בחברה של המאה ה-21, ארגונים רבים מחפשים דרכים בהן ניתן לשלב בין סיפוק גבוה של העובדים, יכולת יוזמה המובילה לחדשנות ויעילות גבוהה של הארגונים והחברה. בחלק זה נעסוק באפשרות למצוא דרכים בהן כל הצרכים הללו יבואו לידי ביטוי אופטימלי.
האתגר: ארגונים אפקטיבים דורשים הרבה אנשי עשיה, אבל כדי להיות חדשנים עלינו לשלב אנשי מחשבה, ועלינו לאפשר לעובדים להצמיח יוזמות. הדבר הזה מנוגד לטבעו של ארגון פועל.
ארגון היררכי סובל פעמים רבות מהיצרות בקוי התקשורת שלו. הוא סובל מקשיים להיפגש בנושאים רלוונטים ולנהל פגישות יעילות. בפני קידום החלטות, עומדים מכשולים רבים. מכשולים כמו התנגדויות על בסיס חציית גבולות. משחקי אגו, וכיוב', העדר ידיעה מספיק ועוד..
כאשר ארגון מקים מרכז עתיד או מרכז חדשנות או באופן כללי מנסה להתמודד האתגרים של שיתוף יותר חברי ארגון בתהליך קבלת ההחלטות, עליו להתמודד עם אתגרים אלו.
בדף זה נעסוק באמצעים להגביר את היכולת של ארגונים לשתף יותר חברים ביוזמה, בקבלת ההחלטות, ובהנעת פרויקטים בתהליכים שמנבים חדשנות לארגון, יותר חיבור של חברים לארגון, יותר חוכמה ויותר אנרגיות. ארגונים כאלו בהם העובד או החבר לוקח חלק פעיל, מרגיש שיש לו כלים ליזום ולשנות, הם מקומות עבודה מועדפים וחברות-אנושיות שבהן רבים מבני האדם חפצים.
---הבנת המנגנונים הבסיסים---
ארגון נידרש לפעולה. עליו לקחת משאבים ולייצר מהם תוצרים. הבסיס לפעולה היא בני אדם שמקבלים החלטות כיצד לנהל את המשאבים כדי להפיק מהמם באופן מיטבי תוצרת. ליבו של הארגון הם מקבלי ההחלטות. בארגונים היררכים, התפקיד נקרא "מנהלים". המנהלים נדרשים ללמוד על התחום שלהם, על המשאבים העומדים לראשותם ועליהם להחליט כיצד כיצד לנהל את המשאבים כך שיפיקו תוצר. לא כל אדם מתאים למשרת ניהול. אנשים המתקשים לקבל החלטות, או אנשים המקבלים החלטות שיוצרות תוצרת בעלות גבוהה, יפגעו ביעילות של הארגון. מנהלים גם נדרשים ליכולת הנעה. עליהם לדעת להניע את העובדים, ולהניע את המערכת.ככל שהמנהלים עולים ברמת הירראכיה, כך עליהם לדעת לקבל החלטות מורכבות יותר ולהניע מערכות יותר מורכבות. קבלת החלטות, תיאום ויכולת הנעה הן היכולות העיקריות שלהן נדרשים מנהלים.
בעוד היכולת באופן בסיסי קימות אצל רבים, היכולת לנהל את שלושת האתגרים הללו בתיאום עם רבים אחרים, היא מורכבת מאד וקשה. בעוד שרוב המנהלים מצליחים לקבל החלטות בעצמם בקלות יחסית, הרי שקבלת החלטות בקבוצה, הוא תהליך קשה מאד ומסובך. כתוצאה מכך רוב הארגונים הם אירוגנים היררכיים, שבהם רק אדם אחד מקבלת החלטות בכל דרג. אותו אדם יכול להתייעץ עם העובדים שלו, הוא יכול להתייעץ עם גורמים בארגון ומחוץ לארגון, אבל בסופו של דבר המנהל מקבל את ההחלטות והשאר פועלים על פי ההחלטות.
כתוצאה מכך נוצרת היררכיה בקבלת ההחלטות. הדבר יוצר דעיכת מידע, דבר שפוגע ביכולת החדשנות, ואובדן חוכמת הרבים.
לעיתים, כאשר מבקשים ליצור פרויקט בו יש הרבה שותפים, ואין מקבל החלטות בודד, תהליך קבלת ההחלטות הופך להיות קשה בגלל בעיות התיאום, בגלל בעיות זמינות.