מתוך On Deliberation
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חשיבה קבוצתית יכולה להביא להקצנת דעות של חברי הקבוצה. היא מסייעת לארגונים שמרניים ולשמרנים לארגן מאבק נגד נושאים החשובים להם. החשיבה הקבוצתית יוצרת תמימות דעים. ההקצנה מובילה לכך שיש לעשות מעשדה, ואז השמרנים מתגייסים ומנסים לפעול ביחד. כיוון שלהקצנה קבוצתית יש ערך אפיסטמי נמוך מאד, הארגונים הללו נתקלים בהמון קשיים (בין היתר על ידי כך שהם מייצרים אנטגוניזים אצל ליברלים והן אצל השמרנים של הצד השני). וולכן עליהם לגייס עוד הקצנה של כדי להניע אנשים לעוד פעילות חזקה יותר. התוצאה היא פרגמנטציה אפיסטמית וקבוצתית והתפרדות הקבוצה לפלגים קיצוניים שאינם מסוגלים לייצר כוח פוליטי, אלא בטרור והסטה חוזרת ונישנית. הדרך להתמודד עם כך, היא ליצור תהליכי הסכמה רחבים של הליברלים ולמצוא דרכים בהם ליברלים יוכלו לנהל ב-PFC את התהליכים ויובילו לשינוי.


The Law of Group Polarization, Cass R. Sunstein, 1999[עריכה]

מאמר

עמ' 12 - ההרכב הראשוני של האנשים יגרום להקצנה או לזהירות. ככל שבהתחלה יהיו יותר קיצונים, כך הקבוצה תנוע לכיוון קיצוני יותר. ככל שהחברים הם זהירים יותר, כך הקבוצה תנוע ליותר זהירות (ראו רפרנס 51).

עמ' 13 שני גורמים עיקריים:
1. השוואה חברתית - אנשים שומעים מה יש לאחרים להגיד, והם מתאימים עצמם, כדי להראות טוב יותר.אנשים ירצו להראות שהם לא מפחדים, ולכן יציגו עמדות יותר קיצוניות. אפילו בלי דיון, רק הידיעה מה האחרים חושבים, יגרום להקצנה בדעות המשתתפים.
2. טיעונים קבוצתיים - באופן טבעי אנשים משתכנעים מטיעונים טובים. ככל שקבוצה מראש מוטה לכיוון מסויים, יהיו בה יותר טיעונים לאותו כיוון.