מתוך On Deliberation
גרסה מ־09:49, 6 בפברואר 2013 מאת WikiSysop (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "===הבהרה ודרכי ציטוט של התיאוריות=== כל התכנים כאן, הם תיאוריות שפיתחתי לאורך השנים. הם נוע...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הבהרה ודרכי ציטוט של התיאוריות

כל התכנים כאן, הם תיאוריות שפיתחתי לאורך השנים. הם נועדו לשימוש הכלל, והן מהוות בסיס לאירגוני שת"פ (כמו התנועה לדמוקרטיה ישירה ועוד). אם ברצונכם לצטט את המאמרים, או שתיצרו היפר-קישור לתיאוריה (וכך תעזרו לאחרים למצוא את התיאוריות הללו, וגם לגוגל למצוא אותן), או שתצטטו בצורה הבאה:

שם התיאוריה, טל ירון, talyaron.com/wiki.

תודה, טל

פיתוח מודל הידיעה

עקרונות הכתיבה

הכלוב הפנומנולוגי.פרדוקס התיאום. תרבות הדיון. אמצעי תיאום. בניית ידע.Epistemology of Deliberation, פילוסופיה של הדיון מאמר היסוד

קבלת החלטות

הזמנה למפגשים בנושא דליברציה וקבלת החלטות ציבורית

ניורולוגיה של קבלת החלטות

מודלים מתמטיים של קבלת החלטות

ויזואליזציה של קבלת החלטות

נושאים נוספים הקשורים לקבלת החלטות:

החלטות של מומחים ולא מומחים

  • אנו מקבלים החלטות על פי מצבנו. מאמר מ-2008 מראה כי כאשר אנו קשורים לשרשראות כבדות אנו נעריך שאחרים יכולים להשיג פחות[1][2]

. למומחים יש יכולת הערכה מדוייקת יותר של הידע ביחס לאנשים שאינם ממומחים[3]. מומחים מקבלים החלטות יותר רגועות בעוד לא מומחים נוהגים להגיב יותר באגרסיביות[4]. מאמר שמראה כי הציבור יותר חרדתי בנושא אנרגיה גרעינית מאשר מומחים. תיכוניסטים ריאליים פחות חוששים מאנרגיה גרעינית מאשר תיכוניסטים הומניים (ההומניסטים פחות מבינים באנרגיה גרעינית ולכן חרדתיים יותר בתחום זה. סביר להניח שבתחום החברתי ההומניסטים פחות חרדתיים ולכן הם יהיו פרו-זרים בעוד הריאלים יהיו יותר חרדיים). המאמר אומר כי אחת הסיבות היא שמומחים מתייחסים להסתברויות בעוד הציבור מתייחס למקרים חרגים (תופת חרדה קלאסית)[5].

חכמת ההמון

דליברציה

יסודות הדיון

ויקידיון מתכנס

דיון מושכל

מושגים בדליברציה

שלושת מימדי הדיון של ארכון פונג

When the people speak - James Fishkin

מאמר: Weiyu zhang 2010 - Simulating the ideal eDeliberation

מאמר: Todd Davies et al. (2010) An Online Environment for Democratic Deliberation: Motivations, Principles, and Design

בעיית המומחים

הפסיכולוגיה של הדיון

מופעים של דיון

תרבות הדיון

חלקי הדיון

פיתוח מודל קבוצתי המבוסס על הצרכים, התיאום והידיעה

תופעות חברתיות, תאוריית המשאבים והשפעתם על המתחים בתוך הקבוצה, העולם על פי מיקיוואלי רוסו ועוד, הנעת קבוצות דמוקרטיות, אחריות, תגמול בתוך קבוצה, מהפכת התקשורת הרביעית, פרמידת הצרכים של מאסלו, תיאוריית הצרכים

שלושת מימדי הדיון של ארכון פונג

פיתוח מודלים של מדינות, שלום ומלחמה

עידן התקשורת החמישי

פתרון הסיכסוך הישראלי-פלסטיני[6], טיפוסים הקשורים למלחמה ושלום:

תיאוריה על עמדות קדם-שיפוטיות באספקטים מדיניים

ליברלים ושמרנים, ליברלים, שמרנים, שבטיים (לאומיים) ואוניברסליים. השתנות בצורך בקוגנציה,

מקרים פרטיים: יחסי טורקיה ישראל

העצמה קהילתית

חזון החברה הישראלית האידאלית

פיתוח מודלים עיסקיים

ספרים מעוררי השראה

ReWork

דת

תורה מוסר וישראל

איסלאם

קוראן

איסלאם רדיקלי

חינוך ולימוד

חינוך

ארגונים דיוניים

פיתוח מודל קוגנטיבי

מודל קוגניטיבי

פיתוח מודל אימון גופני

תיאוריות באימון גופני

קישורים שימושיים

שונות

מבל

ניסוי

משפחה זנות


מתחברים

מובאות

תבנית:מובאות