ב-6 לפברואר 2016 נערך מפגש של הקבוצה לחקר תהליכי דיון וקבלת החלטות.
נוכחים: הילה קורן, רני רזין, קרין נהון, אורלי מלמד, דור קונפורטי, ענת קבילי וטל ירון.
רישום הפגישה במינד-מאפ
משימות לביצוע[עריכה]
- עד ה 27 לפברואר למצוא פרויקטים מעשיים (אנא כנסו ללינק על מנת להציע פרויקט או להגיב להצעה לפרויקט).
- לאחר מכן להתחיל להתארגן בקבוצות כדי לקדם את הפרויקטים, עד המפגש של ה- 23 לאפריל בשעה 17:00.
- המפגש הבא יהיה באזור נתניה.
השאלה הראשית של הדיון: כיצד ניתן לכנס דיון[עריכה]
בתחילת המפגש, הילה הציגה את האתגר, בחלוקה לשלושה היבטים: כמות מול איכות, מידע לא "מאוזן" (The rich get richer) ומדידה (הילה: תוכלי לפרט מעט ו/או להעלות את המצגת?). לאחר מכן אורלי וטל הציגו פתרונות מעשיים. אורלי (האם תוכלי להעלות את המצגת?) הציגה את הכלי של "מסגרת מדיה" על מנת להתניע שיח ברשת וטל (האם תוכל להעלות את המצגת?) הסביר על דרך עבודתו לזיקוק תובנות בדיונים מקוונים (בעזרת Mindmeister) ובדיונים פנים מול פנים. טל תיאר כיצד הוא מזמין את הקבוצה בתחילת תהליך דיוני להעלות שאלות בנוגע לאתגר, וכיצד, במהלך הדיון, הוא מבחין בין שאלות, נקודות מחלוקת והסכמות, דבר המסייע לקבוצה להתכנס לתובנות.
לאחר ההצגה, הקבוצה ביקשה להגיב על הדברים ולפתח שיחה חופשית. בסופו של דבר, האתגר הדיוני נשאר ללא מענה (חלקנו אף הרגשנו שאיבדנו פוקוס) אולם עלו הרבה שאלות בנוגע לאתגר. נראה שעל מנת לפתח כלים מעשיים כדאי להמשיך להעלות שאלות, ולאחר מכן אולי חלק מהחברים יעבדו על האתגר ויציגו תוצרים (ביניים או סופיים) בפגישת הקבוצה באפריל.
להלן השאלות שעלו בפגישה ואזכורים של מקורות מעניינים.
תהליך הדיון[עריכה]
תהליך דיוני (הן פנים מול פנים והן מקוון) מתחלק לשלושה חלקים: לפני, במהלך ולאחר:
לפני[עריכה]
יש לבצע זיהוי והגדרת מטרות, הערכה (מהם הנושאים? אינטרסים? מחלוקות? קבוצות בעלי ענין? אנשים שאינם מאורגנים אולם חשוב שנזמין באופן אקטיבי לתהליך על מנת שיהיה גיוון בין המשתתפים בו?), מי יתן החסות (כאן צריך לשים לב שנותן החסות עלול לרצות לקבוע את הטון ולעתים יש מקום לעבודה עמו שתסייע לו לקחת צעד אחורה על מנת שהמשתתפים ירגישו שהגיעו לדיון פתוח. אם הדיון הוא כסות מבחינתו הדבר ישפיע על המוטיבציה של המשתתפים להשתתף). רק אם הוא באמת בא לדון, יש סיכוי שהדיון יהיה באמת בעל ערך השתתפותי. ההערכה תשפיע על עיצוב (design) התהליך. כמו כן, את התהליך יש לארגן. הזמנת המשתתפים היא אחד הדברים המורכבים והקשים ביותר אם אנחנו רוצים שהמשתתפים יהיו מגוונים וישקפו את כל קשת הקבוצות והמגזרים בחברה. ככה"נ יש לבצע בדיקת שטח, לגייס בעלי השפעה, וליצור רשת עניין. כדי שאנשים יגיעו, בעיצוב התהליך יש לתת את הדעת על המסגור (framing) של השיח - הוא צריך להתייחס לנושאים שנוגעים לאנשים ושחשובים להם. כל ההיבטים הללו משפיעים על הידע אשר נאסף במהלך התהליך ולכן חשוב לתת עליהם את הדעת.
בתוך התהליך[עריכה]
בתוך התהליך צריכים להיות מודעים לשיח שעל פני השטח ולשיח מתחת לפני השטח. צריך להיות מודע לפער הזה. לדוגמא, בצפון-המערבי של ארצות הברית יש תרבות שיח שבו הדברים מעל פני השטח הם מאד מנומסים. רק מי שבקיא מאד בתרבות, יודע לזהות את המתחים שמתקיימים מתחת לפני השטח. המתחים הללו יכולים לנבוע מפחדים קמעיים מאד. מנושאי טאבו שאסור לדבר עליהם. עבודת מנחה הקבוצה תהיה מאד חשובה על מנת לנסות להעלות את נושאים שמתחת לפני השטח (ככל שנכון להעלותם). הנחייה המעודדת לעבור משיח על עמדות לשיח של אינטרסים וצרכים גם היא תסייע.
טאבו[עריכה]
קיימת השאלה, איך מתמודדים עם טאבו? אחת האפשרויות שגילינו כיעילות היא "שיטת הבצל". בשיטת הבצל, נפגשנו, קבוצת מפגשים טובים, מתנחלים ואנשי שמאל לדיון ומעשה על החברה הישראלית. המטרה היתה לראות האם נוכל לחיות ביחד ולפתור בעיות. הקבוצה נועדה גם לייצר עשיה. תהליך הדיון של הקבוצה נמשך על פני שנתיים. במהלכן ניהלנו המון דיונים בפייסבוק, ומידי כמה חודשים נפגשנו למפגשי פנים אל פנים ולעשיה חברתית. המפגשים אפשרו לנו לדון ולפרוק שכבה אחר שכבה של הבדלים ב-SON השונים של הקהילות, עד שנוצרה שפה משותפת. אבל בסופו של דבר הגענו לנקודת המחלוקת הבסיסית וממנה לא הצלחנו לזוז. לנקודת הטאבו. נקודת המחלוקת היתה שאצל החילונים הרציונל היה מקור הסמכות, ואצל הדתיים ההלכה והמסורה הן מקור הסמכות. לא הצלחנו לשנות את הטאבו, אך הצלחנו למצוא דרכים רבות לעקוף את הטאבו ופתח דרכים לחיות ביחד כחברה. הקשרים החברתיים נמשכים עד היום. עוד על הטאבו ניתן לקרוא את The Elephant in the Room[1]
תהליך ההתחברות דורש תנאים של אמון.
יצירת שינוי מהותי ובר קיימא[עריכה]
השאלה שנשאלה היא האם נוצר מצב בו נוצר שינוי מעמיק. דיבנו על כך ששיטה המבוססת על שאלות, בסגנון של Motiviational Interview [2]. על ידי שאלות עומק, אנו מגלים את הסיבות האמתיתיות, פותחים אותן לשינוי (בזכות ה- RPE), ולאחר שאנו גם מיישמים את המסקנות, התוצרים הופכים להרגלים.
לאחר הדיון[עריכה]
להמשיך לפתח...
כיצד נתקדם לעבר חשיבה על פתרונות לאתגר?[עריכה]
נראה שעל מנת להתקדם יש להמשיך להעלות שאלות, רעיונות, מחשבות. בחלק הזה מוצע שנעלה את הדברים באופן חופשי, בצורה של brainstorming. אחר כך נראה מה יקרה.....
- שאלה מענת: בעבודה על האתגר האם אפשרי לעבוד ביחד הן על דיונים מקוונים והן על דיונים פנים מול פנים? בשלב זה נראה לי שעקרונות העל עשויים להיות דומים אולם הכלים הפרקטיים להתמודדות עם האתגרים יהיו שונים.... מה דעתכם?
שאלות על הדיון (Meta)[עריכה]
בין Doing ל- Thinking[עריכה]
ישנה שאלה למה משמש דיון. האם הוא משמש להשכלה כללית, האם הוא משמש לקבלת החלטות?