(יצירת דף עם התוכן "===הבהרה ודרכי ציטוט של התיאוריות=== כל התכנים כאן, הם תיאוריות שפיתחתי לאורך השנים. הם נוע...") |
(אין הבדלים)
|
גרסה אחרונה מ־09:49, 6 בפברואר 2013
תוכן עניינים
הבהרה ודרכי ציטוט של התיאוריות[עריכה]
כל התכנים כאן, הם תיאוריות שפיתחתי לאורך השנים. הם נועדו לשימוש הכלל, והן מהוות בסיס לאירגוני שת"פ (כמו התנועה לדמוקרטיה ישירה ועוד). אם ברצונכם לצטט את המאמרים, או שתיצרו היפר-קישור לתיאוריה (וכך תעזרו לאחרים למצוא את התיאוריות הללו, וגם לגוגל למצוא אותן), או שתצטטו בצורה הבאה:
- שם התיאוריה, טל ירון, talyaron.com/wiki.
תודה, טל
פיתוח מודל הידיעה[עריכה]
הכלוב הפנומנולוגי.פרדוקס התיאום. תרבות הדיון. אמצעי תיאום. בניית ידע.Epistemology of Deliberation, פילוסופיה של הדיון מאמר היסוד
קבלת החלטות[עריכה]
הזמנה למפגשים בנושא דליברציה וקבלת החלטות ציבורית
- מאמר: Value, pleasure and choice in the ventral prefrontal cortex - 2011
- מאמר: A mechanistic account of value computation in the human brain
- מאמר: Causal Role of Dorsolateral Prefrontal Cortex in Human Perceptual Decision Making
מודלים מתמטיים של קבלת החלטות
ויזואליזציה של קבלת החלטות
נושאים נוספים הקשורים לקבלת החלטות:
החלטות של מומחים ולא מומחים
- אנו מקבלים החלטות על פי מצבנו. מאמר מ-2008 מראה כי כאשר אנו קשורים לשרשראות כבדות אנו נעריך שאחרים יכולים להשיג פחות[1][2]
. למומחים יש יכולת הערכה מדוייקת יותר של הידע ביחס לאנשים שאינם ממומחים[3]. מומחים מקבלים החלטות יותר רגועות בעוד לא מומחים נוהגים להגיב יותר באגרסיביות[4]. מאמר שמראה כי הציבור יותר חרדתי בנושא אנרגיה גרעינית מאשר מומחים. תיכוניסטים ריאליים פחות חוששים מאנרגיה גרעינית מאשר תיכוניסטים הומניים (ההומניסטים פחות מבינים באנרגיה גרעינית ולכן חרדתיים יותר בתחום זה. סביר להניח שבתחום החברתי ההומניסטים פחות חרדתיים ולכן הם יהיו פרו-זרים בעוד הריאלים יהיו יותר חרדיים). המאמר אומר כי אחת הסיבות היא שמומחים מתייחסים להסתברויות בעוד הציבור מתייחס למקרים חרגים (תופת חרדה קלאסית)[5].
דליברציה[עריכה]
שלושת מימדי הדיון של ארכון פונג
When the people speak - James Fishkin
מאמר: Weiyu zhang 2010 - Simulating the ideal eDeliberation
פיתוח מודל קבוצתי המבוסס על הצרכים, התיאום והידיעה[עריכה]
תופעות חברתיות, תאוריית המשאבים והשפעתם על המתחים בתוך הקבוצה, העולם על פי מיקיוואלי רוסו ועוד, הנעת קבוצות דמוקרטיות, אחריות, תגמול בתוך קבוצה, מהפכת התקשורת הרביעית, פרמידת הצרכים של מאסלו, תיאוריית הצרכים
שלושת מימדי הדיון של ארכון פונג
פיתוח מודלים של מדינות, שלום ומלחמה[עריכה]
פתרון הסיכסוך הישראלי-פלסטיני[6], טיפוסים הקשורים למלחמה ושלום:
תיאוריה על עמדות קדם-שיפוטיות באספקטים מדיניים
ליברלים ושמרנים, ליברלים, שמרנים, שבטיים (לאומיים) ואוניברסליים. השתנות בצורך בקוגנציה,
מקרים פרטיים: יחסי טורקיה ישראל
פיתוח מודלים עיסקיים[עריכה]
ספרים מעוררי השראה[עריכה]
דת[עריכה]
תורה מוסר וישראל[עריכה]
איסלאם[עריכה]
חינוך ולימוד[עריכה]
ארגונים דיוניים[עריכה]
פיתוח מודל קוגנטיבי[עריכה]
פיתוח מודל אימון גופני[עריכה]
קישורים שימושיים[עריכה]
שונות[עריכה]
מובאות[עריכה]
- ↑ Carrying the height of the world on your ankles: Encumbering observers reduces estimates of how high an actor can jump Verónica C. Ramenzonia*, Michael A. Rileya, Kevin Shockleya & Tehran Davisa, The Quarterly Journal of Experimental Psychology, Volume 61, Issue 10, 2008, pages 1487- 1495
- ↑ [http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/ejsp.2420210507/abstract Accuracy and bias in estimates of others' knowledge
- ↑ Expertise and estimating what other people know: The influence of professional experience and type of knowledge. Bromme, Rainer; Rambow, Riklef; Nückles, Matthias Journal of Experimental Psychology: Applied, Vol 7(4), Dec 2001, 317-330.
- ↑ Information-Search and Decision-Making by Professionals and Nonprofessionals in Cases of Alleged Child-Abuse and Maltreatment, Rami Benbenishtya, Dan Segeva & Tami Surkisa, Journal of Social Service Research, Volume 28, Issue 3, 2002, pages 1- 18
- ↑ Risk Perception by the Public and by Experts: A Dilemma in Risk Management, Lennart Sjöberg
- ↑ ניבוי 1978, ישראל