On Deliberation

מתוך On Deliberation

גרסה מ־01:06, 1 באוגוסט 2012 מאת WikiSysop (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "<p style="font-size: 200%; line-height: 1.3">על דליברציה</p> <p style="font-size: 125%; line-height: 1.3">תיאוריות של ידע, פסיכול...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

על דליברציה

תיאוריות של ידע, פסיכולוגיה, דיון וממשל

תוכן עניינים

1 מטרת הויקי
- 1.1 הבהרה ודרכי ציטוט של התיאוריות
2 פיתוח מודל הידיעה
- 2.1 קבלת החלטות
- 2.2 דליברציה
3 פיתוח מודל קבוצתי המבוסס על הצרכים, התיאום והידיעה
4 פיתוח מודלים של מדינות, שלום ומלחמה
5 פיתוח מודלים עיסקיים
- 5.1 ספרים מעוררי השראה
6 דת
- 6.1 תורה מוסר וישראל
- 6.2 איסלאם
7 חינוך ולימוד
8 פיתוח מודל קוגנטיבי
9 פיתוח מודל אימון גופני
10 קישורים שימושיים
11 שונות
12 מובאות

מטרת הויקי

להוות בסיס לצמיחתם של מודלים פילוסופיים-מדעיים קוהרנטיים, בנושאי ידיעה, חברה ומדינאות.

הבהרה ודרכי ציטוט של התיאוריות

כל התכנים כאן, הם תיאוריות שפיתחתי לאורך השנים. הם נועדו לשימוש הכלל, והן מהוות בסיס לאירגוני שת"פ (כמו התנועה לדמוקרטיה ישירה ועוד). אם ברצונכם לצטט את המאמרים, או שתיצרו היפר-קישור לתיאוריה (וכך תעזרו לאחרים למצוא את התיאוריות הללו, וגם לגוגל למצוא אותן), או שתצטטו בצורה הבאה:

שם התיאוריה, טל ירון, talyaron.com/wiki.

תודה, טל

פיתוח מודל הידיעה

עקרונות הכתיבה

הכלוב הפנומנולוגי.פרדיגמת התיאום. תרבות הדיון. אמצעי תיאום. בניית ידע.Epistemology of Deliberation, פילוסופיה של הדיון מאמר היסוד

קבלת החלטות

הזמנה למפגשים בנושא דליברציה וקבלת החלטות ציבורית

ניורולוגיה של קבלת החלטות

מודלים מתמטיים של קבלת החלטות

מאמר:A Dynamic and Stochastic Theory of Choice, Response Time, and Confidence

ויזואליזציה של קבלת החלטות

מאמר: Structures in decision making: On the subjective geometry of hierarchies and networks

נושאים נוספים הקשורים לקבלת החלטות:

החלטות של מומחים ולא מומחים

אנו מקבלים החלטות על פי מצבנו. מאמר מ-2008 מראה כי כאשר אנו קשורים לשרשראות כבדות אנו נעריך שאחרים יכולים להשיג פחות^[1]^[2]

. למומחים יש יכולת הערכה מדוייקת יותר של הידע ביחס לאנשים שאינם ממומחים^[3]. מומחים מקבלים החלטות יותר רגועות בעוד לא מומחים נוהגים להגיב יותר באגרסיביות^[4]. מאמר שמראה כי הציבור יותר חרדתי בנושא אנרגיה גרעינית מאשר מומחים. תיכוניסטים ריאליים פחות חוששים מאנרגיה גרעינית מאשר תיכוניסטים הומניים (ההומניסטים פחות מבינים באנרגיה גרעינית ולכן חרדתיים יותר בתחום זה. סביר להניח שבתחום החברתי ההומניסטים פחות חרדתיים ולכן הם יהיו פרו-זרים בעוד הריאלים יהיו יותר חרדיים). המאמר אומר כי אחת הסיבות היא שמומחים מתייחסים להסתברויות בעוד הציבור מתייחס למקרים חרגים (תופת חרדה קלאסית)^[5].

חכמת ההמון