יסודות הדיון

גרסה מתאריך 04:10, 16 בינואר 2012

הגדרות היסוד

חקר הדיון עוסק בשאלה כיצד ניתן לייצר דיון שוויוני, ו/או בפיתוח כל פורמט דיון אחר שיוביל לקבלת החלטות אופטימליות עבור חברי הקבוצה.

דיון שיוויוני והחלטות שיוויוניות

דיון שוויוני(נקרא גם Decentrlized deliberation) הוא דיון שבו:

1. כל משתתף יכול להעלות סוגיה לדיון, ולזכות לתשומת לב שווה.
2. כל משתתף יכול להביע דעה, ולהיות מובן בצורה שווה.
3. כל משתתף מבין את הסוגיה ואת ההשלכות של הפתרונות לבעיה בצורה שווה.
4. כל משתתף יכול להצביע על כל שאלה בצורה שווה.

מבנה הידע הדרוש לפתרון הדיון השוויוני

השאלה היא כיצד ניתן ליצור מבנה ידע ודיון שיאפשר את הדיון השיוויוני, אשר יתגבר על בעיית ה- congestion (או בעיית התיאום), יצוגיות הידע, שיתוף ידע אינטר-סובייקטיבי, מיצוב (setting) וההעדפות?

הידע שנוצר בדיון צריך ככל הנראה לשקף את המידע הבא:

1. הצגת המערכת הנחקרת
   1. אוביקטים במערכת: כיצד מתארים את המערכת שבה מתקיים הקונפליקט?
   2. אינטראקציות בין האובייקטים: כיצד צוברים את הגורמים שיוצרים את הקונפליקט או הבעיה?
   3. אמינות: כיצד מוודאים כי המידע הוא אמין ולא ניתן למניפולציות והטיות?
2. הצגת התפיסה הסובייקטיבית של המערכת:
   1. השקפות עולם: האם יש צורך לבנות מספר השקפות עולם על מבנה המערכת? אם כן, כיצד מאפשרים עליהן חשיפה שיוויונית?
   2. אינטרסים של חברי הקבוצה: כיצד צוברים את האינטרסים השונים של הגורמים הנוגעים לבעיה?
   3. ערכים של משתתפי הדיון: כיצד צוברים את הערכים השונים של המשתתפים בדיון, וכיצד הם משפיעים על הדיון?
3. ניהול קהילות ידע, מומחיות ומודלים
   1. מומחיות - כיצד יוצרים ידע מומחה?
   2. האם הצריך מומחים? ואם כן, איך מזהים מומחים
   3. איך מדרגים מומחים
   4. איך בודקים תיאוריות - מומחה
4. כיצד יוצרים תנאים חברתיים לדיון שיוויוני?
   1. UX/מבנה:איזה UX או מבנה-חברתי מתאים למיקסום השיוויוניות והשתתפות מקסימלית?
   2. תרבות דיון: איך יוצרים תרבות דיון המאפשרת דיון שיוויוני?
   3. כיצד יוצרים הבנה שווה (לדוגמא agumented deliberation או שימוש בסימולציות).
   4. סיפורים - איך נותנים מקום לסיפורים (בני האדם רגילים לחוות תיאוריות דרך סיפורים)^[1][2][3]?
5. פתרונות ובחירות
   1. פתרונות: כיצד צוברים את אוסף הפתרונות השונים לבעיה (פתרונות לבעיית האיסוף).
   2. שקילת פתרונות: כיצד נעשית שקילת הפתרונות השונים.
   3. העדפות: כיצד צוברים את אוסף העדפות השונות של המתדיינים.
      1. לדוגמא, פיזור יכולת העדפה, כך שכל אחד יוכל להשפיע רק באופן יחסי למשקלו באוכלוסיה כמו פתרון המטבעות של רני רזין^[4])
   4. הצבעות: שיקלול הההצבעות של המתדיינים.

מהי המוטיבציה של המשתתפים?

1. עניין בנושא
2. רצון להשפיע על החלטות בנושא
   1. לטובת שינוי שיביא לאדם ולגורמים שחשובים לו שיפור במצב.
3. צורך בקבלת משוב (?)
4. בניית מוניטין, כבוד והערכה.
5. אם נוצרת קהילה שיתופית:
   1. צורך לתרום לקהילה
   2. להשתייך לקהילה

תהליכי שיתוף ודיון ציבורי

תהליכי שיתוף (top-down)

בתהליך מלמעלה למטה, מקבלי ההחלטה הם בעלי הידע שמציעים על מה להצביע, ומטרתם ליצור מעורבות ולגייס את תמיכת הקהל בהחלטה שתתקבל ובשיפורה. השליטה בתהליך היא בידיים של מי שמציע את ההחלטה. מעורבות הציבור בתהליך זה מאוד מוגבלת מעבר ללמידת הנושא, להצבעה עצמה ולהצעות לשיפור.

תהליכי הנצה (buttom-up)

מלמטה למעלה – תהליך שמבוסס על מעורבות מלאה של הציבור. הציבור הוא זה שמעלה את הבעיות האפשריות לדיון וקובע מה יהיה סדר היום של הדיונים. הציבור הוא זה שמציע עובדות, מקורות מידע, נקודות מבט לדיון בסוגיה, מגדיר מה תהיה השאלה להצבעה ומצביע.

שאלות נוספות

האם יש מבני ידע/דיון שונים לצרכי דיון שונים?

1. לפעולה?
2. ליצירת הסכמות?
3. להבנת סיבות (משהו כמו MI)

מהי התנהגות דיונית טבעית?

1. מהם הכוחות הפועלים על דיון טבעי
   1. היסחפות אחר הרוב של בעלי דעות חלשות...
   2. שימוש באינטונציות כדי להעביר מסרים...

פתרונות שונים

• אורלי מלמד - רעיון לתכנת דליברציה - ינואר 2012
• ויקידיון מתכנס
• דיון מונחה אובייקטים ובעיית האלכימאי - ינואר 2012

תצוגות שונות של הבעיה

עם מספר רכיבים יש להתמודד בתהליך הדיון:

תהליך חברתי (תרבות הדיון)^[5]

1. שיוויון בהשתתפות, בביטוי ובהבנה.
   1. סוגי השיוויון
      1. הזדמנות שווה להעלות שאלה על האג'נדה
      2. הזדמנות שווה להביע את דעתה על הנושאים השונים
      3. הזדמנות שווה להצביע על הפתרונות השונים
   2. האם יש צורך בביטוי שווה? אולי הכוונה באפשרות ביטוי שווה.
      1. כי יש כאלו שמעדיפים להקשיב, ויש כאלו שרק רוצים תוצאה סופית.
      2. מחקר מראה (למצוא אותו) שהמגוון חשוב, ולא שכולם ישתתפו.
      3. מבנה החברה מראה שאנו לא משתתפים שווים, אלא סומכים על ברי-סמכא מקומיים^[6]
   3. פיתוח כלים לשיפור ההבנה
      1. - augmented deliberation.
   4. שיוויון בביטוי
      1. שימוש באופציות
      2. שימוש בפלטפורמות עצמאיות
      3. גיבוש קבוצות ומסרים
         1. אפשרות לגבש קבוצה סביב הרעיונות שלך, ולבנות מסר חזק (שעבר ביקורת).
         2. פייסבוק, חברים ודפי מעריצים.
         3. בניית כלים והדרכה כיצד לייצר תוכן משפיע.
2. הכללה (כולם משתתפים) - participation
3. הקשבה הדדית
4. כבוד הדדי

תהליך אנליטי^[7]

1. בסיס הידע
   1. ידע אמין
      1. ויקיפדה + תיקונים.
      2. ידע ביקורתי כמו באקלי או בויקידיון.
         1. שימור כלים לביקורת, כמו קישור למאמרים מדעיים.
      3. שילוב תוצרים של ידע מדעי מאושש
2. ערכים
3. שלב של הכרת האינטרסים המנוגדים^[8]
4. זיהוי פתרונות
5. שקילת פתרונות
6. קבלת החלטה

תהליך מבנה הדיון^[9]

1. היווצרות פקק (Congestion) (פרדוקס התיאום)
2. השתתפות
   1. האם צריך לבנות UX מאד אינטואיטיבי כדי להגביר את ההשתתפות?
      1. להערכתי, הממשק הלא אינטואיטיבי של ויקיפדיה, שם חסם בפני רוב האוכלוסיה, ולכן מאפשר ניתור קל יותר. בגוגל-דוקס, יתר האינטואיטיביות גורמת להרס מהיר של מסמכים.
3. איסוף המידע
4. איסוף העדפות
5. דה-צנטרליזציה

כדי להגיע לגיון יעיל נדרשים כמה שלבים

שלב של כבוד

יחוסים

1. ↑ Ryfe M., 2006, Narrative and deliberation in small group forums. Journal of Applied Communication Research 34:72-93 (In Gastil 2008, Political Communication and Deliberation, p.36)
2. ↑ Black L., 2006, Deliberation, diffrence, and the story, Ph.D diss. (In Gastil 2008, Political Communication and Deliberation, p.36)
3. ↑ McBride C., 2005, Deliberative democracy and the politics of recognition. Political Studies, 53:497-515. (In Gastil 2008, Political Communication and Deliberation, p.36)
4. ↑ Ronny Razin, 2011, Israeli group for reaserch on large groups deliberation and decision making
5. ↑ Gastil J.,2008, POLITICAL COMMUNICATION AND DELIBERATION
6. ↑ The two-step flow of communication: An up-to-date report on an hypothesis, Katz E., 1957, Public opinion quarterly
7. ↑ Gastil J.,2008, POLITICAL COMMUNICATION AND DELIBERATION
8. ↑ Democracy & Disagreement Amy Gutmann & Dennis Thompson (Harvard, 1996)
9. ↑ Ronny Razin, 2011, Israeli group for reaserch on large groups deliberation and decision making