המשיבים לראות את קם כגיבורה. כאשר יש מיעוט שרואה את ענת כבוגדת בצורה מובהקת.
(עמודת ה-Y מציינת כמה הצביעו עבור כל עמדה)
גם אורי בלאו מקבל הערכה דומה:
לעומתם, יאיר נווה, אלוף פיקוד מרכז בפרשה, נחשב בצורה ברורה כניטרלי או פושע, על ידי המשיבים. אני מניח שכאן יש השפעה גדולה להשקפת העולם הליברלית הרווחת בקרה רוב המשיבים (כפי שנראה בהמשך).
המשיבים, גם חשבו שהצו מטופש, למעט מיעוט קטן שראה חשיבות בצו :
הנתון המשמח ביותר מבחינתי, הוא שהגולשים חושבים שהבלוגרים פעלו בצורה נכונה (לעומת מיעוט שחושב כי הבלוגרים לגמרי טעו). כמה משמח לדעת שאנו מאשרים לעצמנו להפיץ את המידע 😉
השקפת עולם והערכת המוסריות של כל שחקן בפרשה
השאלות שענינו אותי היו אחרות, ונראה לי שלהן יש קצת יותר תוקף מבחינה סטטיסיטת (טל גלילי בטח ישמח להביר טוב יותר מדוע יש להן קצת יותר תוקף סטיסיטי). היה חשוב לי להבין את הקשר שבין השקפת העולם של האדם, לבין הפרשנות של האדם לתפקיד של כל אחד מגיבורי הסיפור.
לכן ביקשתי מטל גלילי, לענות על שתי השאלות הבאות:
1) האם יש קשר בין השקפת העולם למצב גיבורי הסיפור
2) האם יש קשר למפלגה ולהשקפת העולם
טל גלילי מצא כי:
א. ככל שמשיבים היו יותר דמוקרטיים ליברליים (לאומי/אוניברסליים) – כך הם יותר נטו לראות את מעשיהם של ענת קם ואורי בלאו לחיוב. ואת התפקיד של נווה כפושע.
ליברלים אוניברסלים אוניברסלים, ראו באופן מובהק את הצו כלא מוצדק, בעוד ליברלים-לאומיים נטו לחשוב שהוא לא מוצדק, אך לא בצורה מובהקת. גם הלאומיים וגם האוניברסלים חשבו שהבלוגרים פעלו נכון, כשחשפו את הפרשה.
בכל המדדים, האוניברסלים היו יותר בטוחים בעצמם. למעט בחופש הביטוי. הלאומיים ראו הצדקה גדולה יותר בחשיפת הפרשה על ידי הבלוגרים. נתון זה נשמע מוזר, כיוון שגם הצו וגם הבלוגרים, הם שני נתונים הנוגעים לחופש הביטוי. אני מניח, הנחה פרועה, שהאוניברסלים היו קרובים יותר לענת ברמה החברית, ולכן היה חשוב לקיים את בקשתה של ענת. נקודה זאת עוד דורשת ברור.
לעומתם הליברליים, בעלי ראיית עולם סמכותנית-לאומית, ראו את תפקיד גיבורי הפרשה בצורה הפוכה לגמרי. הם ראו באורי ובענת בוגדים, וביאיר נווה גיבור. הם חשבו שגם אסור היה לבלוגרים לחשוף את הפרשה. וחשבו שהצו מוצדק.
קשר בין המפלגות להשקפת העולם:
בעלי השקפה סמכותנית-לאומית, הצביעו למפלגות הללו (לפי רמת מובהקות):
ישראל ביתנו, האיחוד הלאומי, הבית היהודי והליכוד.
בעלי השקפת עולם ליברלית-לאומית:
בל"ד ושינוי, העבודה, הירוקה מימד,אחרת, חד"ש הליכוד.
בעלי השקפת עולם ליברלית-אניברסלית:
בל"ד, חד"ש, אחרת
נראה שאכן יש תאימות בין השקפות העולם לדרך בהם מצביעים הבוחרים. בעוד הסמכותנים והאוניברסלים מתפלגים בצורה ברורה, הליברליים-לאומיים מתפרשים על פני קשת גדולה יותר. לא ברור לי האם זה כתוצאה מהיותם רוב המשיבים, או כי בהבבחירות שלהם יותר רבגוניות. הדבר דורש חקירה נוספת.
מסקנות ביניים
המסקנות הבאות הן מסקנות שעולות אצלי. אתם יכולים בתגובות להעלות מסקנות משלכם, ולדון על המסקנות של כולם. בקיצור אני מזמין לחינגה של דיון וחקירה משותפת.
דבר ראשון, ברור (במגבלות המדגם הלא מייצג), כי יש השפעה ברורה להשקפת העולם על דרך הפרשנות. יש שיגידו שהדבר טריוואילי, אך בכל זאת תמיד יפה להראות את זה במדדים סטטיסטיים. כמו כן, נראה כי הקטגוריות שבחנו להשקפת העולם הן מאד מדויקיות. החידוש הגדול הוא בסוג הקטגוריות. עד עכשיו נהגו לפצל לשמאל וימין. או היום מפצלים לקטגוריות חדשות, שהראו שיש קשר ברור בינן לבין הפרשנות לבין הגדרת הקטגוריה. אני חושב שזה מעיד על כך שהעבודה שניצן פוקס, ירדן (יונתן שחם בביקורת) ואני עשינו בכמה פפוסטים קודימים אכן מניבה תוצאות טובות.
דבר שני, על אף שיש חלוקה ברורה לשני מחנות ברורים (ליברלים וסמכותניים), יש יותר מפלגות מהמחנות שהקשפות העולם צריכות. יתכן כי עודף המפלגות נובע מכך שיש עוד פרמטרים שלא בדקנו (כמו קפיטליזם-סוציאליזם, או דתי-חילוני, או אבסולטיזם-ניהליזם). והאפשרות השניה היא שתפקידים של הפוליטיקאים הוא לחדד את ההבדלים וליצור פלגנות מיותרת בציבור. יצכן מאד שהינו יכולים להסתדר בשיטת בחירות שהיתה מעודד רק 2-3 מפלגות גדולות. שיטה אזורית, או האלעת אחוז החסימה. בכל מקרה, מסקנה ברורה יותר, דורשת עוד מחקרים בתחום.
זהו, אשמח לשמוע מה אתם מבינים מהתוצאות.
אלו תוצאות ראשוניות. אני עושה זאת בטיפונת לחץ זמן, כיוון שעד יום ראשון כנראה לא אוכל לכתוב (מפאת בילוי ושבת, ובשאיפה לא ממאסר במרתפי השב"כ).
להת'
טל
היי טל! עבודה מעולה!
למרות בטוח הנתון הזה לא מייצג את מה שהרחוב יחשוב עכשיו שנגמר צו איסור פרסום, לפחות הוא מייצג לך מי מבקר בבלוג 🙂
אני אכתוב שוב מה שכתבתי בפוסט של טל גלילי, כי אני באמת חושב שהדיון יותר מתאים כאן:
באמת אחלה סקר ואחלה ניתוח. הייתי שמח לראות עדכון של התוצאות עוד כמה ימים, כאשר אולי יהיו יותר מ-15 תשובות של מצביעי ימין.
אני חושב שהתוצאות מאוד צפויות ומובנות. למה? כיוון שיש כאן סיבתיות. הסיפור די פשוט: קם ביצעה עברה על פי הניסוח היבש של החוק. מי שמאמין שהפעולה של נווה מוצדקת, מבחינתו כאן נגמר הסיפור – היא בוגדת וצריכה לעמוד לדין. מי שמאמין שהפעולה של נווה לא מוצדקת ואולי אף בעצמה פשע, מאמין שצריך לחרוג מהניסוח היבש של החוק לגבי קם כיוון שמדובר ב whistle blower – כיוון שכוונתה של קם הייתה לחשוף את הפשע ולחזק את מדינת ישראל (בעיקר מוסרית) ולא לפגוע בבטחון המדינה, צריך להתייחס ביתר סלחנות לפעולתה.
אני חושב שיהיה יותר מעניין לראות איך שאלות שהן "אוביקטיביות לכאורה" מושפעות מעמדות מוסריות של האדם. למשל, אם הייתה בסקר שאלה "באיזו מידה לדעתך פגע הפרסום בבטחון המדינה?" היינו רואים קורלציה בין לאומיות לבין הערכה גבוהה של הנזק ובין אוניברסליות להערכה נמוכה. הסיבה שזה עצוב היא שזה מעיד שאנשים מתאימים את האופן שבו הם תופסים "עובדות לכאורה" לתפיסת עולמם המוסרית ולא להפך.
עפרי
לא ניתן לשאול כמה פגעה פעולתה של קם במדינה,
הרי אנחנו לא באמת יודעים איזה מסמכים היא גנבה ואנחנו לא יודעים אם יש מידע אחר שהיא העבירה לאנשים אחרים.
זה שמערכת הארץ ביקשה אישור לפרסם את הסיפור לגביי המסמכים האלה זה לא אומר שאין עוד מסמכים שהיא העבירה או סיםרה עליהם למישהו.
הרי מדובר באלפיים מסמכים לפי מה שקראתי…לא נראה לי ש2000 מסמכים היו על חיסול אחד בלבד!
מה שמודגש פה הוא המוזרות בקטגוריות של תפיסות העולם שהצעת.
למשל – מישהו שחושב שישראל היא מדינה שלא ניתן לנהל בה דיון ציבורי, היא אינה דמוקרטית ורק לחץ בינ"ל יכול לעזור היה מסמן אצלך שהוא "ליברלי אוניברסלי". אלא מאי, מסתבר שהתפיסה הזאת הולכת יד ביד עם בל"ד, שהיא לכל הדעות מפלגה לאומית פלסטינית (לפי תפיסתה העצמית).
לדעתי בגלל השימוש בקטגוריות הללו, וחוסר ההקבלה בין הקטגוריות לתוכנן הבדיקה בעניין תפיסת העולם הכללית אין לה אפילו את התוקף המוגבל שניתן לתת לבדיקה מהסוג הזה.
הי
נראה לי שקצת מפוספס הדיון בטרגדיה של מדינה שמעלימה את הבחורה ומשתיקה את זה, בלי קשר לדעותינו על המעשה. זה כשלעצמו די רע לדעתי…
היא לא באמת נעלמה היא הוכנסה לכלא,
ולפי דברים שקראתי עכשיו גם לה היה כדאי שכל הפרשה תעבור בשקט כדי שהיא תוכל לקבל פחות זמן בכלא…
אז זה לא באמת שהכניסו אותה לתוך רכב עם חסימה בעיניים ושמו אותה באיזה חור לבד…
היא ידעה מה היא עשתה…היא ידעה מה השלכות שלה ועובדה שהיא משתפת פעולה בחקירה!
אלעד,
יש לך רעיון לקטגוריות טובות יותר.
מעבר לכך, יש לי הרגשה שהבחורים בבל"ד הם יהודים והם אינם עושים זאת ממניעים לאומים, אלא מהזדהות עם האחר, עד סיוע לעם אחר.
אשמח שתוכל לנסות להגדיר קטגוריות טובות יותר.
יובל וג'סיקה, יש פוסטים נוספים העוסקים בסוגיות הללו. עדיף להשאיר את הפוסט הזה לטובת הדיון הרלוונטי. (למרות שאני נהנה לשמוע אותכם גם כאן 🙂 )
סיוע לעם אחר – כלומר הכרה בקיומם ולגיטימיותם של עמים. רק לא היהודי. אני מכיר את הסוג ומאד לא מתלהב. אוניברסלי זה בטח לא.
לגבי קטגוריות אחרות, מה בדבר, ימין-שמאל, שמרנות-ליברליות, קפיטליזם-סוציאליזם. אלה הגדרות מקובלות. למה להמציא חדשות שרק מבלבלות?
אתמול קראתי את הפוסט שלך, טרם פג צו הפרסום והיום חזרתי אליו, אחרי שזה פורסם.
אם קודם עוד אמרתי "אולי יש משהו קטנטן בדבריו, אם צה"ל נהג שלא כשורה", הרי שעכשיו אני באמת חושב שמחנה השמאל שמתגונן (ואני שמאלני בדעותי) הוא מתחסד, מתיפיף ואפילו מסוכן.
אם אלו היו שני מסמכים על חיסול של איזה חמאסאווי, מילא, נניח. אבל 2000 מסמכים??? הבחורה התחלקה על השכל. אין מצב בעולם שבו אפשר להצדיק הוצאה של 2000 מסמכים בסיווג של סודי וסודי ביותר. גם הטיעון של אמא שלה "שהיא עשתה את זה בגיל צעיר, שבו לא היה לה שיקול דעת" הוא איננו תירוץ, שכן היא היתה בגירה (וכנראה שאינטילגנציה לא חסר לה). אם כבר, זה רק מראה סימן שאלה גדול על שיקול דעתם של הוריה. יכול להיות, ואולי סביר שהיא לא מרגלת. אבל היא צריכה לחטוף עונש רציני של 10-15 שנה בכלא כדי שתוכל לשבת ולהבין מה משמעות מעשיה.
ועל העיתונאי אני בכלל תמה – כנראה שיש לו הרבה מה להסתיר עם הוא ברח לחו"ל ולא מוכן לחזור. "פוחד שירדפו אותו"… נו באמת. השב"כ טיפל בו בכפפות של משי ועוד קנה לו מחשב חדש, ממש מזכיר את מרפתי השלטון האיראני…
והכי עצוב? שהרבה ממחנה השמאל בכלל לא מוכן להודות שמדובר פה בדבר בעייתי מאוד, שצריך להיות מגונה בכל פה. במקום זה, זועקים על חופש העיתונות. נו באמת. גניבה של 2000 מסמכים סודיים ביותר שנעשים בשם "מניעים אידיאולוגיים" ו"חופש עיתונות" שכאלו רק גורמים נזק למאבקים ותהליכים מוצדקים אחרים ומסיגים אותם שנים לאחור.
אמיר,
לא ראיתי מידע חדש בכתבות. מעבר לכך שהוא מוצג בכל עיתון בצורה לא מאוזנת (קראתי את הארץ ומעריב). וכן שיה העתיקה 2000 מסמכים במקום 1000.
וכן שהיא ניסתה להעביר את המסמכים לכתב בידיעות שסירב. לאחר מכן, היא העבירה לבלאו, שהסכים.
אני מניח שהיא עשתה זאת מאידאולוגיה (למרות שיש אומרים שעשתה זאת כדי להתקדם). קשה לי להכריע בנושא זה.בכל מקרה אני מניח שהיא ידעה שהיא מעבירה למישהו שכפוף לצנזורה. וכן שהיא מצילה את המדינה.
אבל מי שממש עבריין בעיניי (אם נאמין לדיווחים), זה בלאו שכנראה מסתובב בחו"ל עם 2000 מסמכים המסווגים סודי ביותר. זה מסביר מדוע ביקשו להשתיק את הפרשה (כדי שארגונים עויניים לא ישימו ידם על המסמכים). מה שהוא עשה, גובל ממש בפגיעה בבטחון המדינה.
טל,
הדיון במסקנות הסטטיסטיות כאן הוא באמת טריוויאלי- יש סיבה מדוע קוראים למערך דעות ואמונות קשורות מציאות "השקפת עולם", בדגש על השקפה.
לעניין הקטגוריות בשאלון: בהחלט התאמה טובה יותר מהקטגוריות המעורפלות של ימין-שמאל. העניין בנוגע לחלוקה הרחבה של שתי הקבוצות הראשונות היא שקיימים הבדלים בין המפלגות ולכל אחד יש את הטעם האישי: אחד הוא סוציאליסט ולכן עבודה, אחר הוא ימני שמרן ולכן ליכודניק והאחרון הוא בחור צעיר שהיה מעוניין במפלגה עם נאמנות למצע הרעיוני שלה ובחר האיחוד הלאומי.
סופ"ש נעים,
ניצן.
אין דבר כזה הצגת סיפור מאוזנת – כל מי שמספר את הסיפור מספר את זה מנקודת מבטו הפרו-ישראלית או פרו-אנרכיזם אוניברסלי, take your choice. גם העיתון שתומך משום מה בבלאו, הארץ, מנסה להתנער מאחריות, לפי הכותרת שהציב באתר.
אידיאולוגיה זה להדליף 2-3 מסמכים בנושא מסוים (לדוגמא החיסול המדובר), לא 2000 (או 50), וגם אז יש דרך לעשות את זה – להראות לכתב ולהשמיד את זה, או מראש להדליף רק ציטטות. לקחת הביתה מספר גדול של מסמכים סודיים ביותר זה פשע. זה נורא נחמד, להגיד "מה, אני בסך הכל מעבירה למישהו שכפוף לצנזורה, מה אתם רוצים ממני" אבל זו התנערות ילדותית מאחריות, שלא ללדבר על ילדותיות במחשבה ("יהיו לי בבית דיסקים עם חומר סודי, אוכל לפרסם אותו ולהציל את המדינה". נו באמת). מן הסתם אם היא היתה חשופה לחומר כזה, היא היתה חתומה על מסמכים שמחייבים אותה שלא להעביר חומר כזה הלאה, ולכן הטענה שהיא שיה תמימה איננה ריאלית או רלוונטית. אני מניח שהיא תקבל עונש די רציני, והאמת, שאני בעד – ולו רק כדי להרתיע.
(נ.ב. וגם אתה, בהצגת הסיפור לא ממש נייטרלי או מאוזן (אם לא הכתבה, הרי שניסוח הסקר שלך מסגיר את דעתך))
הי אמיר,
אודה אם תוכל לציין כיצד הוא מסגיר. זה מעניין.
ניצן, צריך לנתח את התוצאות לאחר שהדברים ירגעו.
Pingback: מבט פילוסופי » Blog Archive » פרשת קם-נווה וכוח הציבור
טל,
עצם זה שאתה מכניס את יאיר נווה לתמונה (פרשת קם-נווה, שאלה על נווה (ההכרעה אם הוא גיבור או פושע היא לגמרי לא רלוונטית לפרשיה, גם בלי להביע את דעתי (השלילית ביותר) על עצם השאלה וההשוואה)) די מסגירה לאיזה כיוון אידיאולוגי-פוליטי אתה נוטה.
כמו כן, מרגישים שאת השקפת העולם הראשונה היה לך מסובך לכתוב – הניסוח שם מסובך יותר וארוך יותר משתי ההשקפות האחרות, מה גם שההגדרות שלך של אמונתם הן מאוד שמאלניות/פוליטיקלי קורקט. כמו כן יש שם טעויות כתיב.
את השקפת העולם השניה כתבת ביותר קלילות, אך גם היא היה יחסית לשלישית ארוכה יותר ועם טעויות כתיב.
את השלישית כתבת בקלילות ובלי טעויות כתיב.
על סמך זה, ברור שאתה נע על הקו הדק המפריד בין השניה לשלישית עם נטייה (לפחות להרגשתי) לשלישית.
חוץ מזה, ההנחה שלך בסקר שמי שלא מתאים כפלקט לאחת משלושת ההשקפות כפי שאתה תופס אותן יישב ויכתוב לך בדיוק במה הוא מאמין די מופרכת. לאנשים אין סבלנות לזה, גם אם הם קוראי הבלוג שלך והם מאמינים באידיאולוגיה השלישית או ב"חפותה" של ענת קם.
ועוד דבר:
עצם הצבעתי למפלגה זו או אחרת לא מרמזת כלום על השקפתי האידיאולוגית מלבד זה שלא היה מבחר משהו בבחירות האחרונות (וכפי שזה נראה עכשיו המבחר יהיה דליל יותר בבחירות הבאות). הצבעתי על פי אנשים מוכשרים שרציתי להכניס לכנסת ולאו דווקא בשל דעותיהם הפוליטיות.
אמיר. 12 נקודות.
מוזר לי הרעיון עם שגיאות הכתיב. אני אכן מרבה בשגיאות כתיב (סוג של לקות למידה).
אני אכן מתנדנד בין אוניברסליזם ללאומיות. אני אוהב מאד את עמי. חושב שהוא זה שיביא את הגאולה (כלומר ימי השלום והשגשוג העולמיים, על פי חזון הנביאים המרוח על פני התורה והנ"ך). אני אוהב מאד את ארץ ישראל, את התנ"ך. ובתור שכזה, למדתי מהתנ"ך לאהוב את כלל העמים החפצים צדק וחרות. למדתי גם שכל אדם יכול להיתקן.
וכן, למדתי שהדרך להשיג את החלום הזה, עוברת דרך הקשה לאחר. לימוד מהאחר. ניסיון למצוא את התשובות בעצמך וגם תוך כדי התייעצות עם אחרים. למדתי לכבד, ולאהוב. כלומר, אני ליברל, המחפש את האמת (צימצום הקב"ה, על פי הפרספקטיבה המסורתית).
ומה לעשות, אני דמוקרט. אינני אוהב שרודנים או אולגרכים כופים את דעתם עלי. אני מאמין שבדמוקרטיה-דליברטיבית, ההגיון המשותף הוא הכלי הטוב ביותר לחרות אישית ולאומית.
תודה על תשובתך. היא היתה מלמדת ביותר.
אה.. ויאיר נווה בהחלט קשור לפרשה. הוא עבר על הוראת בג"צ, וכנראה היה התירגר של ענת לעשות את המעשה המצפוני מבחינתה. העניין הוא האם הוא נהג נכון (גיבור) או שחטא (פושע)
המעשה שלה לא היה מצפוני. הוא בוצע לקראת השחרור על מנת לתמוך באינטרסים אישיים שלה (קידום הקריירה שלה).
למעשה, היא מסרה הרבה מסמכים אשר לא היו קשורים בכלום לפרשה אותה לכאורה היא רצתה לפוצץ.
בתור אנשים מלומדים לא ברור לי למה אתם ממהרים להכתיר את ענת קם בתור לוחמת מצפונית, ולא בתור גנבת קטנה אשר ביקשה לקדם את מעמדה בקרב החוג המקצועי שלה.
אבקשכם לזכור שדמוקרטיה לא שווה לאנרכיה, ומתן לגטימציה להתנהגות חסרת אחריות שכזאת יכולה להוביל למקרים קשים הרבה יותר בעתיד. יש במדינה גופים אשר היה ניתן לדווח להם על פקודה בלתי חוקית. אם ענת קם הייתה גיבורה, היא הייתה פונה לגופים הנ"ל ולא לגוף כלכלי פרטי, אשר קשור גם בעתידה המקצועי.
האם אתם רוצים לחיות במדינה שבה כל חייל פשוט מזלזל בחוק ועושה ככל העולה על רוחו?
א. א. שלום,
אף אחד לא הכתיר אותה בתור לוחמת מצפונית. אין כאן הערכה ברורה למה היא עשתה זאת. לא ברור האם זה מצפון, תועלת או משהו אחר.
גם אף אחד לא מעודד לאנרכיה. די ברור שהיא תענש. השאלה היא האם יש נסיבות מקילות. רוב המגיבים חשבו שיש, חלק חשבו שלא. ועל זה דנים, לכאן ולכאן.
חס ושלום
Pingback: מבט פילוסופי » Blog Archive » על אידאות וסובלנות – ניתוח נוסף לסקר נווה-קם