אורלי מלמד - רעיון לתכנת דליברציה - ינואר 2012

הצעה למערכת קבלת החלטות דמוקרטית ושקולה

כתבה: אורלי מלמד

(אני חוקרת תקשורת ומורה – לא מתכנתת, לא מעצבת ולא מנתחת מערכות. מתנצלת מראש אם השתמשתי באופן לא מדויק במונחים המקצועיים שלכם. אני רואה בהצעה זו נקודת מוצא לדיון ולא משהו סגור וסופי. אני רואה בהצעה זאת "public good" – אתם מוזמנים לעשות בה שימוש ציבורי לתועלת הציבור, לשפר ולשנות ואני שמחה לשתף ולהשתתף בצוות הפיתוח. קחו את מה שנראה לכם מתאים ומועיל)

מטרות המערכת

לאפשר דיון איכותי ותהליך קבלת החלטות שקול תוך השתתפות רחבה של קבוצות גדולות.

קהלי יעד

גורמים ציבוריים וארגוניים המעוניינים לפתח תרבות דמוקרטית של קבלת החלטות והמעוניינים לשתף קבוצות גדולות בתהליכי קבלת החלטות.

הנחות מוצא לגבי מניעי הקהל ולגבי התהליך

• מאחר שמדובר בקבוצות גדולות, המניעים הראשיים להשתתפות בתהליך הם עניין בנושא, הרצון להשפיע על ההחלטות המתקבלות בנושא, הצורך בקבלת משוב, בניית מוניטין, ואם תיווצר קהילה שיתופית אז הצורך לתרום לקהילה ולהשתייך אליה יהיו בהחלט עוד מניעים מרכזיים.
• תהליך הדיון וההצבעה הווירטואלי מלווה גם בתקשורת פנים מול פנים (שולחנות עגולים)

התלבטויות בין סוגים שונים של תהליכי קבלת החלטות:

קיימים שני תהליכים הפוכים של קבלת החלטות - מלמעלה למטה ומלמטה למעלה

1. בתהליך מלמעלה למטה, מקבלי ההחלטה הם בעלי הידע שמציעים על מה להצביע, ומטרתם ליצור מעורבות ולגייס את תמיכת הקהל בהחלטה שתתקבל ובשיפורה. השליטה בתהליך היא בידיים של מי שמציע את ההחלטה. מעורבות הציבור בתהליך זה מאוד מוגבלת מעבר ללמידת הנושא, להצבעה עצמה ולהצעות לשיפור.
2. מלמטה למעלה – תהליך שמבוסס על מעורבות מלאה של הציבור. הציבור הוא זה שמעלה את הבעיות האפשריות לדיון וקובע מה יהיה סדר היום של הדיונים. הציבור הוא זה שמציע עובדות, מקורות מידע, נקודות מבט לדיון בסוגיה, מגדיר מה תהיה השאלה להצבעה ומצביע.

נושאים מורכבים הכרוכים בידע ומומחיות מתאימים לתהליך הראשון – מלמעלה למטה (אלא אם הקהל המשתתף בדיון מורכב ממומחים). במקרה זה על מנת שהציבור יוכל להצביע באופן שקול ומושכל עליו להיחשף למידע וידע על הנושא והתהליך חייב לכלול שלב של למידת הסוגיה (כמו במודל של פישקין, שדיבר עליו אזי) ולצורך זה מנהלי הדיון חייבים לספק את מקורות המידע ואת סיכום של נקודות המבט השונות כלפי הסוגיה.

נושאים המבוססים על "חכמת ההמונים", על ניסיון החיים, תפישת העולם והיצירתיות של אנשים, מתאימים יותר לתהליך השני – מלמטה למעלה. ואז תהליך זה צריך לאפשר יותר ביטוי ושליטה לקהל, לאפשר לציבור להציע הצעות, להעלות רעיונות באמצעות סיעור מוחות וכד'.

אני מציעה שהמערכת תהיה גמישה וערוכה לתפעל את שני סוגי התהליכים כאשר ההחלטה איזה תהליך להפעיל תהיה בידי הצוות המוביל את התהליכים.

התלבטויות בין סוגי דגמים שונים

ישנם מספר פלטפורמות נפוצות היכולות לשמש נקודת מוצא לפיתוח: ויקי, טוקבק, בלוג ורשת חברתית.

המודל של ויקי – מודל ויקי שהציע דרור הוא המודל הטוב ביותר מבחינת סוג התהליך השיתופי שהוא יוצר. אך המנגנון של השתתפות הציבור הרחב בתהליך הוא מסובך וכרוך בלמידה מוקדמת ולכן הוא פחות ידידותי לכלל הציבור. כמו כן הדיונים לא בולטים לעין ורוב האנשים נכנסים לערך עצמו מבלי לקרוא את הדיונים. רבים לא מודעים לקיומה של האפשרות הזאת. כמו כן אין מנגנון המתגמל את האנשים שתרמו לדיונים באמצעות הבלטת תרומתם. וזה חשוב כדי לעודד השתתפות.

המנגנון השני – טוקבק – שמו הרע הולך לפניו בגלל תרבות השיח הפרובוקטיבית הווכחנית והמתלהמת שהתפתחה בו (בישראל יותר ממקומות אחרים) בין היתר בגלל האנונימיות. אולם יש לו כמה יתרונות: את הדיונים מנחה תוכן הטקסט העיתונאי, כתיבת התגובות מאוד ידידותית ומיידית למשתמש והיא חלק רציף וספונטאני של תהליך הקריאה של הטקסט העיתונאי.

המנגנון השלישי – בלוג, גם הוא משלב טקסט עם דיונים רלוונטיים. בבלוגים ובחלק מהאתרים יש ענן תגיות המאפשר למפות את התוכן הסמנטי של הבלוג באמצעות מילות מפתח, שהבולטות שלהן משתנה לפי מידת השימוש. מנגנון זה יכול להיות מאוד מועיל אם יסרוק וימפה את תגובות הגולשים.

הדגם של רשת חברתית (כדוגמת פייסבוק) הוא בעייתי בעיני לצורך דיונים מסוג זה. התגובות הן במרכז ולכן יש הרבה "רעש". אין הבלטה מספקת לנושא הדיון, אין עומק לדיון והוא אינו ערוך (כרגע) להכיל כמות גדולה של תגובות. אך יש לרשת חברתית יתרון בכך שהיא מאפשרת לקיים שיח מזוהה בין אנשים ובכך שהרבה אנשים משתמשים בה וזהו פורמט שמוכר להם.

דילמות: שיח ספונטני מול שיח ערוך

אם לא יתאפשר שיח ספונטאני חסר חסמים, מעטים הם האנשים שיצטרפו לדיונים. מצד שני בשיח ספונטאני יש המון עודפות. צריך להשקיע זמן ומאמץ כדי להבחין בין העיקר לבין הטפל בתגובות. לכן נחוץ לצד השיח הספונטאני אזור של שיח ערוך שיכיל תגובות מומלצות שתקבלנה הבלטה ותיבחרנה על ידי העורכים ובמקביל ניתן לשלב המלצות של הקהל. ההבלטה של התגובות המומלצות היא התגמול למגיבים שתרמו מרעיונותיהם והשקיעו מאמץ.

השתתפות רחבה מול דיון ענייני ואיכותי

השתתפות רחבה ואנונימית עלולה לדרדר את רמת הדיון, תחייב להשקיע מאמצים גדולים יותר בעריכת התגובות המומלצות ועלולה לגרום לאנשים שביכולתם לתרום לדיונים להימנע מהשתתפות. צריך לקחת זאת בחשבון באופן ההתנהלות. צריך לקבל החלטה אם ההשתתפות בדיונים/ בהצבעות מוגבל למשתתפים רשומים בלבד או מאפשר תגובה אנונימית.

לאור זאת אלו קווי המתאר המוצעים למערכת

• המערכת צריכה לאפשר תהליכי קבלת החלטות מעורבים (גם מלמעלה למטה וגם מלמטה למעלה) • המערכת צריכה לספק מקורות מידע על הסוגיה ולאפשר למידה של הסוגיה. • המערכת צריכה לספק איזשהו טקסט בולט שיספק תמונה רחבה על ההיבטים השונים של הסוגיה ובהמשך לו יתקיימו דיון ספונטאני, הצבעה, תגובות מומלצות. • המערכת צריכה לספק מיפוי סמנטי של מילות מפתח רלוונטיות לסוגיה המתבסס על תכני האתר הרלוונטיים לסוגיה, כולל תכנים ותגובות שהעלו הגולשים. • המערכת צריכה לאפשר כתיבת תגובות. חשוב שהמגיבים יוכלו לצרף קבצים מסוגים שונים וקישורים לתגובותיהם. • המערכת צריכה לאפשר לעורכים לערוך ולהבליט את התרומות והחידושים לדיון מתגובות מומלצות. • המערכת צריכה לאפשר שני אזורי הצבעה – איזור הצבעה בהמשך לסוגיה, ואיזור הצבעה בו הגולשים מעלים נושאים לדיון ומצביעים על מספר מוגבל ביניהם של נושאים לדיון. • המערכת צריכה לשקף למשתתפים כמה אנשים צופים בטקסט המרכזי, כמה אנשים מגיבים אליו וכמה אנשים משתפים בו אחרים. • שיהיה איפה שהוא לוח שנה ובו ייכתב מתי המועדים האחרונים להגשת הצעות ולהצבעות. כיצד ייראה העיצוב של המסך

אני רואה את המסך מחולק למשבצות.

בטור המרכזי : ההצעה המגדירה את הבעיה לדיון ולהצבעה, עם הפניות למקורות מידע נלווים, עם האפשרות להגיב על ההצעה ובהמשך עם האפשרות להצביע (בעד, נגד, לא יודע),

בפינה הימנית העליונה נושאים לדיון שמעלה הציבור

בפינה הימנית התחתונה - אזור ההצבעה על סדר היום (על אלו סוגיות הציבור בוחר לדון ולהצביע)

בפינה השמאלית העליונה הבלטה של תגובות, עובדות, רעיונות, חידושים שתרמו גולשים (תוצר של עבודת העורכים)

בפינה השמאלית התחתונה - ענן תגיות באמצעות מנוע סמנטי הממפה את הנושא באמצעות הבלטת מילות מפתח

לאור זאת אלו קווי המתאר המוצעים למערכת:

• המערכת צריכה לאפשר תהליכי קבלת החלטות מעורבים (גם מלמעלה למטה וגם מלמטה למעלה)
• המערכת צריכה לספק מקורות מידע על הסוגיה ולאפשר למידה של הסוגיה.
• המערכת צריכה לספק איזשהו טקסט בולט שיספק תמונה רחבה על ההיבטים השונים של הסוגיה ובהמשך לו יתקיימו דיון ספונטאני, הצבעה, תגובות מומלצות.
• המערכת צריכה לספק מיפוי סמנטי של מילות מפתח רלוונטיות לסוגיה המתבסס על תכני האתר הרלוונטיים לסוגיה, כולל תכנים ותגובות שהעלו הגולשים.
• המערכת צריכה לאפשר כתיבת תגובות. חשוב שהמגיבים יוכלו לצרף קבצים מסוגים שונים וקישורים לתגובותיהם.
• המערכת צריכה לאפשר לעורכים לערוך ולהבליט את התרומות והחידושים לדיון מתגובות מומלצות.
• המערכת צריכה לאפשר שני אזורי הצבעה – איזור הצבעה בהמשך לסוגיה, ואיזור הצבעה בו הגולשים מעלים נושאים לדיון ומצביעים על מספר מוגבל ביניהם של נושאים לדיון.
• המערכת צריכה לשקף למשתתפים כמה אנשים צופים בטקסט המרכזי, כמה אנשים מגיבים אליו וכמה אנשים משתפים בו אחרים.
• שיהיה איפה שהוא לוח שנה ובו ייכתב מתי המועדים האחרונים להגשת הצעות ולהצבעות.

כיצד ייראה העיצוב של המסך

אני רואה את המסך מחולק למשבצות.

בטור המרכזי : ההצעה המגדירה את הבעיה לדיון ולהצבעה, עם הפניות למקורות מידע נלווים, עם האפשרות להגיב על ההצעה ובהמשך עם האפשרות להצביע (בעד, נגד, לא יודע),

בפינה הימנית העליונה נושאים לדיון שמעלה הציבור

בפינה הימנית התחתונה - אזור ההצבעה על סדר היום (על אלו סוגיות הציבור בוחר לדון ולהצביע)

בפינה השמאלית העליונה הבלטה של תגובות, עובדות, רעיונות, חידושים שתרמו גולשים (תוצר של עבודת העורכים)

בפינה השמאלית התחתונה - ענן תגיות באמצעות מנוע סמנטי הממפה את הנושא באמצעות הבלטת מילות מפתח

איור המערכת על פי תיאור של אורלי, בידי טל יניב